התחדשה מגמת ההטבה במשק הישראלי בחודש אפריל
בחודש אפריל חלה הטבה במצב סיכונו העסקי של המשק הישראלי, לאחר תקופת היציבות שאפיינה את חודש מארס, כך עולה מנתוני מדד הסיכון המשולב של קבוצת ביזנס דאטה ישראל לסיכום חודש אפריל. מנתוני המדד המתפרסמים היום עולה, כי מספר החברות והעסקים הנמצאים בסכנת סגירה בחודש אפריל קטן בכ-6.6%, בהשוואה למספרם בחודש הקודם. בחודש אפריל ריחפה סכנת סגירה על כ-44.1 אלף חברות ועסקים, זאת בהשוואה לכ-47.2 אלף בחודש מארס.
כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי במהלך החודש החולף נרשמה הטבה בשיעור החברות הנמצאות במצבי הסיכון הגבוהים והגבוהים במיוחד. מבין כלל החברות והעסקים בישראל, כ-14.7% נמצאות במצב סיכון גבוה במיוחד, 13.5% במצב סיכון גבוה מהממוצע, 63.1% במצב סיכון בינוני ו-8.7% במצב סיכון זניח וטוב במיוחד.
על-פי נתוני מדד ביזנס דאטה ישראל, רמת הסיכון של המשק הישראלי עמדה בחודש אפריל על כ-6.08 לעומת כ-6.09 בחודש מארס. כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי ההטבה שנרשמה בחודש החולף, חידשה למעשה את מגמת ההטבה העקבית והמתמשכת שאפיינה את סיכונו העסקי של המשק הישראלי בחודשים האחרונים ונבלמה בחודש מארס. עוד מציינים כלכלני ביזנס דאטה ישראל, כי למרות ההטבה שנרשמה החודש, מצב סיכונו של המשק הישראלי עדיין גבוה מהממוצע ורק לאחר שיירד אל מתחת לקו ה-6, יוגדר מצבו כבינוני.
מנכ"ל משותף בקבוצת ביזנס דאטה ישראל, תהילה ינאי, מציינת כי נתוני מדד הסיכון המשולב לחודש אפריל, ללא ספק, מעודדים, אולם חשוב לזכור, כי הדרך עד להחלמתו המלאה של המשק הישראלי, עוד ארוכה. "גם היום", אמרה ינאי, "למעלה משנה לאחר תחילת תהליך ההתאוששות, גבוה סיכונו העסקי של המשק מסיכונו העסקי לפני המיתון". ינאי צופה, כי בחודשים הקרובים צפוי המשק הישראלי להמשיך לרשום הטבה במצבו. זאת במידה ולא יחולו אירועים פוליטיים או מדיניים חריגים.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
