עונת הדוחות נפתחה ברגל ימין

אירועים מרכזיים

עונת הדוחות נפתחה ברגל ימין והמדדים המובילים מגיבים בעליות שערים נאות בהובלת סקטור הטכנולוגיות. אינטל פותחת את השבוע ומכה את תחזיות האנליסטים. ענקית השבבים רושמת זינוק ברווחיה, אשר הסתכמו ב-2.96 מיליארד דולר או 52 סנט למנייה, זינוק של 59% בהשוואה לרווחים בסך 1.86 מיליארד דולר או 33 סנט למנייה בתקופה המקבילה אשתקד. תחזיות האנליסטים עמדו על 50 סנט למנייה.

ענקית החיפוש "גוגל" דיווחה לאחר הנעילה ביום חמישי על זינוק של 32% ברווח הנקי שלה ברבעון השלישי ועקפה את התחזיות המוקדמות. תוצאותיה המפתיעות של גוגל הובילו לעליות שערים של 11% ושוברת את רמת ההתנגדות 600 דולר ומשכה את מדד הנסד"ק לעליה של 1.4%. בעקבות הנתון המעודד אנליסטים רבים העלו את מחיר היעד למניה מ-600 ל-650 לפחות.

במקביל לעונת הדוחות, ברננקי נשא נאום ובו הצהיר כי "קיים עוד מקום להרחבה כמותית, אך לא ניתן יהיה להוריד את הריבית לרמה של 0%". המשקעים בעולם מקבלים את דבריו של ברננקי בחיוב ומצפים לסבב נוסף של תמריצים כבר בפגישה הקרובה בנובמבר .

מאקרו כלכלה - אירועים בולטים

מכירות הקמעונאיות בארה"ב - המכירות הקמעונאיות עלו זו הפעם השלישית ברציפות, בחודש ספטמבר המכירות רשמו עליה ב- 0.6% . את העלייה במכירות הוביל ענף הרכב בארה"ב, אשר רשם זינוק במכירות של 1.6% בחודש ספטמבר. סקטור מוצרי החשמל והאלקטרוניקה רשם עליה של 1.5%.

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן - המדד רושם ירידה מ-68.2 נקודות ל-67.9 נקודות ומאכזב את האנליסטים, אשר חזו עליה לרמה של 68.8 נקודות.

גרעון התקציבי של ארה"ב - למרות שהצטמצם, עדיין הוא השני בגודלו מאז מלחמת העולם השנייה. הגרעון יורד מהשיא של 1.42 טריליון דולר לרמה של 1.29 טריליון דולר. הצמצום בגרעון נבע מיכולתה של ממשל ארה"ב לגבות יותר מיסים והחזרת חלק מכספי הסיוע שחולקו לגופים פיננסים גדולים במהלך המשבר במסגרת חבילת התמריצים TARP .

אירועים נוספים

פגישת קרן המטבע הבינ"ל בוושינגטון - שר האוצר האמריקני אינו מרוצה ממדיניות ההתערבות בשוק המט"ח שנוקטות מדינות רבות בעולם. לטענתו, צבירת יתרות מט"ח עודפות בהיקף גבוה מובילה לעיוותים במערכת הפיננסית בעולם. גייטנר הוסיף כי המדינות חייבות לשים בראש סדר העדיפויות את נושא הצמיחה אצלן. מנהיגים נוספים בעולם הביעו את חששותיהם מפני התחזקות היואן הסיני, אשר עלול להוביל לאובדן משרות גדולות בסין. עניין זה עשוי לגרום לאי יציבות חברתית במעצמה השנייה בגודלה בעולם.

פרוטוקולים של ישיבת הריבית האחרונה בארה"ב - מהפרוטוקולים עולה כי סבב נוסף של תמריצים נוספים יצאו לפעול בקרוב. הסיבות העיקריות להרחבת הצעדים המוניטאריים הינן חולשה מתמשכת בשוק התעסוקה והדיור בארה"ב.

דורשי עבודה חדשים בארה"ב שוק התעסוקה בארה"ב ממשיך להפגין חולשה. מספר דורשי עבודה חדשים עלה ב-13 אלף משרות ביחס לשבוע קודם לרמה של 462 אלף. מספר דורשי עבודה חדשים עלול לחצות בקרוב את רף ה-500 אלף משרות, דבר העשוי לטלטל את השווקים הפיננסים בצורה משמעותית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות