מעסיק המונע מעובד לשפר את תוכנית הפנסיה שלו, בשל עריכת חוזה עם מנהל ההסדר, חשוף לתביעת נזיקין
רפורמת בכר השנויה במחלוקת באה לעולם כדי ליצור תחרות אמיתית בין קופות הגמל לבין התוכניות ארוכות הטווח של החוסכים - תוכניות המנוהלות בידי חברות ביטוח ובתי השקעות. גולת הכותרת של הרפורמה הייתה לאפשר לחוסך לבחור את התוכנית הפנסיונית המועדפת עליו, את חברת הניהול ואת גובה דמי הניהול. בפועל עדיין קיים פער בין הרצוי למצוי. מעסיקים רבים אינם מודעים לתקנות בתחום ועל כן הם נוהגים לקבל "כהלכה למשה מסיני" את תכתיביהם של מנהלי ההסדר וכך מונעים מהעובד לנצל את היתרון התחרותי שמאפשרת רפורמת בכר. מנהלי ההסדר (סוכנויות הביטוח) עורכים הסכם חוזי עם המעסיק בנוגע לייעוץ ולטיפול בתוכניות הפנסיה הנבחרות. מנהל ההסדר "מנתב" את העובד לבחור בקרן פנסיה או בפוליסת ביטוח של חברת הביטוח ששולטת במנהל ההסדר, ואז נוצר מצב שבו בעצם "מעקרים" רבים ממנהלי ההסדר הפנסיוני שבשליטת חברות הביטוח הגדולות את רפורמת בכר ובכך מונעים מהחוסכים לשפר את תוכניות הפנסיה שלהם באלפי שקלים. ממצב דברים זה יוצא כי אין תחרות של ממש וכי ההסכם שנחתם "מאחורי" גבם של העובדים מונע מהם לשפר את תנאי הפנסיה שלהם בעשרות ואף במאות אלפי שקלים. לדוגמה, חברה מוכרת ומכובדת ערכה הסכם חוזי לניהול תוכניות הפנסיה של העובדים עם מנהל הסדר (סוכנות ביטוח). בהסכם נכתב שסוכנות הביטוח תייעץ, תשווק, תמכור ותנהל את חסכונותיהם של העובדים ותיתן להם את זכות הבחירה. בפועל, עקב שליטת חברת הביטוח במנהל ההסדר, המעסיק והעובדים מקבלים מעט מאוד ברירות מחדל. מנהל ההסדר לא הציג לפני המעסיק את שלל האפשרויות להעניק לעובדים תוכניות פנסיה בעלות הטבות משמעותיות. במקרה אחר נמצא כי עובד שהחל לעבוד במקום עבודה חדש, אולץ לפתוח עוד קרן פנסיה, בתנאים גרועים יותר מאלה שהיו לו במקום העבודה הקודם. תופעות אלו ואחרות מביאות להפסד של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לעובדים. ברוב המקרים דמי הניהול הנקבעים בין המעסיק לחברה המנהלת גבוהים יותר מאלה שהיו נקבעים לו היה העובד מנהל בעצמו משא ומתן עם חברת הביטוח שבה הוא רוצה להיות מבוטח. התוצאה של עריכת הסכם חוזי שכזה בין מנהלי ההסדר לבין המעסיק חושפת את המעסיק לתביעה נזיקית היכולה להסתכם במאות אלפי שקלים. כדי לעקוף את ההסכם הכובל שבין המעסיק למנהלי ההסדר, לא נותר לעובדים אלא להתארגן - לצורך ניהול משא ומתן באופן עצמאי עם חברת הביטוח, לבחירת תוכנית פנסיה מתאימה לכל עובד, לקביעת גובה דמי ניהול ולקביעת אמנת שירות. הכותב - ממשרד עורכי דין ירון טבצ'ניק; מומחים בענייני פנסיה, חישובים אקטואריים, בקרת כספים ושוק ההון (*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.