רוביני מפנה זעמו לאירופה: "שקיעת הפריפריה בגוש האירו תפגע גם בגרמניה"
הרתיעה של הבנק המרכזי בגוש האירו לשקול צעדי הקלה נוספים, מחריפה את הבעיות הפיננסיות בפניהן עומדת היבשת כולה. כך אמר אתמול (ה') פרופסור נוריאל רוביני בראיון לרשת CNBC. רוביני הוסיף כי הביקורת שהפנתה גרמניה כלפי ארה"ב בעקבות תוכנית התמריצים של ה'פד' היא "מוטעית".
"במצב בוא ישנה קונסולידציה פיסקלית מסיבית, על האיחוד האירופי לספק יותר נזילות לשווקים הפיננסים ולרכוש כמות גדולה יותר של אגרות חוב", אמר רוביני שנחשב לנביא הזעם של הכלכלה העולמית. "ישנו פער גדול בין הפוזיציה של ארצות הברית לבין זו של גרמניה".
אמש נפתחה בסיאול פסגת מנהיגי ה-G20, במסגרתה דנים מנהיגי העולם בחוסר האיזון בכלכלה העולמית. הדיונים נפתחו במתח על רקע הערכות כי אירלנד תזדקק לחבילת סיוע מהאיחוד האירופי, וזאת לאחר שהציגה תסמינים דומים ליוון טרם ההיקלעות למשבר החוב מוקדם יותר השנה.
"בעוד גרמניה יכולה להסתדר עם התחזקות האירו בעקבות התחרותיות, מדינות הפריפריה של גוש האירו עשויות להיפגע", ציין רוביני. "בסופו של דבר אפילו גרמניה תיפגע. עד כה גרמניה לא חוותה קשיים אך ברקע שהפריפריה תשקע, גרמניה תשקע גם כן. אין מדינה בגוש האירו שהיא אי".
רוביני נזהר בתמיכתו ל'פד'
יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, החליט עם סיום הדיונים המוניטרים של הבנק המרכזי בשבוע שעבר, להקצות סכום של כ-600 מיליארד דולר ברכישות אג"ח ממשלתי תקופתיות, זאת בכדי להגביר את הנזילות בשווקים ובכך להאיץ את התאוששות הכלכלה מהמשבר הפיננסי אליו נקלעה בסוף 2008.
הפעולה גררה תגובות מעורבות ברחבי העולם ובפרט לביקורת חריפה מצד קובעי המדיניות בגרמניה. "לקובעי המדיניות בארה"ב אין מושג", אמר שר האוצר של גרמניה, וולפגנג שויבל, בתגובה לפעולת ה'פד'. "הבעיה אינה מחסור בנזילות, החלטת האמריקנים להזרים עוד כספים לשוק לא הולכת לפתור את הבעיות שלהם. ארה"ב מאשימה את סין בדברים שהיא עושה בעצמה".
"הפדרל ריזרב מאמין כי אנו צריכים לבצע סיבוב שני (QE2) של רכישות נכסים, בעוד האיחוד האירופי והגרמני מתנגדים בחריפות", אמר רוביני. "בנושא הספציפי הזה אני מאמין שהגרמנים שוגים. לטעמי, QE2 הוא הכרחי מפני שבלעדיו הסיכון לתחתית כפולה ודיפלציה היה גובר באופן מהותי".

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
