מותגים הם קרוטונים הצפים בפיילת מרק תרבות ענקית - כמו בני אדם

גיא וינברגר קם בבוקר ובין עירות לשינה הוא מפיץ תובנות על מותגים תוך זמזום שיר במזרחית, וכך זה נשמע: "הדרך הטובה לבנות מותגים היא להיות קשוב לזרמים, קו המשווה, הקטבים, העומק ובקיצור לאקולוגיה של הפיילה"
גיא וינברגר |

בוקר. אני קם. כולי טווי נימי שינה. הפיצ'ר של המודעות העצמית כבר לא כבוי אבל עדין לא עובד. מהבהב לו און אנד אוף. וככה איך שאני - גולם של בוקר המתנדנד בין ערות לשינה - התחלתי לזמזמם לעצמי שיר עם מזרחי.

"בסבוסה משהו" אם אתם כבר שואלים. עכשיו. כל מי שקצת מכיר אותי יודע שזה על גבול הבלתי סביר. ובכל זאת הנה הבוקר זה ממש קרה!

האדם הוא בעצם גוש פלסטלינה הלובש ופושט צורה בהתאם לתנועות כף היד שלשה אותו או בניסוח היותר מוכר: נוף מולדתו. גם מותגים הם כאלה.

מותגים הם קרוטונים הצפים בפיילת מרק תרבות ענקית. הם צפים בה תוך יצירת האשליה שהם ישות עצמאית, אבל בפועל הם סופגים אותה לקרבם. התרבות מחלחלת לתוכם ומשנה אותם. המותג הוא נוף תרבותו.

כשאנחנו מסתכלים, אנחנו רואים רק את המותגים ולא את המרק ובטח שלא את הפיילה. מרק התרבות הוא סאב-טקסטואלי. מותגים, כמו בני אדם, הם גולם של בוקר. הם לא יכולים לשקוע בתרבות לחלוטין אבל גם לא להינתק כליל. הם לא עד הסוף כאן ולא עד הסוף שם. אין כאן עניין של בחירה. אלו הם החיים.

מותגים מאבדים או צוברים תאוצה בהתאם לרלבנטיות שהם מייצרים. רלבנטיות לא כלפי הצרכן אלא ביחס לנוף התרבות העכשווי. מותג שיגלוש טוב יותר על הזרמים של מרק התרבות יהפך לסופר-סטאר. לאייקון תרבותי. אם תרצו היד הנעלמת, נו... זו שמסדירה את כוחות הביקוש וההיצע היא לא יותר מאשר הבעבוע הבלתי פוסק שמרק התרבות מייצר.

הדרך הכי טובה לבנות מותגים היא להיות קשוב לזרמים, קו המשווה, הקטבים, העומק ובקיצור לאקולוגיה של הפיילה. אנחנו מדברים על סוג של משחק סולמות וחבלים או גלישת גלים. צריך לדעת מתי לעלות על גל, מתי לרדת, מתי להחליף גל ומתי הגל שלך מתקדם בעצם לדד אנד.

מה אפשר לעשות עם זה? לא הרבה. להפנים שהמשימה האמיתית של הפרסום לא מתמצה בהקאת דבר המפרסם על הצרכן אלא בהצבת המותג בתוך הקונטקסט התרבותי. להפוך אותו מיחידה עסקית לתופעה תרבותית, לחלק בלתי נפרד מנוף התרבות העכשווי.

על פניו זה נשמע טריוויאלי אבל לרוב אנחנו עובדים הפוך. לרוב, הקונספט הפרסומי נובע מעולם התוכן העסקי, מהתועלת המוצרית או מהצרכים הבלתי מסופקים של הצרכן. מהמסר שאנחנו רוצים להעביר. אבל, האיך חשוב הרבה יותר. לקוחות הם בני אדם ולא צרכנים. המותגים לא נמצאים מחוץ לחיים, אלא בתוך החיים, וגם הקונספט צריך לנבוע מהחיים. ובמשפט אחד: תגלגלו את המותגים אאוטסייד אין - מהתרבות למותג ולא אינסייד אאוט ממה אתם רוצים להגיד החוצה אל החיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?

הפתעה גדולה - כל הכלכלנים ציפו לירידה, אבל של 0.1% עד 0.3%; מחירי הדירות בנפילה, מדד תשומות הבנייה ללא שינוי; בנק ישראל צריך להוריד את הריבית

אדיר בן עמי |

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.6% בחודש ספטמבר 2025, בהשוואה לחודש אוגוסט 2025. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.5%. הירידה במדד המחירים לצרכן היא הרבה יותר גבוהה מתחזית הכלכלנים שדיברו על ירידה של 0.1% עד 0.3%. 

ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: הוצאות על נסיעות לחו"ל וחופשות - קרוב ל-9% כשההשפעה של סעיף זה על המדד היא 0.45%.

פירות טריים ירדו ב-3.2%, תרבות ובידור שירד ב-2.4%, תחבורה ותקשורת שירד ב-2.2%, מזון שירד ב-0.5%, הלבשה והנעלה שירד ב-0.3%, שירותי דיור בבעלות הדיירים ותחזוקת הדירה שירדו ב-0.2%, כל אחד. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים שעלו ב-3.5%, שכר דירה ובריאות שעלו ב-0.3%, כל אחד.  

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 5.3%. מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש ספטמבר ללא שינוי ועמד על 100.4 נקודות (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-4.2%.

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי - אוגוסט 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יוני - יולי 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.6%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.0%), צפון (0.2%-), חיפה (0.4%-), מרכז (1.8%-), תל אביב (0.9%-) ודרום (0.8%). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.2%.