ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו  (קרדיט: מולי גולדברג)
ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו (קרדיט: מולי גולדברג)
עדכון מדדים

פאלו אלטו זינקה ב-112% בתל אביב - ועכשיו הכסף הפסיבי נכנס

ענקית הסייבר תצטרף בשבוע הבא למדדי ת"א-35 ות"א-125 במשקל של עד 5%; קרנות הסל צפויות להזרים למניה ביקוש של כ-800 מיליון שקל במסגרת עדכון שיחליף ידיים בהיקף של יותר מ-7 מיליארד שקל

עוזי גרסטמן |

מניית פאלו אלטו נכנסה לבורסה בתל אביב בעקבות רכישת סייברארק הישראלית לפני כחמישה חודשים, והפכה מיד לחברה הגדולה ביותר במסחר המקומי, בפער עצום מהבאות אחריה. מאז הרישום השלימה המניה עלייה של כ-112%, שהקפיצה את שווי החברה ליותר מ-800 מיליארד שקל.

עד כה נשארה המניה מחוץ למדדים המובילים, למרות השווי החריג וכמות ההצפה הגדולה. אילו נכללה בהם בחודשים האחרונים, היא לבדה הייתה מוסיפה למדדים לפחות 5% של תשואה. בשבוע הבא תצטרף ענקית הסייבר למדדי ת"א-35 ות"א-125 במסגרת המסלול המהיר, ההליך שמאפשר לבורסה לצרף חברה גדולה במיוחד גם בין מועדי העדכון הקבועים.

למה הבורסה קבעה תקרה של 5%

בשל גודלה החריג נקבעה לפאלו אלטו תקרת משקל של 5%, ובמקביל תקרת המשקל של אורמת תרד ל-3%. תקרה כזאת היא כלי הגנה: בלעדיה מניה בשווי של מאות מיליארדי שקלים הייתה תופסת נתח עצום מהמדד, וכל תנודה בה הייתה מכתיבה כמעט לבדה את מצב הבורסה המקומית.

למגבלה יש גם צד שני. משקיע שמחזיק בקרן על ת"א-35 מקבל חשיפה של 5% לחברה שמשקלה הכלכלי בשוק המקומי גדול בהרבה, כלומר המדד מציג תמונה חלקית של הבורסה שהוא אמור לייצג. במקביל, הורדת התקרה של אורמת מחייבת את המוצרים העוקבים למכור ממנה, וזה ההסבר לכך שעדכון מדדים מייצר תנועה גם במניות שנשארות מחוץ למוקד העדכון.

מרגע ההצטרפות יקבלו גם מחזיקי קרנות מחקות, קרנות סל ומכשירים עוקבים אחרים החזקה עקיפה בפאלו אלטו, לטוב ולרע. לפי ההערכות, קרנות הסל והמחקות יזרימו למניה ביקוש של כ-800 מיליון שקל. עדכון המדדים כולו צפוי לייצר קניות ומכירות בהיקף של יותר מ-7 מיליארד שקל, בעיקר במכרז הנעילה.

למה הכל מתרחש בשתי דקות של מכרז נעילה

ריכוז הפעילות במכרז הנעילה מבוסס על היגיון פשוט: מנהל קרן מחקה מחויב להשיג בדיוק את השער שלפיו מחושב המדד. השער הזה נקבע במכרז הסוגר את יום המסחר, ולכן כל הגופים העוקבים מזרימים את פקודותיהם לאותו רגע. התוצאה היא מחזור עצום שנדחס לפרק זמן קצר, ולעיתים גם תנודות מחיר חדות בדקות האחרונות של המסחר.

הצירוף עשוי להגדיל את מחזורי המסחר במניה בישראל ולהביא לפעילות ערה מצד הגופים המוסדיים. עבור הבורסה המקומית מדובר בתוספת נזילות ממשית, ובעיקר בעוגן חדש שמושך אליו סוחרים ואלגוריתמים שמתמחים בפערי ארביטראז' בין שני שוקי המסחר.

המחיר עדיין נקבע בנאסד"ק

הזרמת הכסף הפסיבי משנה את מבנה המסחר המקומי, בעוד שווי החברה ממשיך להיקבע בעיקר בנאסד"ק. המחזורים במניה בוול סטריט גדולים פי עשרות עד פי מאות מהמחזור בבורסה המקומית, והמסחר שם תנודתי מאוד: כל ידיעה, הודעה, אירוע אצל מתחרה או אצל לקוח גדול ותוצאות עסקאות מקפיצים או מורידים את התמחור.

הפרופורציה הזאת מציבה את ביקוש 800 מיליון השקלים בהקשר הנכון. מדובר בסכום שמשפיע על הנזילות בתל אביב, וקטן מכדי להזיז את המחיר הגלובלי של החברה. משקיע ישראלי שיראה קפיצה במניה בימים הקרובים ייטיב לבדוק תחילה מה קרה בנאסד"ק, ואחר כך לחפש הסבר מקומי.

יש כאן גם שינוי באופי החיסכון הישראלי. מרגע העדכון, כל מי שמחזיק קופת גמל, קרן פנסיה או קרן מחקה שעוקבת אחרי המדדים המובילים מחזיק בפועל נתח מחברת סייבר אמריקאית, שהכנסותיה, הרגולציה שחלה עליה והמתחרים שלה נמצאים כולם מחוץ לישראל. המדד המקומי נעשה בכך מתואם יותר עם הנאסד"ק, וחשיפתו לכלכלה הישראלית מתמהלת.

אחרי עלייה של 112%, הכניסה למדדים מגיעה כשהמניה כבר מגלמת ציפיות גבוהות. הביקוש החד-פעמי מצד המוצרים המחקים מספק תמיכה למסחר המקומי, ופחות מכך שינוי בשווי הכלכלי של החברה. השאלה שתישאר פתוחה אחרי מכרז הנעילה היא מה קורה למחיר ביום שאחרי, כשהקונים המחויבים סיימו לקנות ונשארו בשוק המקומי הקונים מרצון בלבד.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה