רובין הוד
צילום: פייסבוק/רובין הוד

רובין הוד מפספסת בשורה התחתונה והעליונה המניה צונחת 12% באפטר

החברה מדווחת על הפסד של 0.49 דולר למניה לעומת צפי ל-0.42 דולר למניה. עליה של 81% במספר החשבונות אך ההכנסה ממשתמש נחתכה ב-40%
גיא טל | (3)
נושאים בכתבה דוחות כספיים

חברת רובין הוד ROBINHOOD MARKETS המפעילה אפליקציית מסחר מפרסמת את תוצאותיה לרבעון האחרון של 2021 בזמן שמחיר המניה נסחר באזור המחירים הנמוך ביותר מאז הנפקתה. 

הכנסות החברה ברבעון הרביעי עמדו על כ-363 מיליון דולר, בהשוואה ל-318 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. האנליסטים צפו הכנסות של 370.92 מיליארד דולר. במהלך השנה כולה הגיעו ההכנסות ל-1.82 מיליארד דולר, 89% מעל ההכנות בשנת 2020 שהיו 959 מיליון דולר.

ההכנסות המבוססות על העברות צמחו ב-12% ברבעון וב-95% בשנה ועמדו על 264 מיליון דולר ו-1.4 מיליאר דולר בהתאמה. מתוכם המסחר באופציות סיפק לחברה הכנסות של 163 מיליון דולר, המסחר במטבעות דיגיטליים צמח ב-308% ל-48 מיליון דולר והמסחר בנירות ערך הכניס לחברה 52 מיליון דולר - ירידה של 35%. 

בשורה התחתונה מדווחת החברה על הפסד של 423 מיליון דולר שהם 0.49 דולר למניה, ברבעון המקביל הפסידה החברה 0.02 דולר למניה. האנליסטים ציפו להפסד של 0.42 דולר למניה.

הרווח התפעולי גם היה שלילי והסתכם בהפסד שלש 87 מיליון דולר לעומת 79 מיליון ברבעון המקביל. הרווח התפעולי השנתי היה חיובי ברמה של 34 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 155 מיליון דולר אשתקד. בידי החברה כעת 6.3 מיליארד דולר לעומת 1.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2020. 

מספר החשבונות הפעילים עלה ב-81% ל-22.7 מיליון דולר בהשוואה ל-12.5 מיליון חשבונות שהיו ב-31 לדצמבר 2020. מספר המשתמשים החודשיים הפעילים עלה ב-48% ל-17.3 מיליון לעומת 11.7 אשתקד. סך הנכסים הנסחרים דרך הפלטפורמה של החברה עמד על 98 מיליארד דולר לעוומת 63 מיליארד בסוף השנה שעברה. ההכנסה הממוצעת למשתמש היא 64 דולר על בסיס שנתי בהשוואה ל-106 דולר בשנה שעברה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הברוקרים בארץ שודדים! וממשק מיושן ולא נוח 28/01/2022 23:51
    הגב לתגובה זו
    הברוקרים בארץ שודדים! וממשק מיושן ולא נוח
  • 2.
    ניק 28/01/2022 02:56
    הגב לתגובה זו
    או לאידיוט שעשה העתק הדבק מגוגל טרנסלייט בלי לקרוא את הטקסט?
  • 1.
    משקיעים בחברה מרוסקים .סבלנות תעשה אותך עשיר במניה כזאת (ל"ת)
    G 28/01/2022 00:08
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.