הידיעה המרעישה על ייקור הריבית על המשכנתאות האלו מעניינת לי את קצה עצם הזנב המדהימה שלי. באמת. כאילו מה? לא הייתי משתפת את הציבור במידע האינטימי הזה, אלמלא הייתי משוכנעת שאני לא היחידה, שלא לומר להפך.
זה בדיוק כמו שלא ייתכן מצב בו יהיה לי מינוס של מאה אלף שקל בבנק. למה? כי אף אחד לא ייתן לי. ברור? לכן אני לא מצליחה להבין על מה הצעקות ועל מה הבהלה. הרי מי שיכול לקחת משכנתה בסד"כ כזה, מה אכפת לו מעלייה כזו או אחרת?
או במילים אחרות, אל תפחידו אותי: הדירה שאין לי תמיד הייתה רחוקה ממני, כך שזה ממש לא משנה אם אני רחוקה ממנה ת"ק פרסה או ת"ת פרסה.
כותרות
אם מי שייפגע מהעלאת הריבית על המשכנתה הם "בעיקר רוכשי דירות להשקעה ודירות יוקרה" (כך בשער
מעריב, שמקדיש למשכנתה את כל שערו), למי אכפת? למה זו כותרת ראשית?
אם זה המצב, אז למה כותרת המשנה בכפולת 2-3 היא "לידיעת הזוגות הצעירים: החל מהיום יהיה יותר קשה לקבל משכנתא בישראל"?
אבל רגע, ישראל היום, כותרת הפוכה לגמרי:
הכותרת היא שהדירה מתרחקת, ובמש' נכתב: הצעד לא יפגע בבעלי הממון.
ובע' 2, כפולת 2-3 מוקדשת גם פה למשכנתה: הצעירים ישלמו את המחיר.
נו אז?
ליד כותרת המשכנתה של הארץ: מסמכים של צה"ל מציגים: כך נקבע כמה סחורה נכנסת לעזה.
בעיתון המודפס הכתבה הארוכה מתפרשת על פני כל עמ' 2, מחולקת למעשה לכמה חלקים.
כולל המאבק הציבורי לגילוי הנוסחאות.
בידיעות המשכנתה היא רק כותרת עליונה, די קטנה, ואילו המרכזית מוקדשת לבצורת המוכרת.
מידיעות אפשר להבין את עניין המשכנתא בפשטות: "מי שייקח משכנתה גבוהה מ-800 אלף שקל ישלם ריבית גדולה יותר".
לחם עבודה
לעיתון בקולורדו דרוש
מבקר מריחואנה.
ולידיעה (
במקור) ובהרחבה.
אזרחי קליפורניה יצביעו בשבוע הבא אם הם בעד הפיכת השימוש במריחואנה לחוקי.
אם זה יקרה, תהיה קליפורניה המדינה הראשונה בארה"ב שמתירה גידול ומכירה לצרכים מסחריים, לא רפואיים (שזה כידוע מותר).
ולווט בשבוע שעבר, מעריב והארץ היום
ביום שישי התפרסמה ב
מעריב התמונה של
אילנה דיין (
אמיר מאירי) עם קביים.
לא היה שום הסבר לכך, תהיתי
בפוסט (והבאתי את התצלום).
עטרה הגיבה בטוקבק לתהייתי:
עטרה | 10:59 22/10/10
הרגל של אילנה דיין
"כמי שהשתתפה אמש בכנס המחזורים (המ-א-מם) של גל"צ אני מעידה: רפי רשף (שאיתו חלקה אילנה את הבמה באחת משתי הפעמים שעלתה אליה) סיפר שהיא שברה רגל בביקורה האחרון באיזו מדינת עולם שלישי לצורך אייטם ב
עובדה (וסיפר שכששאל אותה איך זה קרה, ענתה שלמרבה המזל, זה קרה 'רק אחרי שצילמנו את הפריים האחרון')".
שלושה ימים לקח למעריב להביא את הסיפור, שלמעשה העורך, שבחר את התצלום ביום חמישי לעיתון של שישי צריך היה להביא אותו בו ביום.
גם הארץ מדווח על כך הבוקר.
עורכי כל החלקים, התאחדו
ב
מעריב מופיעה ידיעה בע' 19 על סקר חדש של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, ממנו עולה שהישראלים ממש לא בעניין של מחזור.
גם בע' 8 ב
עסקים מופיע אותו סקר, עם הדגשים מעט אחרים.
ובמילים אחרות,
עדי חשמונאי ו
נורית קדוש עבדו אתמול על אותה כתבה, המתפרסמת בשני חלקים של מעריב. לא בזבוז?
אותו כנ"ל, הידיעה על "צה"ל שומר סביבה", המופיעה בחדשות ובעסקים, עליה חתומות חשמונאי ו
רונית מורגנשטרן, בהתאמה.
ד"ש מאוסטרליה/ גלעד גרינבאום
"בסוף השבוע נסעתי אל איזור ההרים הכחולים מחוץ לסידני ועיני צדו את לוחית הרישוי הזאת.
כשחזרתי לבית במוצ"ש קראתי על חוק האברכים הכרוך בחוק ההסדרים ואת הצעתו הצינית להחריד של ביבי להוסיף אוכלוסיית סטודנטים שעומדת בקריטריון - אך כמובן שאינה קיימת.
כעת מתברר שדמי השוחד לשותפי הקואליציה כבר נכללים בתקציב והוועדה שמינה נתניהו היא חותמת גומי עבור אלו שקוראים את העיתון ומאמינים לכל מילה.
בסך הכל התנהל דיון ציבורי בעיתונות על הנושא במשך 72 שעות, בעיקר באינטרנט, מתוכן 48 שעות בסוף השבוע. אפשר לקרוא את החוק, אבל
למרות המאמץ לרכז את
הנושאים החשובים ולהעלותם לדיון ציבורי - כבר לא ניתן לעשות דבר - התקציב כבר אושר. כך לא מתנהלת מדינה מתוקנת.
חוק ההסדרים הוא חוק דרסטי ואנטי דמוקרטי במהותו שנחקק ע"י
שמעון פרס כראש הממשלה, כדי לייצב את הכלכלה הישראלית עם המשבר של 1985 והמעבר למטבע חדש. מאז, במקום לבטלו לנוכח ההצלחה של התוכנית ההיא משתמשים בו בניגוד לכוונה המקורית, ומכניסים עוד ועוד גזירות דרך החוק הזה, כולל סעיפים רבים עוקפי ונוגדי פסיקות בג"ץ. זהו מכשיר קטלני עוקף דמוקרטיה, שמאיים לשבור את גבו של הציבור הישראלי כל שנה מחדש.
רה"מ העביר את החוק לשנתיים הבאות, לא רק לשנה הבאה - מה שהופך את החוק המפוקפק הזה לעוד פחות דמוקרטי. אני בטוח שתושבי הארץ שנושאים בנטל מרגישים שעושים צחוק מהחוק".
גלעד גרינבאוםזוכרים את פרויקט חוק ההסדרים של הבלוג המנוח (המוקפא זה כשנה וחצי) לחץ חברתי?
לוגיקה
"יוצאי תימן מושמעים יותר
בשנים האחרונות, אך לא תמיד בניגונים המוכרים מבית אבא. לשם רציתי להחזיר אותם ואת הדור הצעיר", אומר בן ציון, שאחראי לרוב הלחנים, למעט שיר שהלחין ועיבד סגיב כהן, למילים מהמקורות"
לחנים מקוריים? לחנים מבית אבא? איך זה מתחבר? ולמה הכתב לא שאל אותו.
טוקבק
קורא הארץ | 11:00 26/10/10
שטויות
"איראן החלה להזרים דלק בכור בבושהאר"
דלק גרעיני הנו מוצק. כל סוכנויות הידיעות התייחסו להכנסת מוטות או מונח דומה.
--
אבל הנה בשורה טובה, הכותרת תוקנה.
מח' מודעות
מעריב מפרסם את
נרג' במודעת עמוד:
" nrg מעריב גם בגלל החדשות"
(ובגלל מה עוד?)
VTV
מבקרי הטלוויזיה לא התרגשו מ
הראל סקעת ולמעשה התעצבנו שלא היה מסוגל להגיד שהוא
הומו, וכשהכל נעשה בעקיפי עקיפין.
טוב, לא כולם. ב
מעריב למשל אין היום ביקורת.
מח' בידוק עובדות
"אשכנזי
התעמת עם שדולת הנשים בענין שכאב לשדולה: הרעיון לאחד את שני התפקידים - היועצת לענייני נשים של הרמטכ"ל (יוהל"ן) וראש מחלקת הסגל באגף כוח אדם. הרמטכ"ל שלפניו, דן חלוץ, נמנע מלאחד את התפקידים. אשכנזי החליט למזג את תפקיד היוהל"ן לתוך תפקיד ראש מחלקת הסגל. במארס 2009, מינה אשכנזי את מיכל בן מובחר לתפקיד ראש מחלקת הסגל באגף כוח אדם, בדרגת אלוף משנה."
היוהל"ן היא
גילה חליפי.
מח' הגהה
ynet
אייס
"הנאשם, סמ"ר במיל. ח' הגיע לאולם בית הדין הצבאי כשהוא מוקף ב-11."
(הכוונה לאחיו, כך בהמשך וקודם לכן).
(מעריב, 6, פתיח).
יאיר חושב שזה מסר סמוי, וקשור במאבק הארץ בחרדים (מתוך כרוניקות בתי הקולנוע בירושלים של הארץ, סופ"ש).
אורי בלאו מצטלם
ותודה לאל אפשר לגנוז את תמונת הארכיון הקשישה.
ידיעות משתמש היום בטרמינולוגיה של מעריב אתמול, וכותב "עיתונאי הארץ שנמלט מישראל וחזר שלשום..."
צרות בכותרות
אוי ואבוי, אני קוראת ב
ישראל היום, בכות' המשנה, שלמרות הגידול במוחה
עדנה קנטי סירבה להתאשפז. למה?? ואז מתברר, מהכתבה, שבמקום אשפוז היא עושה MRI כל חצי שנה.
אבל למה לא לבלבל אותי.
לפני פיזור
סליחה על העיכוב, פוסט מורכב, המון תמונות ודיאלוג עם אוסטרליה. לא קל.
