סין משגרת מתחרה לסטארלינק: מירוץ הלוויינים המסחרי מתחמם

מרוץ הלוויינים שמספקים אינטרנט ישירות מהחלל מקבל יריבה סינית רצינית, ובשבועות האחרונים המספרים שמפרסמת החברה SpaceSail מעידים על קצב שיגורים שמאיץ בהתמדה. הקונסטלציה שנקראת גם Qianfan, ובתרגום חופשי אלף המפרשים, חצתה את רף 200 הלוויינים בטווח נמוך סביב כדור הארץ, ועקפה בכך את הפרויקט הממשלתי המתחרה GuoWang שמנה כ-168 לוויינים.

מאחורי הפרויקט עומדת חברת Shanghai Spacecom Satellite Technology, שקמה בגיבוי ישיר של ממשלת שנגחאי והאקדמיה הסינית למדעים. סבב גיוס ההון הראשון, שבוצע בשנת 2024, הניב לחברה סכום של כ-6.7 מיליארד יואן, שווה ערך לכ-933 מיליון דולר, בהובלת קרן תעשייתית לאומית הקשורה לבנק הפיתוח הסיני ולמשרד האוצר. באמצע השנה נודע שהחברה יוצאת לגיוס נוסף, בהיקף שעשוי להגיע ל-15 מיליארד יואן, סביבות 2.2 מיליארד דולר, כדי לממן את השלב הבא של הפריסה.

התוכנית הכוללת שאפתנית במיוחד. השלב הראשון של הקונסטלציה כולל 648 לוויינים, ואילו היעד הסופי עומד על יותר מ-15 אלף גופים בטווח נמוך, שיספקו יחד כיסוי אינטרנט רציף כמעט לכל פינה בעולם. מדובר בקצב פריסה מהיר יחסית לתחילת הדרך, אחרי ש-SpaceSail השלימה את השיגור הראשון שלה בקיץ 2024.

מול היריבה הסינית ניצבת סטארלינק, זרוע התקשורת הלוויינית של ספייס אקס בבעלות אילון מאסק, שכבר מפעילה בין שבעת אלפים לעשרת אלפים לוויינים בטווח נמוך ומשרתת מעל שישה מיליון מנויים ביותר מחמישים מדינות. הפער המספרי עדיין עצום, כאשר 200 הלוויינים הסיניים מהווים נתח זעיר מהצי האמריקאי, אבל הקצב שבו מתקדמת SpaceSail, לצד הגיבוי הממשלתי הנדיב, הופך אותה לאתגר משמעותי עבור מתכנני התקשורת מחוץ לסין. במקביל, סטארלינק עצמה מתקדמת לקראת הנפקה בשוק ההון שמעריכים אותה בשווי שעשוי לגעת בטריליון וחצי דולר, מהלך שמגביר עוד יותר את תשומת הלב סביב תחום שהיה עד כה נישתי יחסית. להרחבה: המבחן האיראני של סטארלינק ו-SpaceX.

המניע המרכזי מאחורי הפרויקט הסיני חורג מהתחום המסחרי הצרוף. בייג'ין מבקשת לבסס עצמאות טכנולוגית מהמערב בתחום קריטי לתקשורת, לניווט ולביטחון לאומי, בעיקר על רקע מגבלות הייצוא שהטילה וושינגטון על רכיבים מתקדמים וטכנולוגיות מוליכים למחצה. במקביל, סין מבקשת לפתוח ערוץ ייצוא אסטרטגי אל שווקים מתפתחים, ולהציע חלופה למדינות שחוששות מהתלות הכמעט בלעדית בספק אמריקאי יחיד לתשתית תקשורת קריטית. SpaceSail כבר חתמה על הסכמים ראשוניים בברזיל, שם רשות התקשורת המקומית אישרה את הפעלת השירות המסחרי, ומדובר במדינה הראשונה באמריקה הלטינית שפותחת את השוק שלה לרשת הסינית. לצד ברזיל מתנהלים מגעים עם כשלושים מדינות נוספות, ובהן תאילנד, מלזיה וקזחסטן, ורוב היעדים משתייכים למדינות שנמצאות בציר היוזמה הסינית חגורה ודרך.

שוק תקשורת הלוויינים הגלובלי, שכולל את כלל השירותים המבוססים על קישוריות מהחלל, מוערך כיום בכ-13 עד 14 מיליארד דולר בשנה, וצפוי לצמוח בקצב שנתי ממוצע של כ-10.5 אחוזים עד שיגיע לכ-28 מיליארד דולר בתוך כשבע שנים. להרחבה: שוק הלוויינים במסלול נמוך מושך השקעות של מיליארדים.

SpaceSail מצטרפת לשורה של שחקניות שמנסות לאתגר את הבכורה של סטארלינק. אמזון משקיעה כ-10 מיליארד דולר בפרויקט קויפר שלה, ומתכננת לפרוס 3,236 לוויינים, אחרי ש-27 הלוויינים הראשונים כבר שוגרו בהצלחה, כאשר החברה מתכננת להתחיל בהפעלה מסחרית ברגע שיהיו בחלל כמה מאות לוויינים בלבד. גם OneWeb, שמוזגה עם החברה האירופית יוטלסאט, פועלת מול ממשלות באפריקה ובאסיה הדרומית, ומתבססת על מספר לוויינים קטן יחסית מתוך כשש מאות וחמישים יחידות ועל סבסוד ממשלתי כדי להתחרות במחיר. כך נוצרת זירה שבה כמה קונסטלציות פועלות במקביל, כל אחת עם מודל מימון ושוק יעד שונה במקצת.

עבור משקיעים, ההתחרות הגוברת מציבה סימני שאלה על הרווחיות העתידית של השחקניות בתחום. פריסת קונסטלציה לוויינית דורשת השקעה הונית עצומה לאורך שנים, וההכנסות של SpaceSail עדיין צנועות יחסית להיקף ההשקעה. עם זאת, הביקוש הגלובלי לחיבור אינטרנט אמין באזורים מרוחקים ממשיך לגדול, ומגזר שהיה עד כה שמור כמעט בלעדית לספייס אקס הופך בהדרגה לזירה תחרותית יותר, עם קווי חזית שנמתחים בין וושינגטון לבייג'ין.