עמית בוהנסקי
צילום: איציק מילר

היזם עמית בוהנסקי גויס לפתח את המנהיגים הצעירים הבאים

בוהנסקי יעמוד בראש ארגון הידידים של LEAD - המסלול לפיתוח מנהיגות במטרה להרחיב את תוכנית ההכשרה לפיתוח דור המנהיגות הבא בקרב בני נוער. בין המיזמים הבולטים שיצאו מהארגון: תנועת הנוער כנפיים של קרמבו, זכרון בסלון, השמים הם הגבול ועוד
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה מינויים

עמית בוהנסקי מכר בעשרות מיליוני דולרים חברות ל-Verint ומטריקס, הנפיק את ZOOMD בבורסה הקנדית ועומד בראש קרן ההשקעות הבינלאומית Moonbow המייצרת מודל עסקי לסטארט-אפים במשבר. לאורך השנים שימש מנטור של יזמי היי טק מובילים.

כעת, רותם בוהנסקי  את קשריו, כישוריו וניסיונו לפרויקט התנדבותי ויעמוד בראש ארגון הידידים של LEAD, ארגון א-פוליטי ללא מטרות רווח אשר הוקם בשנת 1999 שמנסה להכשיר צעירים למנהיגות. תכנית ההכשרה שפותחה בארגון זוכה להערכה על ידי אנשי מקצוע בארץ ובעולם, והמודל אף שוכפל למדינות נוספות בעולם.

בכל שנה מתקבלים לשורות הארגון כ-120 בני נוער בכיתות יא׳, מתוך יותר מ-6,000 מועמדים מכל הארץ. ב-LEAD מאמינים כי מנהיגות לומדים מעשייה בשטח ולכן שגרירי הארגון יוזמים, מתכננים ומבצעים פרויקטים שונים המכוונים לרווחת החברה והקהילה. 

עד היום, הקימו שגרירי הארגון למעלה מ-600 פרויקטים למען הקהילה. 11 מהפרויקטים הפכו במרוצת השנים לעמותות עצמאיות אשר פועלות בהצלחה רבה מצפון הארץ ועד לדרומה. בין הפרויקטים המוכרים שהקימו שגרירי ליד: כנפיים של קרמבו, זכרון בסלון, השמים הם הגבול, נעים להכיר, חמניות, רודיינא ועוד.

עמית בוהנסקי: "אני גאה על האפשרות לקחת חלק בעשייה המבורכת של LEAD ולעמוד בראש ארגון הידידים. הגעתי במטרה לתרום מהניסיון והיכולות העסקיות שלי ולהביא את הארגון לגבהים חדשים. במסגרת הכשרתם יוזמים ומנהלים שגרירי LEAD פרויקטים מעוררי השראה הנוגעים במצוקות ובפערים החברתיים בישראל. אני אסייע להם בהכוונה ובכלים פרקטיים שיוכלו להפוך חלומות למציאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".