שבבים
צילום: Istock

סיוה: הסכם מול יצרנית סינית ופיתוח חדש בשוק מוצרי האודיו האחלוטי

חברת טכנולוגיות הקישוריות מודיעה כי הטכנולוגיה שלה תשולב בשבב שהייצרת Nations הסינית עבור מכשירים לבישי, יישומי בית חכם ועוד. במקביל השיקה החברה פיתוח שיאפשר סנכרון מדויק בין אוזניות אלחוטיות ליישומי קול שונים וישרת יצרניות מוצרי אודיו
איתי פת-יה |

חברת טכנולוגיות הקישוריות סיוה מדווחת על הסכם עם חברת שבבים סינית לאספקת טכנולוגיית בלוטות' למכשירים לבישים, התקני מחשוב ויישומי בית חכם. עוד מעדכנת החברה כי השיקה פלטפורמה חדשה שתשלב לראשונה בין טכנולוגיות אודיו וקישוריות בלוטות' בפתרון יחיד. הפיתוח מבוסס על חומרה ותוכנה ומיועד לאוזניות סטריאו אלחוטיות, מכשירים לבישים, דיבוריות אלחוטיות ושעונים חכמים. 

ההסכם האמור נחתם מול Nations הסינית שמפתחת שבבים לקישוריות מאובטחת במכשירים לבישים, התקני מחשוב, יישומי בית חכם וכרטיסי תשלום. לפי ההסכם, טכנולוגיית הבלוטות' של סיוה תשולב באחד השבבים של ניישנס.  

באשר לפלטפורמה החדשה שתושק ושמה Bluebud, זו כוללת מערכת לניהול חיי הסוללה ומאפשר סנכרון מדויק בין אוזניות אלחוטיות לישומים כמו סייען קולי, ביטול רעשים, זיהוי קול, בינה מלאכותית וחישה חכמה ליישומי ספורט ובריאות. בסיוה טוענים כי הפיתוח יענה על צרכי יצרניות מוצרי אודיו אלחוטיים בכל הקשור לקיצור זמני הפיתוח וחדירה מהירה לשוק המתאפיין ברף כניסה גבוה וספק להן יתרון תחרותי.

לפי נתוני חברת המחקר ABI שמצטטים בסיוה, החל מ-2024 צפויים להימכר בכל שנה מוצרים בהיקף 2 מיליארד דולר בקטגוריית מכשירי אודיו הפועלים בקישוריות בלוטות', שוק שצפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות.

סיוה מספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטיות וחישה חכמה לשווקי הסלולר, האלקטרוניקה, הרכב, הרובוטיקה והאינטרנט-של-הדברים (IoT). מוצרי החברה כוללים מעבדי אותות דיגיטליים בתחום התקשורת והתשתית הסלולרית (דור 4 ו-5), ובתחום הראייה הממוחשבת למצלמות; מעבדי בינה מלאכותית; תוכנות להיתוך חיישנים, עיבוד תמונה ויישומי מציאות רבודה ומדומה; מעבדי אודיו, קול ודיבור ליישומי הפעלה קוליים; וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ובלוטות'. 

הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב-28.1 מיליון דולר, ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל. ההכנסות ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים ירדו ב-18% לעומת הרבעון המקביל והגיעו ל-12.1 מיליון דולר, כ-43% מהמחזור; ואילו ההכנסות מתמלוגים גדלו ב-19% לעומת הרבעון המקביל לשיא של 16.1 מיליון דולר, כ-57% מסך ההכנסות. בנטרול רישום עלות האופציות לעובדים והוצאות הקשורות לרכישות, ירד הרווח הנקי המתואם ב-31% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-4.7 מיליון דולר, ואילו הרווח המתואם למניה ירד ב-33% והסתכם ב-20 סנט, 9 סנט מעל תחזיות האנליסטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.