התחדשה מגמת ההטבה במשק הישראלי בחודש אפריל

על-פי נתוני מדד ביזנס דאטה ישראל, רמת הסיכון של המשק הישראלי עמדה בחודש אפריל על כ-6.08 לעומת כ-6.09 בחודש מארס. מציינים, סיכונו של המשק עדיין גבוה מהממוצע
דרור איטח |

בחודש אפריל חלה הטבה במצב סיכונו העסקי של המשק הישראלי, לאחר תקופת היציבות שאפיינה את חודש מארס, כך עולה מנתוני מדד הסיכון המשולב של קבוצת ביזנס דאטה ישראל לסיכום חודש אפריל. מנתוני המדד המתפרסמים היום עולה, כי מספר החברות והעסקים הנמצאים בסכנת סגירה בחודש אפריל קטן בכ-6.6%, בהשוואה למספרם בחודש הקודם. בחודש אפריל ריחפה סכנת סגירה על כ-44.1 אלף חברות ועסקים, זאת בהשוואה לכ-47.2 אלף בחודש מארס.

כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי במהלך החודש החולף נרשמה הטבה בשיעור החברות הנמצאות במצבי הסיכון הגבוהים והגבוהים במיוחד. מבין כלל החברות והעסקים בישראל, כ-14.7% נמצאות במצב סיכון גבוה במיוחד, 13.5% במצב סיכון גבוה מהממוצע, 63.1% במצב סיכון בינוני ו-8.7% במצב סיכון זניח וטוב במיוחד.

על-פי נתוני מדד ביזנס דאטה ישראל, רמת הסיכון של המשק הישראלי עמדה בחודש אפריל על כ-6.08 לעומת כ-6.09 בחודש מארס. כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי ההטבה שנרשמה בחודש החולף, חידשה למעשה את מגמת ההטבה העקבית והמתמשכת שאפיינה את סיכונו העסקי של המשק הישראלי בחודשים האחרונים ונבלמה בחודש מארס. עוד מציינים כלכלני ביזנס דאטה ישראל, כי למרות ההטבה שנרשמה החודש, מצב סיכונו של המשק הישראלי עדיין גבוה מהממוצע ורק לאחר שיירד אל מתחת לקו ה-6, יוגדר מצבו כבינוני.

מנכ"ל משותף בקבוצת ביזנס דאטה ישראל, תהילה ינאי, מציינת כי נתוני מדד הסיכון המשולב לחודש אפריל, ללא ספק, מעודדים, אולם חשוב לזכור, כי הדרך עד להחלמתו המלאה של המשק הישראלי, עוד ארוכה. "גם היום", אמרה ינאי, "למעלה משנה לאחר תחילת תהליך ההתאוששות, גבוה סיכונו העסקי של המשק מסיכונו העסקי לפני המיתון". ינאי צופה, כי בחודשים הקרובים צפוי המשק הישראלי להמשיך לרשום הטבה במצבו. זאת במידה ולא יחולו אירועים פוליטיים או מדיניים חריגים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.