הוא חזר

מה מי? אורי בלאו, לא שמעתם? מי זה אורי בלאו? די, נו *** עודכן: שני, 05:52
דבורית שרגל |

אורי בלאו חזר לישראל.

מעניין כמה עלתה אחזקתו בלונדון לשוקן.

כתב חדשות 2 מתנשף אחריו במדרגות, מתחנן למילה. אורי, שחקן מה זה גרוע, אומר משפט אחד מהסרטים, קלישאת הקלישאות: "מטבע הדברים, אני לא יכול להגיב"

אבל ערוץ 2 לא מוותר - "בלעדי", "מגיב לראשונה":

בחייאת, צלמו אותו כבר. כמה אפשר עם התמונה הזו.

ynet

הארץ

וואלה

nrg

ישראל היום

ומה בעיתונים המודפסים?

עדכון שני, 05:52

מעריב, שער:

"הכתב הנמלט חזר לארץ"

ע' 8 מוקדש לסיפור, עם כל הפרטים הידועים.

עורך הדין של ענת קם מברך.

הארץ, שער:

"עיתונאי הארץ אורי בלאו שב לישראל"

ע' 3 כולו מתייחס לסיקור, ומוזכרת בו (פעמיים) ההודעה לעיתונות שהפיץ הארץ אתמול לכלי התקשורת על ההסכם שנחתם עמו, על כל המסמכים הסודיים שיועברו לשב"כ ועל התחייבות השב"כ שהמסמכים לא ישמשו בסיס לחקירה פלילית נגדו או נגד מקורותיו.

באותיות מודגשות נכתב שההודעה במלואה מופיעה באתר הארץ.

מאמר המערכת, שתחילתו מובאת באותו עמוד, מזכיר שהמידע (שהועבר, שפורסם) הוא "לחיזוק הדמוקרטיה", ו"כל עוד אין בפרסומו סכנה ממשית לבטחון המדינה או לאינטרסים חיוניים אחרים".

ומי קובע זאת?

בידיעות אין אזכור בשער, אבל חציו העליון של ע' 12 הוא על השיבה (היי, כולם נמנעו מהכותרת "השיבה הביתה", הידד!), עם תמונה חדשה של בלאו, פרופיל, בחליפה (שאפילו להארץ אין!).

הכות' המשונה: "נחיתה בדרך לחקירה"

ישראל היום (רק 40 ע', להבדיל מ-48 ברגיל), ידיעה מקיפה בשער:

"העיתונאי אורי בלאו חזר; זומן לחקירה במשטרה". כמעט כל כפולת 2-3 מוקדש לכך.

ויש גם מאמר פרשנות של דרור אידר, המטיף בשער ומתלונן נגד הסלחנות בגורפת לבלאו:

"כעיתונאים אחרים, גם בלאו שייך לחברי כת הטרוניה, שעשו את הונם הציבורי והבינלאומי מהכפשת שם ישראל במסווה של 'חשיפת פשעיה'".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

הממשלה הגרמנית בהנהגת הקנצלר אולף שולץ עומדת איתנה מול הלחצים. ברלין מדגישה את החשיבות האסטרטגית של הקשרים עם ישראל ואת הצורך בטכנולוגיות ביטחוניות מוכחות. גורמים במשרד ההגנה הגרמני מסבירים שהצרכים הביטחוניים של המדינה חייבים לבוא לפני שיקולים פוליטיים.

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

מהצד הישראלי, העסקה נתפסת כהישג משמעותי. היא מעידה על אמון בטכנולוגיה הישראלית למרות המתיחות הדיפלומטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בעסקאות כאלה חיזוק למעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. היצוא הביטחוני גם תורם ליציבות הכלכלית בתקופה מאתגרת.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

עם זאת, קיימים סיכונים. שינויים פוליטיים בגרמניה, כולל בחירות אפשריות ב-2025, עלולים להשפיע על האישור הסופי של העסקה. התנגדות ציבורית גוברת לשיתוף פעולה עם ישראל יכולה להקשות על הממשלה הגרמנית להצדיק את הרכישה.