הגלולה
הכותרות
דווקא עכשיו מחליט מעריב ליד הלוגו שלו, בשער, לא לוותר ולשלוח את קוראיו לטיול בלוד.
כן, ב-Ynet עשו את
הידיעה הראשית בישראל היום: "כדור שיכול
ברור שההתייחסות צריכה להיות סקפטית, וברור שזה עוד לא אושר בארץ, והכי חשוב:
הכסף: עלות הטיפול לשנה 30-40 אלף דולר.
"ללא אישור קופ"ח או ביטוח לאדם מן השורה יהיה קשה מאוד לקנות את התרופה", כך בכתבה.
אה.
מעריב הפך לבטאון מפלגתי: הוא מלווה בשעריו את דרכה של מפלגת העבודה בקדחתנות תמוהה בשבועות האחרונים: הקריאה להדחה של ברק, הדברים של בוז'י הרצוג, ההצהרה התמוהה של עינת וילף, והיום, השר אבישי ברוורמן (מי?) מפלס את דרכו לראשות הממשלה.
אולי קורים עוד דברים במדינה חוץ מתככיה של מפלגה מתפוררת?
בידיעות לא ברור את מי לא אוהבים פה יותר: את נתניהו או את ברק?
"לראשונה, שר הביטחון תוקף את התנהלות רה"מ מול הפלסטינים".
תום פרידמן
ידיעות כמו גם מעריב מצטט את
ידיעות מצטט את הפסקה הזו
Yes, I know, Netanyahu says that if he did that then the far right-wingers in his cabinet would walk out. He knows he can t make peace with some of the lunatics in his cabinet, but he tells the U.S. that he only wants to blow up his cabinet once for a deal. But we will never get to that stage if he doesn t blow it up now and construct a centrist coalition that can negotiate a deal.
עם הכותרת "אפרק את הממשלה תמורת הסכם"
יותר דברים בעלמא מאשר הצהרה על פירוק.
במעריב בחרו בכות': "ישראל מתנהגת כמו ילד מפונק"
Israel today really is behaving like a spoiled child.
תוס': זו גם הכותרת באתר
באר שבע יבשה
בידיעות ובמעריב ובישראל היום מתייחסים לקטסטרופת המים הבאר שבעית בשער.
עשרות אלפי אנשים נותרו בלי מים בחום של 40 מעלות.
ידיעות, ישר"ה, כפולת 8-9
מעריב 10-11
בהארץ - רק בע' 9 למטה.
מעמד האישה
כתבת שער המגזין (כרמית ספיר-ויץ) מוקדשת לנתונים מפחידים:
3,700 נשים נאנסות בכל שנה בישראל.
כ-200 אלף נשים מוכות.
כמעט כל אישה מעל גיל 15 נפגעה בחייה מהטרדה מינית, אלימות כלכלית (*) או אלימות נפשית.
על הדוח חתום ארגן
ה
* הסבר (מתוך המסמך):
"השתלטות של בן הזוג על מקורות ההכנסה המשותפים ועל
הנכסים המשותפים, עד כדי יצירת תלות מוחלטת, השוללת מבת
הזוג כל גישה למשאבים אלה, ובכך מונעת ממנה עצמאות כלכלית,
חופש פעולה, שוויון וכבוד. לאלימות כלכלית יש השפעה על חיי
הקורבן גם לאחר שהסתיימה מערכת היחסים, בכך שהצד הנפגע
נותר ללא האמצעים הדרושים כדי להתחיל בחיים חדשים".
קצה האצבעות
סופשבוע
כתבת השער היא עם פרופ' ארם סמולנסקי (ליאת שלזינגר), שאומר: "לא גנבתי, לא קיבלתי שוחד, לא נטשתי חולים"
כן, הוא זכאי הוא זכאי הוא זכאי (זה בשביל גוגל, שלא יתלונן), אבל תחושת אי נוחות קשה עולה למקרא דבריו.
אנשים שילמו. מעטפות היו. מה באמת נעשה עם הכסף, הכל תרומות למחלקה?
ניג'וסיים:
הטבח בבאבי יאר היה ב-28-30 בספט' 1941.
אז למה לכתוב בכות' המש' על המסע לאוקראינה (יואב צור) "70 שנה אחרי"?
ליאורה כותבת על עולם הנדל"ן המרתק במלצ'ט פינת שנקין, בו מתגוררים השופט לשעבר שלי טימן, אדם שוב, ודיירת חדשה בקרוב: נעמי לויצקי.
רק הערה לעורך/ת כות' המש': שוב לא עיתונאי זה כמה שנים.
ידיעות אחורי מבטיח: "דנה ספקטור שמה קץ לשמועות"
"טעימה מהטור" - ב
הטור המלא - מחר.
העיר עדיין שריר במהדורת אלון עידן. כבר כמה שבועות שנערכים טקסי פרידה, ולא ברור מתי יהיה הגיליון האחרון.
בכפולת 20-21 למשל, מופיע המדור של ארל'ה, הצעקה האחרונה, עם הכותרת פרידה, ציטוט מתוך קסמו של ספר, הרמן הסה, ומשמאל תמונה, כנראה של חברי המערכת (אין כיתוב, אין לדעת), צועקים.
כתבת השער - המובטלים של תל אביב. 25 אנשים ללא עבודה, מדברים ומצטלמים.
כותרת המשנה היא זו:
"נתנו שם, פנים וזכות דיבור ל-25 אנשים שאין להם עבודה קבועה. בקרוב אצלכם"
לא הבנתי: מערכת העיר מאחלת לקוראיה שיהפכו למובטלים גם הם?
תמר קרוון נפרדת מהמדור שלה.
תוס', 13:18: רוב הצוות שיצר את העיר הנוכחי מסיים השבוע את תפקידו.
העיר החדש עוד לא מוכן, ולכן מי שיעשה אותו בשבועות הקרובים - שלושה עד חודש וחצי - יהיה צוות העכבריר החדש.
עידן, העורך, יישאר בקב' הארץ בתפקידי כתיבה.
-
נדמה לי שהיום לא אומרים יותר לילדים, מה, אני רוטשילד (אלא יותר, אני לא נוחי דנקנר)?
אבל בשער המארקרוויק: בנג'מין דה רוטשילד, נינו של הנדיב הידוע, מספר על העברת האימפריה לאישתו (גיא רולניק ואיתן אבריאל).
12 עמודים מוקדשים לברון ולעסקי המשפחה. קצת קיצוני, לא?
לחם עבודה
כמו שכתב אתמול אבישי בטוקבק, שווה לקרוא את מה שכתב רותם דנון על
לא שחדש, לא שאני לא יודעת. פשוט בכל פעם מצטרף עוד מישהו לאי שהיה פעם ריק והיום הוא עמוס מתיישבים.
דנון כותב על עצמו:
"המסקנה הלא עצובה שאליה הגעתי ביני לבין עצמי במהלך השנה האחרונה, היא שעריכת פירמה היא תפקידי העיתונאי המובהק האחרון. אסייג ואומר שלכל הפחות, זה תפקידי האחרון כעיתונאי - בסבירות גבוהה מאוד... אני כותב את הטקסט הזה, ועושה הפסקות לראות את זרימת התוכן בפייסבוק. נכנעתי לקצב החדש של היישות הדיגיטלית שהיא חלק מאיתנו, בעצב המהול בהנאה.
זה לא מתיישב היטב עם הציפיות הקלאסיות מעיתונאי. הפרעת הקשב הנצחית שלי מתאימה לעידן החדש, ולא לדמות העיתונאי הישן. כשפרקי חיים שלמים מסתכמים בשורת סטטוס, מי אני שאמשוך משכורת נאה על עריכת 4,000 מילה?
... באזורים כמו זה של העיתונות הכלכלית, יהיה מקום ללא מעט עיתונאים מקצועיים, ששכרם בצדם... הפירמידות הופכות צרות, ומעטים יותר דבקים במקצוע בדרכם למעלה, אך בדור הזה, עוד תהיה לגופי התקשורת מצבת עיתונאים להתפאר בה. אני, כנראה, כבר לא אהיה אחד מהם.
וזה לא נורא בכלל".
הגלולה
בעקבות הכוונתו של עובר אורח (ניצול פ"ת), קראתי באיחור של יום את המאמרון של מרב מיכאלי על הגלולה, וגם אני, כקורא הנ"ל, די התפלצתי מהמשפט הזה:
"...מבחינה תרבותית ומעשית נשים עדיין ממש לא יכולות לבחור שלא להיות אמהות; הן מקסימום יכולות לבחור מתי (ואכן, לאשה בישראל היום יש בממוצע 3 לידות, כאילו הגלולה לא הגיעה לכאן מעולם)".
מזתומרת? ואם אישה בישראל יולדת שלוש פעמים? זה לא בגלל שהיא רוצה (או שמופעל עליה לחץ חברתי/משפחתי/משהו)? איך זה קשור לגלולה?
אני לא יודעת אם הכנסה של הגלולה לסל התרופות תביא לעלייה בצריכתה.
נשים רבות, עדיין, חשות רתיעה.
אליען לזובסקי כתבה על כל מיני היבטים במלאת
היו בכתבה לא מעט דברים שהסתייגתי מהם בזמנו, אבל עדיין, יש פה נקודות רבות על אודות הגלולה, יתרונותיה, חסרונותיה. זו לא רק פילולת פלא כמו שמנסה לטעון מיכאלי.
נעדרת
ירושלמית
עגבניות
בשופרסל: 5 ש' לקילו (מעריב).
מח' הגהת מרכולים
מי זו עדן שודרס?
לפני פיזור
יומולדת 93 לדיזי גילספי (המנוח, כן?).

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.