ספינה אוניה צים
צילום: צים

ממצרים ועד ארה"ב: החות'ים מאיימים על הכלכלה העולמית - מי יעצור אותם?

לא רק בישראל מבינים שהכלכלה עלולה להיפגע מעליית מחירי הסחורות בעקבות האיום על הים האדום - וגם למה מניית צים זינקה ב-18% ואיך זה קשור לחות'ים?
איציק יצחקי | (8)

בישראל דוחקים לפינה את האיום הח'ותי על הים האדום, אבל בסוף כנראה שלא יוכלו להתחמק מזה: ביום שישי הודיעו מארסק הדנית והפג פלויד הגרמנית כי יפסיקו להוביל סחורות בים האדום. גם CMA CGM הצרפתית ו-MSC שיגרו הודעה דומה אתמול (שבת) ועכשיו האיום הביטחוני הפך לאיום כלכלי של ממש: העולם כבר מבין שלא יוכל לשאת גל התייקרויות נוסף, שיהיה משמעותי יותר מאשר היה עד עכשיו, בשל איום ביטחוני. התעבורה העולמית נפגעת מאוד מהחות'ים שכבר לא פוגעים רק באוניות עם זיקה ישראלית והמשמעות היא שתעבורה של כ-15%-20% מסך התעבורה העולמית משנה מסלול.

 

פגיעה בכלכלה העולמית

שינוי מסלול זה במילים אחרות - התייקרות של מחירי תובלה וזה גם אומר שתחום הספנות שהיה בעודף היצע על ביקוש, מקבל מתנה - יש יותר זמני הובלה וכך הביקוש העודף מצטמצם. זה יוביל לעליות מחירים אחרי שנים של ירידת מחירים. זו הסיבה שמניית צים זינקה ב-18% ביום שישי האחרון בוול סטריט. יש גם מי שנהנה מסגירת הים האדום לסחורות. 

השאלות שעולות בעקבות המתקפה של החות'ים רבות: האם העולם עומד להתערב ולנטרל את האיום, בעיקר הכלכלי, שהם מייצרים? מה החלק של ישראל בהגנה על הים האדום והאם היא מתכוונת להגביר ולהדק את הפיקוח סביב הנושא, בזמן שהמלחמה מתרחשת.

חשוב להזכיר שישראל היא ממש לא המדינה היחידה שנפגעת מהסיפור הזה. ההשתלטות של החות'ים על אזור הים האדום מדאיגה גם מדינות רבות אחרות: הסחורות מתעכבות, הייבוא נפגע והעלאת המחירים בדרך. כך למשל מצרים, שהסחורות שעוברות דרך תעלת סואץ מכניסות לה כ-8-10 מיליארד דולר בשנה. אבל יש עוד מדינות שנפגעות. גם ירדן ומדינות ברחבי אירופה, שהכלכלה שלהן תיפגע משום שהייצוא והייבוא שלהן דרך הים האדום נפגע.

 

החשיבות של תעלת סוואץ

תעלת סואץ היא החוט המקשר בין אירופה למזרח הרחוק. כפי שכבר דיווחנו כאן, הימנעות משיט דרכו מגדילה את טווח ההובלה בשבועיים-שלושה, במקום שלושה שבועות של אספקה, מה שאומר שעלות ההובלה גבוהה הרבה יותר והמחירים עולים. הספינות נכנסות דרך מיצר גיברלטר ועושות "עוקף אפריקה", שמאריך את הדרך. העיכובים בשרשרת האספקה מובילים לחוסר משמעותי, מה שיכול לגרום לבד להעלאת מחירים. לגבי ירדן, בעקבות האיומים הודיעה המדינה כי מעבר הסחורות מעקבה לים האדום אינו אפשרי ולכן היקף ההובלות ייפגע בצורה משמעותית, כולל לארה"ב.

השאלה כעת היא אילו מדינות יתערבו. יש כבר אחת כזאת - ארה"ב. היא סיכלה מספר מתקפות של הח'ותים שפועלים מול שער הכניסה לים האדום. רק בסוף השבוע שיגרו החות'ים 16 מל"טים שיורטו על ידי כוחות בינלאומיים, כשחיל הים האמריקאי יירט 14 כאלה ששוגרו לעבר ישראל. אפילו במצרים דווח על יירוט של "חפץ מעופף" ובנוסף, משחתת בריטית יירטה מל"ט חשוד בים האדום.

רק כדי לקבל פרופורציות: אז 15%-20% מכלל הסחר הימי בעולם עובר בשער הזה. כשחות'ים מסכלים זאת, הם לא רק גורמים לכלכלות אירופה ומצרים להיפגע, אלא גם עלולים לגרום לחוסר בחביות נפט ולהעלאת מחירו בעתיד, משום שבכל יום עובדים למעלה מ-6 מיליון חביות כאלה דרך הים האדום.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    בא 17/12/2023 10:39
    הגב לתגובה זו
    האירנים ,החברים שלהם,דפקו אותם.
  • 7.
    מתי 17/12/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
    יש להוריד מיד את הריבית
  • 6.
    ילדי ישראל 17/12/2023 09:47
    הגב לתגובה זו
    תשלום לחוטים יבטיח מעבר בטוח . משמע הכנסות לדיביזיה של משמרות המהפכה . ועוד כמה מליארדרים מהחוטים וממשמרות המהפכה יצמחו.
  • 5.
    זהב סוף 2024 = 50000$ לאונקיה !!! (ל"ת)
    דן 17/12/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אולי התרסקות השווקים תגיע מעימות מול האיראנים (ל"ת)
    קשקש 17/12/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קולולולו 17/12/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
    החותים פוגעים בכלכלה העולמית ואיני מבין מדוע לא קמה תשתית של מדינות בראשות ארה״ב, אנגליה, גרמניה ועוד ולחסל את הזרוע החותי של התמנון האיראני.
  • 2.
    ממש לא 17/12/2023 08:07
    הגב לתגובה זו
    החותים מאימים רק על כלכלת ישראל כל ספינה שלא עוצרת בישראל מורשית לעבור יש עלינו מצור ימי פעם הינו יוצאים למלחמה על זה
  • 1.
    בוקר טוב עם ישראל, בכל דבר רע יש דברים נפלאים, מני 17/12/2023 08:00
    הגב לתגובה זו
    בוקר טוב עם ישראל, בכל דבר רע יש דברים נפלאים, מניית צים הולכת לחזור ל-100 $ וגם דוידנדים שמנים שבוע טוב ושבוע שקט עם ישראל חי
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

אינטל וצ׳ק-פוינט קפצו ב-6%; הנאסד״ק עלה ב-0.8%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

שלושת המדדים העיקריים נסחרו בעליות שערים, כשהחברות הטכנולוגיות הגדולות הובילו את המגמה. מניות ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, אפל ואנבידיה הגיעו לשיאים חדשים, בזכות הציפיות הגוברות שמגזר הבינה המלאכותית ימשיך להניע את הצמיחה ברווחים. מיקרוסופט חתמה על הסכם עם OpenAI שיאפשר לה להחזיק 27% מהחברה, בשווי של כ-135 מיליארד דולר. אפל, מצידה, חצתה את רף השווי של 4 טריליון דולר. אנבידיה קפצה ב-5% והתקרבה לשווי של 5 טריליון דולר.

בעוד שמרבית המניות ב-S&P 500 לקחו הפסקה לאחר עליות חזקות, מניות הטכנולוגיה הגדולות המשיכו לנסוק. השבוע צפויות חמשת החברות הגדולות בתחום הטכנולוגיה לדווח על תוצאות הרבעון. עיני המשקיעים ממוקדות בניסיון להבין אם ההשקעות הנרחבות במחשוב ובתשתיות יימשכו ויממשו את הציפיות לטווח הארוך. ההנחות אודות המשך הצמיחה בתחום הבינה המלאכותית נתמכות בעסקאות הרבות שנעשו לאחרונה בתחום זה. החברות הגדולות בשוק טכנולוגיית ה-AI חזרו שוב ושוב על הצהרות לפיהן התחום חי ונמצא בשיאו, והצמיחה צפויה להימשך כל עוד וול סטריט מתגמלת אותן על אסטרטגיה זו.

במקביל, הבנק הפדרלי פותח היום את ישיבת הריבית בת היומיים, כשמרבית הסוחרים מעריכים כי תתקבל החלטה על הורדת ריבית שנייה השנה. הסוחרים מצפים גם לרמזים מכיוונו של יו"ר הפד׳ ג'רום פאוול בנוגע להפחתה נוספת בדצמבר, על רקע סימני היחלשות בשוק העבודה. אף שהממשל האמריקאי מושבת בחלקו והנתונים הכלכליים זמנית חסרים, השוק בונה על כך שהבנק המרכזי יעדיף לתמוך בצמיחה.

ברקע לכל זה, האטת המתיחות בין וושינגטון לבייג’ינג ממשיכה להזין את הסנטימנט החיובי, כמו גם ההערכה שהפד ימשיך את מחזור הורדות ריבית. מחירי הסחורות, בהם הנפט והנחושת, מגיבים באופטימיות לאפשרות להסכם סחר מלא. מחירי הנפט ממשיכים לרדת, בהמשך למגמת ירידות רצופה של שלושה ימים, כשהשוק מעריך מחדש את השפעת הסנקציות שהטילה ארצות הברית על חברות הנפט הגדולות ברוסיה ואת האפשרות שאופ"ק+ תגדיל את התפוקה בחודש דצמבר. הברנט עומד כיום על 64.33 דולר לחבית, בעוד חוזי WTI ירדו לרמה של 60.64 דולר - הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה


אנבידיה NVIDIA Corp. משקיעה מיליארד דולר בנוקיה - איך ענקית השבבים הפכה לקרן השקעות - ענקית השבבים בונה אקוסיסטם גלובלי של השקעות שיכולות לשנות את מאזן הכוחות בטכנולוגיה, תוך שהיא מחפשת שווקים חלופיים לאחר אובדן השוק הסיני.