האם ההשקעה בפוקס כדאית?
האנליסט מאיר סלייטר מווליו-בייס, קובע למניית פוקס מחיר יעד של 132 שקל - אפסייד של 29%. אבל מה יקרה כשאמזון תיכנס לשוק הישראלי?
נתחיל מעובדה אחת בלתי ניתנת לערעור, בעולם שבו קמעונאיות האופנה מתרסקות אחת אחרי השנייה, בעקבות התחרות הגוברת במסחר המקוון - קבוצת פוקס, הכוללת בתוכה גם את ללין, שילב, אמריקן איגל, מנגו ועוד, מכה את התחזיות ואת השוק פעם אחר פעם.
נכון לסוף מרץ 2019 לחברה 712 חנויות בישראל. החברה פועלת בחו"ל באמצעות זכיינים של מותגיה הישראליים, פוקס וללין, ב-167 נקודות מכירה בכ-12 מדינות ברחבי העולם.
כמו כן החברה היא בעלת זיכיון למותג נייקי בקנדה, שם היא מפעילה 7 חנויות. בנוסף, מפעילה החברה אתר מכירות באינטרנט של מותגיה ומותגים נוספים, תחת השם טרמינל X.
החברה נשלטת על ידי ויזל אחזקות ואברהם פוקס, המחזיקים ביחד בכ-49.5% מהמניות. הנהלת החברה, בראשותו של ויזל, השכילה, בניגוד למגמה בשוק האופנה המקומי ולחברות האופנה האחרות, לייצר מנועי צמיחה יצירתיים ומשמעותיים, לעיתים קרובות מחוץ לקופסה, מבלי לייצר קניבליזציה, ואשר צפויים להערכתנו להמשיך ולספק לה יציבות ויכולת צמיחה משמעותית גם בעתיד", קובע מאיר סלייטר מווליו בייס.
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- בגיל 91: מעצב העל ג'ורג'ו ארמני הלך לעולמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אסטרטגיית החברה צפויה להערכתנו להמשיך ולתמוך בהובלת תחום האופנה בישראל ולהביא את החברה לא רק להתמודד עם האתגרים שמציב שוק האופנה, אלא אף להוביל גם בהם.
"מודל הערכת השווי שביצענו לפוקס גוזר לחברה שווי של כ-1.8 מיליארד שקלים, גבוה בכ- 29% לעומת מחיר המנייה הנוכחי. לאור זאת אנו מסקרים את פוקס בהמלצת קנייה ובמחיר יעד של 132 שקל למנייה.
ועכשיו לשאלת מיליון הדולר: מה יקרה כשאמזון תיכנס לישראל
כפי שקרה בלא מעט מדינות בעולם ובמיוחד בארצות הברית, כניסת אמזון צפויה לפגוע בשוק הקמעונאות באופן רוחבי וכנגזרת גם בשוק האופנה. אמנם נכסיה של קבוצת פוקס מבוזרות ומפוזרות ברחבי העולם, עדיין מרבית נכסיה נמצאים בישראל ומתבססים על מרכזי מסחר.
- עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
וכמו שאנחנו כבר יודעים, הצרכן הישראלי מאוהב בקניות ברשת והמחירים האטרקטיביים שמגיעים עם המסחר המקוון, דבר שבטווח הקרוב והרחוק, יכול לפגוע בקניונים ובמרכזי הקניות, לב ליבה של קבוצת פוקס.
כלומר, אם פחות אנשים מגיעים היום לקניונים ביחס לעבר, אמזון תגביר את המגמה, שתוביל לפחות קונים פוטנציאליים בשטחי המסחר וחשיפה ליותר מותגים מתחרים. מגמה זו יכולה לפגוע לפוקס בבטן הרכה ומעניין יהיה לראות כיצד תתמודד עם המפלצת ששמה אמזון.
עם זאת, פוקס, להבדיל מחלק ממתחורתיה, התכוננה כבר לפני כשנתיים עם השקת אתר המכירות טרמינלX שמכירותיו בעלייה מרשימה, אם כי, ככל הנראה הוא עדיין מפסיד.
- 1.ויזל אשם בהרס תעשית הטקסטיל בישראל (ל"ת)חזיר בר 01/08/2019 07:28הגב לתגובה זו

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
