מגה בעיר קמעונאות סופר חנות
צילום: אריה בר

אושר מיזוג מגה ויינות ביתן. התנאים: מכירת 8 סניפים ופירוק השותפות עם ביכורי השדה

אסנת פרץ | (5)
נושאים בכתבה יינות ביתן מגה

רשות ההגבלים העסקיים אישרה היום (ה') את מיזוג רשתות הקמעונאות מגה ויינות ביתן, תוך הצבת מספר תנאים שללא מימושם העסקה לא תצא אל הפועל: על יינות ביתן לפרק את השותפות שלה עם ביכורי השדה דרום בתחום סיטונות ירקות ופירות, להפסיק את פעילותה במתחם תימורים (שמשמש אותה לצורך פעילות סיטונות ירקות ופירות) וכן עליה למכור סניפים בשמונה אזורים שונים שבהם ישנו חשש לפגיעה בתחרות.

התנאים נובעים מהניתוח הכלכלי שביצעה הרשות, שהעלה חששות לפגיעה בתחרות, הן התחרות בקמעונאות המזון ועל כן התנאי למכירת סניפים באזורים שבהם קיימת חפיפה בין סניפי מגה לסניפי יינות ביתן, והן והתחרות בתחום רכש הירקות והפירות - ועל כן התנאי לפירוק השותפות עם ביכורי השדה.

יינות ביתן תצטרך למכור סניפים באזורים: רעננה, הרצליה, שוהם-אייר פורט סיטי, קריית שמונה, אילת, מגדל העמק, תל מונד-קדימה וקריית אתא כדי למנוע החזקה בנתח שוק גבוה שיאפשר לה העלאת מחירים חד צדדית. כמו כן, בחלק מהאזורים ישנו חשש מהווצרות כוח שוק מתואם עם שופרסל. הרשות הציבה מגבלות גם על זהות רוכש הסניפים.

 

מבחינת הריכוז כוח מול החקלאים, ביכורי ביתן (גורם סיטונאי משותף של ביכורי השדה ויינות ביתן) מספקת באופן בלעדי פירות וירקות לחנויות יינות ביתן, מה שמציב חקלאים בעמדת נחיתות, לפי הניתוח הכלכלי.

דבר האנליסטים

מיכל אלשיך מאקסלנס ברוקראז': "פתיחת סניפי מגה בעיר לשעבר ע"י יינות ביתן צפויה להיות הדרגתית, שכן מרבית הסניפים מצויים במצב שמצריך השקעה ניכרת בשיפוץ. בסופו של דבר, כניסת יינות ביתן לסניפי מגה בעיר, גם אם תהיה איטית (כמו גם פתיחת כלל סניפי YOU ע"י השחקנים שרכשו את אותם סניפים), צפוייה להוביל להתחזקות בתחרות, הן בסגמנט העירוני והן בסגמנט של חנויות הדיסקאונט. בעוד אנו צופים רבעון שני חזק לרשתות המזון, בייחוד לשופרסל - בשל עונתיות חג הפסח ומצב התחרות הנוכחי, בטווח הארוך אנו סבורים כי קיימים סיכונים גבוהים יותר בענף".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מירו 23/06/2016 14:40
    הגב לתגובה זו
    מה עם מניות הציבור ? איפה הנהלת הבורסה? גנבים גנבו לנו את הכסף
  • אלון 23/06/2016 15:01
    הגב לתגובה זו
    אכן כך!!!!!!!!!!!!! פשוט לא יאומן ואף אחד לא פוצה פה
  • צדוק 23/06/2016 16:54
    פשוט החליטו ביום אחד שהם מוחקים אותה מהבורסה ומחקו לנו עשרות אלפי שקלים...רוצים למחוק תמחקו תחזירו את הכסף מניאקים..בואו נתאגד..
  • 2.
    אורי 23/06/2016 13:33
    הגב לתגובה זו
    במקום להגדיל את התחרותיות היא מעודדת ריכוזיות. וגם המגבלות שהציבה לא יכסו על השחיתות הזאת. הרגולטורית הזאת יותר גרועה מרונית קן.
  • 1.
    גד 23/06/2016 13:30
    הגב לתגובה זו
    גנבים היכן הכסף של הציבור?????????????????
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?