התחדשה מגמת ההטבה במשק הישראלי בחודש אפריל
בחודש אפריל חלה הטבה במצב סיכונו העסקי של המשק הישראלי, לאחר תקופת היציבות שאפיינה את חודש מארס, כך עולה מנתוני מדד הסיכון המשולב של קבוצת ביזנס דאטה ישראל לסיכום חודש אפריל. מנתוני המדד המתפרסמים היום עולה, כי מספר החברות והעסקים הנמצאים בסכנת סגירה בחודש אפריל קטן בכ-6.6%, בהשוואה למספרם בחודש הקודם. בחודש אפריל ריחפה סכנת סגירה על כ-44.1 אלף חברות ועסקים, זאת בהשוואה לכ-47.2 אלף בחודש מארס.
כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי במהלך החודש החולף נרשמה הטבה בשיעור החברות הנמצאות במצבי הסיכון הגבוהים והגבוהים במיוחד. מבין כלל החברות והעסקים בישראל, כ-14.7% נמצאות במצב סיכון גבוה במיוחד, 13.5% במצב סיכון גבוה מהממוצע, 63.1% במצב סיכון בינוני ו-8.7% במצב סיכון זניח וטוב במיוחד.
על-פי נתוני מדד ביזנס דאטה ישראל, רמת הסיכון של המשק הישראלי עמדה בחודש אפריל על כ-6.08 לעומת כ-6.09 בחודש מארס. כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי ההטבה שנרשמה בחודש החולף, חידשה למעשה את מגמת ההטבה העקבית והמתמשכת שאפיינה את סיכונו העסקי של המשק הישראלי בחודשים האחרונים ונבלמה בחודש מארס. עוד מציינים כלכלני ביזנס דאטה ישראל, כי למרות ההטבה שנרשמה החודש, מצב סיכונו של המשק הישראלי עדיין גבוה מהממוצע ורק לאחר שיירד אל מתחת לקו ה-6, יוגדר מצבו כבינוני.
מנכ"ל משותף בקבוצת ביזנס דאטה ישראל, תהילה ינאי, מציינת כי נתוני מדד הסיכון המשולב לחודש אפריל, ללא ספק, מעודדים, אולם חשוב לזכור, כי הדרך עד להחלמתו המלאה של המשק הישראלי, עוד ארוכה. "גם היום", אמרה ינאי, "למעלה משנה לאחר תחילת תהליך ההתאוששות, גבוה סיכונו העסקי של המשק מסיכונו העסקי לפני המיתון". ינאי צופה, כי בחודשים הקרובים צפוי המשק הישראלי להמשיך לרשום הטבה במצבו. זאת במידה ולא יחולו אירועים פוליטיים או מדיניים חריגים.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
