האג"חים של אלביט הדמיה זינקו 30% ב-4 ימים, "החברה היא מעין אופציה"
אלביט הדמיה, חברת הנדל"ן של איש העסקים מוטי זיסר, ריכזה עניין רב אצל המשקיעים בחודשים האחרונים. הנפילות במחירי האג"חים שלה הדהימו את השוק, כאשר בשיאן התשואה על חלק מהסדרות עלתה לתשואת "זבל" של 50%.
מאז השפל שנרשם עם שיא ההיסטריה סביב יכולת החזר החוב של מוטי זיסר, זינקו האג"חים בשיעורים ניכרים. ההודעה של אלביט הדמיה בשבוע שעבר כי פלאזה סנטרס, חברת הבת, תקבל דיבידנד נאה של 18.6 מיליון אירו סיפקה דלק לעלייה בביטחון המשקיעים.
הירידות באגרות החוב של אלביט הדמיה שלוו בצניחת המניה החלו עם הפרסומים על קשיים בהחזרת חובותיו של בעל השליטה בחברה לבנקים. בהמשך הצטרפו גם סוכנויות דירוג האשראי והפחיתו את דירוג החוב של אלביט הדמיה והחברה הבת פלאזה סנטרס. החברה שפרסמה דו"ח מקורות ושימושים בה הציגה כיצד היא מתכוונת להשיג את מקורותיה בשנתיים הקרובות לא הצליחה להרגיע את המשקיעים.
בסדרות הארוכות של החברה הפועלת בתחום הנדל"ן והקניונים באירופה ובהודו ובתחומי האופנה והמכשור הרפואי, אלו שפחות חשופות לסיכון אי יכול החזרת חוב, אלביט הדמיה אגח ד נסחרה בשפל בתשואה של קצת יותר מ-33%. היום, היא משלימה עלייה ממחיר של מתחת ל-50 אג' למעל ל-60 אג' - מהלך של 30% ב-4 ימי מסחר בלבד.
הסדרות הקצרות, החשופות יותר לשינויים בטווח הקצר, ביצעו מהלך מעט פחות מדהים אך עדיין אגרסיבי. אלביט הדמיה אגח ו, שנסחרה בזמנים רגילים בתשואה של 3.5%, גאתה לתשואות של 40% ותיקנה בימים האחרונים ל-30%. מחיר אג"ח ו' שיפר את עמדתו משפל של 72 אג' ל-85 אג', עלייה של 20% ב-4 ימי מסחר. יש לציין כי המחזיקים בסדרה זו ביומיים הקרובים יבטיחו את מועד התשלום הבא בהיקף של 20% מהחוב. כלומר, מידת הסיכון באג"ח יורדת קמעה.
גרף אג"ח ד'
גרף אג"ח ו'
- 7.נדב 18/09/2011 22:02הגב לתגובה זוכל מי ששם כסף במניות או אגח אלביט שם כספו על קרן הצבי. זיסר לא יכול לעמוד בתשלומים העתידיים וזו עובדה!
- 6.נילי 18/09/2011 15:10הגב לתגובה זובגלל הדואליות מעלים בנסדק במחזור של 300 מניות=650 דולר.... את המניה ב 4-7 אחוז וככה היא עולה בארץ. סוף גנב לתלייה.
- 5.קובי 18/09/2011 14:23הגב לתגובה זומספר 2 מעלה שאלה. או שהוא נאיוי או שהוא נוכל. כל משקיע שאינו ספקולנט לא ישים אגורה באגח או מניה של בעל שליטה שחייב לבנק מיליארד שח ולא מתכוון להחזיר כי אין לו מאיפה להחזיר. ואל תספר לי שאין קשר. באבוה יש קשר.רק התרגיל של הדיבידנד מחב פלאזה סנטרס מראה לך מי האיש....
- לא מבין 18/09/2011 18:47הגב לתגובה זוראשית הדיבידנד מפלאזה סנטרס יזרום ל.....אלביט הדמיה. שנית, אלביט הדמיה לא תחלק דיבידנד - על אף שמותר לה - עד סוף 2012, כדי שתוכל לשלם חובותיה לבעלי האג" ח שלה, אבל, וזה העיקר, ואתה כלל לא קלטת: כותב המאמר מסביר לנו, הבורים והבערים, שכולם רצים לרכוש עתה את הסדרות הארוכות (הרחוקות) של אלביט הדמייה (שתשואתן נמוכה יחסית לסדרות הקצרות*) בגלל ש" יהיה טוב. וזו הרי איוולת. בעל אג" ח. ולגבי שאלת ה-7%: כדי שתבין על מה סחבק מדבר, תראה פטרוכמיים אג" ח, שבין יום נפלו ועלו מ-4% תשואה ל-20% ועכשיו הן ב-700% אנא=עארף.... ואם היית מבין קצת בעסקים אלה היית יודע, שלעומת נכסי אלביט הדמייה - פטרוכימיים זה בלון נפוח ואפריקה - בלון שעף מזמן......
- 4.zik 18/09/2011 14:13הגב לתגובה זוספר את זה לקונים של אפריקה ט' , שהגדירו את זה כ" מק" מ" ...
- 3.ספקולנטים ובעלי אינטרס העצימו הפניקה (ל"ת)תספורת של 50%??? 18/09/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 2.זה מה שקורה..... 18/09/2011 13:24הגב לתגובה זוסתם שאלת תם: האמנם " הסדרות הארוכות" בטוחות יותר מ" הסדרות הקצרות" ???? ואללה. יש חידושים בתחומי המדע. אז הרשו לי, מומחים שלי, להסביר לכם שלא כך מנתחים אג" חים, ובטח לא אג" ח שמעליה הטיל מאן דהוא איזו צל צילה של צללית מצוללת.... ראשית, אג" ח ו' : האג" ח משלמת עוד יום 20% ריבית, נכון? מי שרוכש אותה בימים האחרונים עושה " עיסקת חייו" , אם הכסף ישולם. ואם לא - מצבו עדיף, בכל מקרה, על אלה שרכשו אג" ח מסדרה ארוכה. הרי את כספו הוא יקבל - עם או בלי תספורת - לפני האחרים. לא ככה?. ככה בדיוק! והאג" חים א' , הסידרה הקרובה ביותר לפדיון. החברה דיווחה כי ביכולתה לשרת בקלות את כל חובותיה עד 2013, עפ" י מה שמצוי בקופתה כיום ותזרים המזומנים הצפוי בלי " אם|" ו" אןלי" . כך, שסדרה א' תפרע לבטח כמעט במלואה, וגם אם יוותרו 1-2 תשלומים אחרונים בעייתיים, הרי מי שרוכש כיום את האג" ח כבר הרוויח בגדול.... ושוב, בכל מקרה, הוא יקבל את כספו לפני או ביחד עם האג" חים הארוכות, לא ככה? ככה........ אז למה ה" מומחים" אלה שמנהלים תיקים ונותנים עצות בעתון, רוכשים אג" ח קונצרניות של חברות קטנות עם תשואה של 7%, אבל אג" חים בתשואה של 50% עם פוטנציאל, נשארים על הקרשים...
- מהמר כפייתי 18/09/2011 15:20הגב לתגובה זוהדברים ממש לא עובדים ככה. והסוחרים הגדולים מראים את זה בתשואות. הקטנים רק שואלים שאלות, והגדולים, כבר עובדים על הסיכויים
- 1.עדו 18/09/2011 13:15הגב לתגובה זויום ה אקס של אגח ו של אלביט הדמיה הוא ה 19.9.2011 ומי שמחזיק את האגח הנ" ל אמור לקבל 20% מכספו ליפ ערך הפארי של הנ" ל מעל 116 לעומת שער 85 בו הוא נסחר כמובן שהסיכון לשאר ה 80% נשאר אבל עשוי להניב רווח יפה למי שקנה את הנייר לאחרונה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
