התחדשה מגמת ההטבה במשק הישראלי בחודש אפריל
בחודש אפריל חלה הטבה במצב סיכונו העסקי של המשק הישראלי, לאחר תקופת היציבות שאפיינה את חודש מארס, כך עולה מנתוני מדד הסיכון המשולב של קבוצת ביזנס דאטה ישראל לסיכום חודש אפריל. מנתוני המדד המתפרסמים היום עולה, כי מספר החברות והעסקים הנמצאים בסכנת סגירה בחודש אפריל קטן בכ-6.6%, בהשוואה למספרם בחודש הקודם. בחודש אפריל ריחפה סכנת סגירה על כ-44.1 אלף חברות ועסקים, זאת בהשוואה לכ-47.2 אלף בחודש מארס.
כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי במהלך החודש החולף נרשמה הטבה בשיעור החברות הנמצאות במצבי הסיכון הגבוהים והגבוהים במיוחד. מבין כלל החברות והעסקים בישראל, כ-14.7% נמצאות במצב סיכון גבוה במיוחד, 13.5% במצב סיכון גבוה מהממוצע, 63.1% במצב סיכון בינוני ו-8.7% במצב סיכון זניח וטוב במיוחד.
על-פי נתוני מדד ביזנס דאטה ישראל, רמת הסיכון של המשק הישראלי עמדה בחודש אפריל על כ-6.08 לעומת כ-6.09 בחודש מארס. כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי ההטבה שנרשמה בחודש החולף, חידשה למעשה את מגמת ההטבה העקבית והמתמשכת שאפיינה את סיכונו העסקי של המשק הישראלי בחודשים האחרונים ונבלמה בחודש מארס. עוד מציינים כלכלני ביזנס דאטה ישראל, כי למרות ההטבה שנרשמה החודש, מצב סיכונו של המשק הישראלי עדיין גבוה מהממוצע ורק לאחר שיירד אל מתחת לקו ה-6, יוגדר מצבו כבינוני.
מנכ"ל משותף בקבוצת ביזנס דאטה ישראל, תהילה ינאי, מציינת כי נתוני מדד הסיכון המשולב לחודש אפריל, ללא ספק, מעודדים, אולם חשוב לזכור, כי הדרך עד להחלמתו המלאה של המשק הישראלי, עוד ארוכה. "גם היום", אמרה ינאי, "למעלה משנה לאחר תחילת תהליך ההתאוששות, גבוה סיכונו העסקי של המשק מסיכונו העסקי לפני המיתון". ינאי צופה, כי בחודשים הקרובים צפוי המשק הישראלי להמשיך לרשום הטבה במצבו. זאת במידה ולא יחולו אירועים פוליטיים או מדיניים חריגים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
