1600 ימים שגלעד בשבי: "צריך ללכת על משהו קיצוני ביותר, משהו שממש יזעזע"
אתמול (יום ה') מנו 1600 ימים לנפילתו בשבי של גלעד שליט ופתרון של ממש טרם נראה או נשמע באופק. תושבי ישראל כבר התרגלו לקמפיינים שיזמה המשפחה ול"צבא החברים של גלעד", אז מה צריך להיות "הדבר הבא" מבחינת הדרך לטפל בנושא הרגיש וכל כך כואב הזה? אתר אייס ביקש את דעתם בעניין של מספר מומחי אסטרטגיה.
"חייבים לזעזע"
איש יחסי הציבור בועז ליברמן בעליו של 'בועז ליברמן תקשורת ויחסי ציבור', שטיפל בין היתר בתקציב המוסד והמשרד לקליטת עליה ועוסק בניהול משברים, מציע לזעזע את הציבור באמצעות קמפיין פרובוקטיבי במיוחד: "הטעות שנעשתה בינתיים בכל הקמפיינים שנערכו עד כה, הייתה בכך שלא היה ריכוז סביב מסר אחד שהוא החשוב ביותר ובשל כך, לא הצליחו לגרום לישראלים, מעבר למסר של אמפטיה עם המשפחה, להתעמת באמת עם האפשרות היחידה והיא שאם לא נלך עם ההסדר נצטרך להתעמת עם התוצאות".
אז מה אתה מציע?
"אני מציע ללכת על אסטרטגיה אחרת לגמרי: אם לא רואים פעולה משמעותית קיצונית חדה וכואבת היום בזמן אמת - עוברים למוות וודאי. את הקמפיין צריך לנתב לעיתוי מרכזי: להעלות בקפידה ביום אחד גם שלטי חוצות, גם מודעות בעיתונים וגם פליירים עם המודעה: 'ממשלת ישראל מודיעה על גלעד שליט כחלל שמקום קבורתו לא נודע. על החתום ביבי ראש ממשל ישראל'".
זה לא קיצוני מדי?
"זה קיצוני מאוד, אבל רק ככה אפשר לזעזע באופן קשה את כולם, כולל את התקשורת. זה יהפוך את זה לנושא חם על סדר היום וגם ישים את האצבע על מי יהיה אשם במותו של גלעד שזה ראש הממשלה. נקודה נוספת שתושג היא ההסברה לאזרחים שאי אפשר להישאר במקום הזה של האמפטיה אלא להבהיר שאם אנחנו רוצים שיחזור, צריך לשלם את המחיר. ההתייפייפות שהייתה עד היום בקמפיינים צריכה להפסק, אין מקום למסרים עדינים ועוקפים, זה צריך להיות חד וברור: חלל שמקום קבורתו לא נודע".
באיזה מדיות היית משתמש?
"בכולן: שכל אחד יראה את הודעת האבל הזאת מול הפרצוף, שצבא החברים של גלעד יעלה את זה לכל מקום, כולל באינטרנט זה מצמרר וזה שם אותך מול האמת. בכל זאת המחיר הוא רוצחים לרחוב, אין ברירה. או שמחזירים רוצחים לרחוב או שגלעד מת. אסור להרגיש בנוח על הכורסה בבית ומול המשפחה וקמפיין כזה יגרום לישראלים לא להיפרד מהמציאות, קשה ככל שהיא".
אופיר שפיגל מ'תקשורת וקשרי ממשל'
"למצוא את קהל היעד הנכון"
"המוקד ביחסי ציבור ובניהול מאבק ציבורי גם בארץ וגם בחו"ל, צריך להיות איתור קהלי היעד- ויצירת לחץ עליהם", כך אומר אופיר שפיגל מ:'תקשורת וקשרי ממשל'. "במקרה של קמפיין עבוד החזרתו של גלעד שליט, קהלי היעד הם מקבלי ההחלטות הן במדינת ישראל והן, להבדיל, בחמאס".
אז מה עושים?
"לגבי מדינת ישראל :ההיסטוריה מלמדת שראש ממשלה שדפקו לו על השולחן השפיל את מבטו ולא יכול היה להתמודד מול הלחץ- כך היה במקרה של החייל החטוף יוסף גרוף שנפל בשבי במלחמת לבנון הראשונה ובמקרה של גופות שלושת החיילים שנחטפו בהר דב.ההיסטוריה גם לימדה אותנו, על בשרנו, שמשפחה שהמתינה בשקט שהמערכת תיתן מענה לבעיה ולא יצאה למאבק ציבורי ותקשורתי מתמשך, מוצאת עצמה ממתינה כבר שנות דור כמו במקרה של רון ארד.לכן לחץ על ראש הממשלה הוא הפעולה הנדרשת וכיום המשפחה משתמשת בכל הכלים העומדים לרשותה".
ואיך ניתן לפעול בגזרת החמאס?
"לגבי החמאס, הרי אין דרך ישירה של המשפחה להפעיל לחץ על החמס ולכן צריך לראות מי יכול להפעיל עליהם לחץ וכאן התשובה מתחלקת ל-2: ראשית האוכלוסייה הפלסטינאית ובמיוחד משפחות האסירים - יש לגרור אותם אל תוך המשוואה. ושנית, יש להפעיל לחץ בינלאומי חזק ומשמעותי במוקדי תיירות וממשל במדינות השונות כדוגמת הצעדה שאורגנה לאחרונה בברצלונה, נוכחות קבועה ומתמשכת של נציגי הקמפיין ופרובוקציות כגון העמדת תאי מעצר בכיכרות ומול בנייני הממשל כדי להמחיש את תנאיו של גלעד ואת הזמן החולף, כל אלה הם בגדר התחלה טובה. לחץ בינלאומי היה יכול לזכות לחשיפה גבוהה אם היו למשל מעמידים בו זמנית מייצג כזה מול כל בתי הפרלמנט באירופה".
אפרים לפיד, דובר צה"ל
אפרים לפיד, דובר צה"ל לשעבר וממקימי עמותת בוגרי המכללה לביטחון לאומי שיקיימו את אירוע ההשקה הראשון שלהם בחודש הבא, סבור כי יחסי הציבור והדוברות של קמפיין להשבתו של החייל החטוף, צריכים להיות מופנים למקבלי ההחלטות המרכזיים כגון ראש הממשלה ושר הביטחון. "הצעתי היא ניסוח פנייה אישית בשמו של גלעד: 'ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אתה שיודע מניסיונך האישי היטב מהו חייל קרבי, חייב לקבל את ההחלטה הלאומית המתחייבת - להחזיר אותי הביתה. גלעד שליט'. ואותו דבר בדיוק, בפניה אישית לאהוד ברק".
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.