בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

סמוטריץ' ונתניהו: "נציג החלטת ממשלה לשחרור הייבוא תוך 45 יום"

״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ גם בייבוא ישיר וגם בייבוא מקביל, אמר סמוטריץ' שהוסיף כי רגולציה זה ניהול סיכונים ולא לאסור כל מה שאפשר. נתניהו: "הכל יהיה מותר חוץ מאשר מה שאנחנו מחריגים. לצורך זה אנחנו הולכים לתהליך של חקיקה שיבטל את הצורך בכל הבירוקרטיה הזאת"
נחמן שפירא | (16)

"הכלים החשובים ביותר למלחמה ביוקר המחיה הם הורדת הרגולציה ופתיחת השוק לייבוא. הצעד הזה הוא צעד ראשון ומשמעותי ביותר הנוגע בליבת הכלכלה הישראלית. תוצאות המהלך החשוב הזה יורגשו בכל כיס במדינת ישראל" כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, תוך שהוא מבטיח להביא החלטת ממשלה תוך 45 יום שתכלול עקרונות לחוק שיפתור את בעיות היבוא בשיטת - ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ גם בייבוא ישיר וגם בייבוא מקביל.

סמוטריץ' הוסיף: "משמעות הרגולציה היא ניהול סיכונים ואין סיבה שניהול הסיכונים שטוב לאירופה לא יהיה טוב אצלנו. מדובר במדיניות שנקבעת על ידי הממשלה והגיע הזמן שלאחר עשור שבו ישראל מנסה ולא מצליחה, הממשלה תחליט על ניהול סיכונים גמיש יותר שהדגש בו והמטרה שלו היא הורדת יוקר המחיה".

על פי שר האוצר, יכלל מסלול ירוק לייבוא על בסיס העיקרון הנ"ל בתחומי משרד הבריאות מזון ותמרוקים, במשרד החקלאות במזון, בתחום משרד הכלכלה בתקינה ובתחום משרד האנרגיה מוצרי חשמל.

באוצר אומרים כי העקרונות שילוו את החלטת הממשלה ואת החוק הן: כל מוצר שמשווק באירופה יכנס לישראל. הכניסה לישראל תהיה על בסיס הצהרה למכס וללא בדיקות נוספות. חריגה לעיקרון זה יהיו באישור רה"מ ושר האוצר בלבד. כל זאת יעשה תוך בחינת הצורך לאיחוד הסמכויות לצורך קידום החוק במשרד הכלכלה.

לישיבת ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה הוזמן מנכ"ל קרפור ישראל אורי קילשטיין שהציג לוועדת השרים את הקשיים והחסמים המתעוררים בתהליך הייבוא. 

 

נתניהו: "הכל מותר חוץ ממה שאנחנו מחריגים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוסיף בישיבה: "הכל יהיה מותר חוץ מאשר מה שאנחנו מחריגים. לצורך זה אנחנו הולכים לתהליך של חקיקה שיבטל את הצורך בכל הבירוקרטיה הזאת".

"אני רוצה להודות למשרד האוצר, הכלכלה, הבריאות והדתות. אנחנו עושים פה דבר שלא נעשה בישראל - לא באופן הזה, לא בהיקף הזה ולא באינטנסיביות הזאת. אנחנו רוצים לעזור למשפחות לגמור את החודש; כדי שהם יוכלו לגמור את החודש, אנחנו צריכים להוריד את המחירים של מירב המוצרים שנמכרים בישראל - המחירים פה גבוהים יותר מאירופה ואין לזה הצדקה.

"הסיבה היא ריבוי רגולציה, ריבוי תקנות, ריבוי בירוקרטיה - כל אלה גורמים לעליית מחירים, ואנחנו רוצים להוריד את זה. אנחנו מתכוונים לבטל חלק ניכר מהרגולציה. בעצם לקבוע כלל - מה שטוב באירופה - טוב בישראל, חוץ מחריג. המצב שקיים פה שהכל אסור חוץ ממה שאנחנו מאשרים - אנחנו הופכים את הסדר: הכל מותר חוץ מאשר מה שאנחנו מחריגים. לצורך זה אנחנו הולכים לתהליך של חקיקה שיבטל את הצורך בכל הבירוקרטיה הזאת. 

קיראו עוד ב"בארץ"

"כשבאתי לעשות את הרפורמות הראשונות לפתיחת הכלכלה הישראלית, ארבעת הרפורמות הללו תמיד הזכירו לי את פנחס ספיר - הוא האמין שהדרך לעזור ליצרנים זרים וליזמים יהודים לבוא לישראל, זה 'אני אוביל אתכם דרך הבירוקרטיה הישראלית', 'אני אמצא לכם נתיב דרך הגדרות', ואני חשבתי שהדבר הנכון הוא לבטל את הגדרות. לא צריך אנשים מיוחדים, לא צריך שתדלנים, לא צריך מתווכים, אלא פשוט לבטל את הגדרות. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חוץ ממה שאנחנו מחריגים שזה 99% מהמוצרים (ל"ת)
    אלון 23/06/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    חיים 23/06/2023 11:00
    הגב לתגובה זו
    בגלל הפטור מע"מ זה מיקל על הרבה מאוד כסף שחור, פתיחת השווקים לבוא של כלל התוצרת החקלאית ללא מכסים ומכסות יתן מכה אנושה לחלק ממשפחות הפשע
  • 11.
    ביבי אולי תעשה משהו טוב בכל זאת (ל"ת)
    אנונימי 23/06/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
  • חיים 23/06/2023 10:57
    הגב לתגובה זו
    1. סוף סוף רשות התחרות ונגיד הבנק מתחילים להזיז את הרגליים 2. מחירי האנרגיה כאן מהנמוכים בעולם בזכות הגז שנאורים ניסו לקבור. 3. חוקקו בקריאה ראשונה חוק האוסר על הגבלת יבוא מקביל. 4. הכנסת רשתות חדשות ועם הזמן זה יגרום לתחרות. ועוד היד נטויה.
  • 10.
    ומה עם יבוא דירות?תאשרו לחברות בניה זרות לבנות חצי מחיר (ל"ת)
    יבואן 22/06/2023 23:44
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אבנר 22/06/2023 20:13
    הגב לתגובה זו
    ע"י ההנהגה ההחרדית. די לבזוז.
  • 8.
    המבחן הוא מבחן המעשה ולא כותרת בעיתון (ל"ת)
    נחיה ונראה בכיס שלנו 22/06/2023 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    החוק לא יעבור בכנסת לא יהיה רוב (ל"ת)
    אנונימי 22/06/2023 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לדעתי 22/06/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    יבוא חופשי בכל
  • 5.
    גולדפינגר 22/06/2023 18:26
    הגב לתגובה זו
    כבר שנים שמתגלגלת רפורמת הפרפומריות, מה שאמור לשחרר חסמים בכל הקשור לטואטיקה והיגינה אישית (מותגים כגון קולגט, פלמוליב ואחרים) ומי שתוקע את זה, זה משרד הבריאות. אז בוא נראה שנתניהו יתחיל עם זה. וזה גם משרד שבשליטת שס שכל הזמן מדברים על "המוחלשים" וכרטיסי מזון.
  • 4.
    שם זה יוקר המחייה האמיתי. גוזרים קופונים דימיוניים 22/06/2023 18:14
    הגב לתגובה זו
    שם זה יוקר המחייה האמיתי. גוזרים קופונים דימיוניים ממכירת רכבים כי אין תחרות כלל.
  • 3.
    חלקי חילוף לרכב עלות מס 40 אחוזים ממש גניבה @@@ (ל"ת)
    יאיר 22/06/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דכדכ 22/06/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות שפרי או סחורה כלשהיא תעבור 10 ידיים עד שמגיע לצרכן. ובעיקור לעקור את הלוביסטים שמוצצים לנו את הדם .
  • 1.
    בטיטו 22/06/2023 17:24
    הגב לתגובה זו
    נתניהו מנהל את המדינה בצורה כזו או אחרת כבר מעל 15 שנה, בכלכלה הוא דווקב מבין טוב אולי אםילו טוב מאד, אז מה הוא יביא עכשיו שלא ניתן היה להביא ב-15 שנה האחרונים? לפני מספר שבועות הוא גזר סרט בסופרמרקט קרפור וטפח לעצמו על השכם כיצד הוא ועמיתו שר הכלכלה מורידים את יוקר המחיה באלפי מוצרים, לא עבר חודש וקרפור העלתה את מחירי ההשקה וכעת היא ממוקמת בשליש העליון של מדרג הסופרים היקרים. אז שבענו הבטחות וספינים וחצאי אמיתות
  • בסוף כל שחקן נוסף בשוק משפיע (ל"ת)
    מאה 23/06/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
  • אותו נתניהו שהפריט חצי מהמשק. נא לא לזלזל (ל"ת)
    חיים 23/06/2023 08:24
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.