פ 100/04 מדינת ישראל נ. ש.י.ר.ן (2002) מיסוד האגודה למען החייל ואח', ניתן ביום 15.12.2004.

עובדות

הנאשמת היא חברת בת של האגודה למען החייל (להלן – החברה), הפועלת לתועלת הציבור ומבוקרת על ידי משרד הביטחון.

החברה העסיקה עובדת לתקופה זמנית בלבד בלתי מוגדרת, נוכח היעדרות שתי עובדות אחרות. העובדת פוטרה לאחר תקופת העסקה של 6 חודשים פחות יומיים בהיותה בהריון. עם סיום עבודתה שולמו לעובדת מלוא זכויותיה. לטענת העובדת, פיטוריה מהווים הפליה מחמת הריון, הורות ומין.

כנגד החברה הוגש כתב אישום בגין עבירה על סעיפים 2(א)(5), 15 ו-16 לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1998 (להלן גם- החוק).

החברה הודתה בעובדות המיוחסות לה בכתב האישום (לנאשמת לא היו הרשעות קודמות בבית הדין). גובה הקנס המקסימלי הרלוונטי הינו 134,600 ₪. יחד עם זאת, הצדדים הגיעו להסדר טיעון וביקשו להפחית הקנס ל80,000 ₪.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק

החברה הבהירה לבית הדין את הנסיבות המיוחדות, תוך ציון העובדה שהעובדת שפוטרה בניגוד לחוק, התקבלה לעבודה כעובדת זמנית במקום שתי עובדות שנפצעו בתאונת דרכים ועד אשר תחזורנה לעבודתן, ואכן שבועיים לאחר חזרת אחת העובדות לעבודתה, פוטרה.

בנוסף, לטענת החברה היא לא ידעה שהעובדת היתה בהריון והפיטורים לא נבעו מההריון אלא מההסדר שהיה בעת קבלתה לעבודה (עבודה זמנית).

בית הדין קיבל את טענות העובדת בענין חשיבות אכיפת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והשלכותיו. החוק מכוון להשגת המטרה הרחבה של מניעת אפליה בין קבוצות שונות של עובדים בהקשרים שונים. במקרה זה מדובר באפליה מחמת הריון, הורות ומין. החוק שומר על זכויות נשים הנובעות מהשוני הביולוגי הקיים בין שני המינים. זכויות אלו מתייחסות להריון, שמירת הריון, פריון, לידה או הנקה.

באיזון שיש לעשות בין חשיבות אכיפת החוק לבין העובדה שהחברה הודתה בביצוע העבירה והבהירה ארוכות את הנסיבות המיוחדות במקרה זה, וכן לאור העובדה שלחברה אין עבירות קודמות בבית הדין, אושר הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים והחברה תישא בקנס.