סמוטריץ' ונתניהו: "נציג החלטת ממשלה לשחרור הייבוא תוך 45 יום"

״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ גם בייבוא ישיר וגם בייבוא מקביל, אמר סמוטריץ' שהוסיף כי רגולציה זה ניהול סיכונים ולא לאסור כל מה שאפשר. נתניהו: "הכל יהיה מותר חוץ מאשר מה שאנחנו מחריגים. לצורך זה אנחנו הולכים לתהליך של חקיקה שיבטל את הצורך בכל הבירוקרטיה הזאת"
נחמן שפירא | (16)

"הכלים החשובים ביותר למלחמה ביוקר המחיה הם הורדת הרגולציה ופתיחת השוק לייבוא. הצעד הזה הוא צעד ראשון ומשמעותי ביותר הנוגע בליבת הכלכלה הישראלית. תוצאות המהלך החשוב הזה יורגשו בכל כיס במדינת ישראל" כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, תוך שהוא מבטיח להביא החלטת ממשלה תוך 45 יום שתכלול עקרונות לחוק שיפתור את בעיות היבוא בשיטת - ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ גם בייבוא ישיר וגם בייבוא מקביל.

סמוטריץ' הוסיף: "משמעות הרגולציה היא ניהול סיכונים ואין סיבה שניהול הסיכונים שטוב לאירופה לא יהיה טוב אצלנו. מדובר במדיניות שנקבעת על ידי הממשלה והגיע הזמן שלאחר עשור שבו ישראל מנסה ולא מצליחה, הממשלה תחליט על ניהול סיכונים גמיש יותר שהדגש בו והמטרה שלו היא הורדת יוקר המחיה".

על פי שר האוצר, יכלל מסלול ירוק לייבוא על בסיס העיקרון הנ"ל בתחומי משרד הבריאות מזון ותמרוקים, במשרד החקלאות במזון, בתחום משרד הכלכלה בתקינה ובתחום משרד האנרגיה מוצרי חשמל.

באוצר אומרים כי העקרונות שילוו את החלטת הממשלה ואת החוק הן: כל מוצר שמשווק באירופה יכנס לישראל. הכניסה לישראל תהיה על בסיס הצהרה למכס וללא בדיקות נוספות. חריגה לעיקרון זה יהיו באישור רה"מ ושר האוצר בלבד. כל זאת יעשה תוך בחינת הצורך לאיחוד הסמכויות לצורך קידום החוק במשרד הכלכלה.

לישיבת ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה הוזמן מנכ"ל קרפור ישראל אורי קילשטיין שהציג לוועדת השרים את הקשיים והחסמים המתעוררים בתהליך הייבוא. 

 

נתניהו: "הכל מותר חוץ ממה שאנחנו מחריגים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף בישיבה: "הכל יהיה מותר חוץ מאשר מה שאנחנו מחריגים. לצורך זה אנחנו הולכים לתהליך של חקיקה שיבטל את הצורך בכל הבירוקרטיה הזאת".

"אני רוצה להודות למשרד האוצר, הכלכלה, הבריאות והדתות. אנחנו עושים פה דבר שלא נעשה בישראל - לא באופן הזה, לא בהיקף הזה ולא באינטנסיביות הזאת. אנחנו רוצים לעזור למשפחות לגמור את החודש; כדי שהם יוכלו לגמור את החודש, אנחנו צריכים להוריד את המחירים של מירב המוצרים שנמכרים בישראל - המחירים פה גבוהים יותר מאירופה ואין לזה הצדקה.

"הסיבה היא ריבוי רגולציה, ריבוי תקנות, ריבוי בירוקרטיה - כל אלה גורמים לעליית מחירים, ואנחנו רוצים להוריד את זה. אנחנו מתכוונים לבטל חלק ניכר מהרגולציה. בעצם לקבוע כלל - מה שטוב באירופה - טוב בישראל, חוץ מחריג. המצב שקיים פה שהכל אסור חוץ ממה שאנחנו מאשרים - אנחנו הופכים את הסדר: הכל מותר חוץ מאשר מה שאנחנו מחריגים. לצורך זה אנחנו הולכים לתהליך של חקיקה שיבטל את הצורך בכל הבירוקרטיה הזאת. 

קיראו עוד ב"בארץ"

"כשבאתי לעשות את הרפורמות הראשונות לפתיחת הכלכלה הישראלית, ארבעת הרפורמות הללו תמיד הזכירו לי את פנחס ספיר - הוא האמין שהדרך לעזור ליצרנים זרים וליזמים יהודים לבוא לישראל, זה 'אני אוביל אתכם דרך הבירוקרטיה הישראלית', 'אני אמצא לכם נתיב דרך הגדרות', ואני חשבתי שהדבר הנכון הוא לבטל את הגדרות. לא צריך אנשים מיוחדים, לא צריך שתדלנים, לא צריך מתווכים, אלא פשוט לבטל את הגדרות. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חוץ ממה שאנחנו מחריגים שזה 99% מהמוצרים (ל"ת)
    אלון 23/06/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    חיים 23/06/2023 11:00
    הגב לתגובה זו
    בגלל הפטור מע"מ זה מיקל על הרבה מאוד כסף שחור, פתיחת השווקים לבוא של כלל התוצרת החקלאית ללא מכסים ומכסות יתן מכה אנושה לחלק ממשפחות הפשע
  • 11.
    ביבי אולי תעשה משהו טוב בכל זאת (ל"ת)
    אנונימי 23/06/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • חיים 23/06/2023 10:57
    הגב לתגובה זו
    1. סוף סוף רשות התחרות ונגיד הבנק מתחילים להזיז את הרגליים 2. מחירי האנרגיה כאן מהנמוכים בעולם בזכות הגז שנאורים ניסו לקבור. 3. חוקקו בקריאה ראשונה חוק האוסר על הגבלת יבוא מקביל. 4. הכנסת רשתות חדשות ועם הזמן זה יגרום לתחרות. ועוד היד נטויה.
  • 10.
    ומה עם יבוא דירות?תאשרו לחברות בניה זרות לבנות חצי מחיר (ל"ת)
    יבואן 22/06/2023 23:44
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אבנר 22/06/2023 20:13
    הגב לתגובה זו
    ע"י ההנהגה ההחרדית. די לבזוז.
  • 8.
    המבחן הוא מבחן המעשה ולא כותרת בעיתון (ל"ת)
    נחיה ונראה בכיס שלנו 22/06/2023 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    החוק לא יעבור בכנסת לא יהיה רוב (ל"ת)
    אנונימי 22/06/2023 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לדעתי 22/06/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    יבוא חופשי בכל
  • 5.
    גולדפינגר 22/06/2023 18:26
    הגב לתגובה זו
    כבר שנים שמתגלגלת רפורמת הפרפומריות, מה שאמור לשחרר חסמים בכל הקשור לטואטיקה והיגינה אישית (מותגים כגון קולגט, פלמוליב ואחרים) ומי שתוקע את זה, זה משרד הבריאות. אז בוא נראה שנתניהו יתחיל עם זה. וזה גם משרד שבשליטת שס שכל הזמן מדברים על "המוחלשים" וכרטיסי מזון.
  • 4.
    שם זה יוקר המחייה האמיתי. גוזרים קופונים דימיוניים 22/06/2023 18:14
    הגב לתגובה זו
    שם זה יוקר המחייה האמיתי. גוזרים קופונים דימיוניים ממכירת רכבים כי אין תחרות כלל.
  • 3.
    חלקי חילוף לרכב עלות מס 40 אחוזים ממש גניבה @@@ (ל"ת)
    יאיר 22/06/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דכדכ 22/06/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות שפרי או סחורה כלשהיא תעבור 10 ידיים עד שמגיע לצרכן. ובעיקור לעקור את הלוביסטים שמוצצים לנו את הדם .
  • 1.
    בטיטו 22/06/2023 17:24
    הגב לתגובה זו
    נתניהו מנהל את המדינה בצורה כזו או אחרת כבר מעל 15 שנה, בכלכלה הוא דווקב מבין טוב אולי אםילו טוב מאד, אז מה הוא יביא עכשיו שלא ניתן היה להביא ב-15 שנה האחרונים? לפני מספר שבועות הוא גזר סרט בסופרמרקט קרפור וטפח לעצמו על השכם כיצד הוא ועמיתו שר הכלכלה מורידים את יוקר המחיה באלפי מוצרים, לא עבר חודש וקרפור העלתה את מחירי ההשקה וכעת היא ממוקמת בשליש העליון של מדרג הסופרים היקרים. אז שבענו הבטחות וספינים וחצאי אמיתות
  • בסוף כל שחקן נוסף בשוק משפיע (ל"ת)
    מאה 23/06/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
  • אותו נתניהו שהפריט חצי מהמשק. נא לא לזלזל (ל"ת)
    חיים 23/06/2023 08:24
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.