מדד המעו"ף נכנס למבחן דרכים: האם יגיע לשיא חדש?
מעו"ף לפני שבועיים מדד ת"א 25 סימן את הדרך מעלה בסימן מוסכם וברור. שבירת רצף יורד פירושה חידוש מהלך העליות מעבר לשיא האחרון. השבוע שחלף היה מאוזן, והתבטא באיזון בין כוחות הביקוש לההיצע - לא משהו שמצפים לו לאחר סימן למהלך עליות.
הטווח הארוך
1. טווח הזמן הארוך לא מציב קשיים עבור מדד המעו"ף.
2. בטווח זמן זה המגמה היא מגמת עלייה, כאשר נקודות השיא והשפל מסודרות במבנה עולה - כפי שאפשר לראות.
3. הממוצעים הנעים תומכים ומסודרים אף הם בסדר עולה.
4. גם הרצף האחרון עולה.
5. מדד המעו"ף מצוי מעל לממוצע הנע ל-5 חודשים.
6. כמו כן בטווח הזמן הארוך לא נשברה מטה שום רמת תמיכה משמעותית.
**לכן, כאשר מנתחים את מדד המעו"ף בפני עצמו, הרי שהטווח הארוך מציג התנהלות מושלמת. על שער הסגירה של ינואר להיות גבוה מרמת 1,449 הנקודות - סגירה מתחת לרמה זו תהיה איתות אזהרה משמעותי.
הטווח הבינוני
1. שבוע המסחר לפני שבועיים ננעל כאשר שער הסגירה היה גבוה מהגבוה של קודמו.
2. המשמעות היא שהרצף היורד שאפיין את מדד המעו"ף בתקופה האחרונה, הסתיים, והחל רצף עולה.
3. בנוסף, אפשר לראות שנקודת השפל שנקבעה ברמת 1,449 גבוהה מקודמתה.
4. כאשר נקבע שפל גבוה מקודמו, סביר להניח שיקבע גם שיא גבוה מקודמו.
5. על בסיס התנהגות זו הנחת העבודה היא שבטווח של השבועות הקרובים מדד המעו"ף צפוי לכבוש פסגה חדשה גבוהה מרמת 1,498 הנקודות.
6. בשבוע האחרון נרשם נר בעל גוף קטן המעיד על איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע - סוג של הססנות לגבי המשך הדרך.
7. הרצף שהחל לפני שבועיים עדיין עולה, שכן שער הסגירה של השבוע האחרון גבוה מהנמוך של קודמו.
8. לכן, הנחת העבודה לפיה כיוונו של מדד המעו"ף מעלה עודנה בתוקף.
9. כדי שהנחה זו תחזיק מעמד, הרצף העולה בגרף השבועי חייב להימשך. ***המשמעות היא ששער הסגירה של השבוע הנוכחי צריך להיות גבוה יותר מרמת 1,457 הנקודות, המייצגת את הנמוך של השבוע שחלף.
10. שבירת רצף עולה תסתור את הנחת העבודה, ועלולה לייצר רצף של ירידות.
סיכום ומסקנות
בדרך לשיא חדש אבל עם מבחן חשוב שממתין השבוע.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 3.אתה תותח (ל"ת)בוני 18/01/2015 15:33הגב לתגובה זו
- מי 18/01/2015 15:59הגב לתגובה זומי תותח
- אתה 18/01/2015 19:37על
- 2.ממש לא 18/01/2015 11:38הגב לתגובה זושל כתיבת שתי הכתבות האחרונות: זו של שבת בבוקר..וזאת של היום..יום א בבוקר...
- 1.שמי :ממש לא 18/01/2015 11:28הגב לתגובה זוממש כן יש אפשרות שיגיע לשיא חדש ומדהים בקוטנו..שהיה מצופה כאן בביטחון להגיע. הוא רק התעכב מספר שנים..אבל יגיע אלינו בגדול...
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
