לא שוכחים את אורנה יקיר: "השידורים ממיטת חולייה עשו אותה מאושרת"

קול ישראל ינציח היום (יום ה') את זכרה של השדרנית אורנה יקיר, בקריאת חדר ישיבות באולפני הרדיו בתל אביב על שמה, בדיוק ביום המודעות הישראלי לגילוי מוקדם של סרטן השד.

באירוע ישתתפו בני משפחתה של יקיר, בכירי רשות השידור מרדכי שקלאר, ד"ר אמיר גילת, אריה שקד ונועם גילאור, וגם חבריה, בהם השחקנית שרית וינו אלעד והזמרת לאה שבת.

לפני שנתיים וחצי נפטרה יקיר בגיל 44 לאחר מאבק של 3 שנים במחלת הסרטן. יקיר גילתה את המחלה בשלב מאוחר שלה, הצליחה לגבור עליו פעם אחת אולם אז המחלה תקפה בשנית, והיא נפטרה בחודש מאי 2008.

יקיר נחשבה לאחת השדרניות הבכירות ברשת ג'. היא החלה את דרכה בגל"צ, באותו מחזור של אילנה דיין וירון דקל. לאחר מכן עברה הכשרה במחזור הראשון של קורס מגישי תכניות קלות בקול ישראל יחד עם נועם גילאור, והצטרפה לרשת ג' שם הגישה תכניות מוזיקה, שימשה כעורכת תכניות ושידרה פרויקטים מיוחדים במשך השנים, בהם על הגשש החיוור ונעמי שמר. בשנים האחרונות לחייה הגישה את 'יש מצב' עם איתי נסים ולאחר מכן עם יובל גנור.

"היא הייתה סופר-מוכשרת, ציירה, שידרה, כתבה", מספרת אחותה של יקיר, נטע קהן בשיחה עם אייס. "במשך שנים היא כתבה למגירה בלי שידענו. רק אחר כך היא פרסמה 2 ספרי ילדים, האחד 'העולם שבקצה החוט' על דרך ההתמודדות עם פטירתו של סבא. כשקראתי את הספר לאחר פטירתה, נדהמתי כי זה ספר שנותן הוראות הפעלה להתמודדות עם מוות של אדם קרוב".

"את הספר השני - 'איך נרקם סיפור אהבה' - היא כתבה לבתה לכבוד בת המצווה שלה, והוא היה צורך פרטי שלה להדריך הורים לילדים מאומצים, כמו בתה שלה. היא רקמה את הספר, וערב לפני פטירתה היא קיבלה אותו חם היישר מבית הדפוס, כאילו המתינה לראות את התינוק הזה יוצא לאוויר העולם, ואז היא יכלה לשחרר מאחיזתה בחיים. יממה לאחר מכן היא נפטרה".

"אורנה היא סמל למלחמה במחלת הסרטן", אומרת קהן, "היא לא נתנה למחלה לעצור אותה ובכל אותה תקופה היא עבדה. היא תמיד אמרה 'אני בריאה ויש לי סרטן. שלחו לה ניידות שידור לבית החולים והביתה, ונתנו לה תנאים אופטימאליים כדי לשדר. היא אספה את כוחותיה כדי להעניק שידור איכותי בלי שהמאזינים שלה ידעו מה היא עוברת".

קהן מבקשת להודות לרשות השידור על האירוע, "שמבחינתנו זו הכרה ומתנה גדולה, כך שגם דור השדרנים הבא ידע מי היא", אבל מבקשת לציין כי "המקרה של אורנה רק מדגיש כמה חשובה המודעות למחלה הזאת. הכל עניין של עיתוי. אורנה לא הקשיבה לגוף שלה, אם כן הייתה מקשיבה, היא הייתה איתנו היום. כל אדם באשר הוא, אם הוא מרגיש שמשהו במכונה שלו לא טוב, שילך מיד לבדוק את זה".

צביקה בשבקין, טכנאי בקול ישראל, היה לאחר מחבריה הקרובים. "הכרתי אותה ב-1990, ומאז נהיינו חברים טובים, אחים ממש. כל מה שאפשר לחלום על חבר אמת, קיבלת".

גם בשבקין מציין את אהבתה של יקיר לרדיו: "בגלל מחלתה, ארגנו לה שידור חי מהמחלקה האונקולוגית באיכילוב וככה היא שידרה מדי יום, מה שהיא הכי אהבה לעשות. שידור הרדיו ממיטת חולייה עשה אותה מאושרת. היא התמודדה כמו גדולה עם המחלה הזאת, אמרה 'אני אנצח אותו, אני אעשה ממנו אפר ועפר'. היא הוציאה את זה בהמון כתיבה יוצרת, היא הייתה עושה צחוקים מהמחלה. הייתה איזו תקופה שהמחלה נעלמה, ואז חזרה ובגדול. היא הייתה אופטימית, מדהימה, אבל בסוף היא לא הצליחה לנצח במלחמה".