גבר שאינו עובד ואינו עצמאי, לא יהיה זכאי לפטור מתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות כ"עקרת בית"
העובדות
-----------------
המדובר בעתירה המופנית כנגד פסק דינו של ביה"ד הארצי לעבודה, במסגרתו נדחה ערעורם של העותרים על פסק דינו של ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב- יפו . עניינה של העתירה בבקשת העותרים, בעל ואישה, להחיל על הבעל את הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק")המתייחסות ל"עקרת בית", ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
לטענת העותרים, ההסדר שבחוק, לפיו גברים שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים חייבים בתשלום דמי ביטוח, מטיל נטל כלכלי גבוה על נשותיהם, שכן הן נדרשות לשלם את דמי הביטוח הלאומי המוטלים על בעליהן. משום כך, פוגעת החקיקה בחופש העיסוק של אותן נשים ובחופש העיסוק של גברים המעוניינים לעבוד במשק בית. לאור זאת, טוענים העותרים יש לפסול את ההסדר הקיים בחוק.
מנגד, טוען המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל"), כי דין העתירה להידחות על הסף שכן ביהמ"ש הגבוה לצדק (להלן: "בג"ץ") אינו יושב כערכאת ערעור על ביה"ד לעבודה ורק במקרים חריגים מתערב, כדוגמת טעות משפטית מהותית או כאשר נסיבות העניין מחייבות התערבות למען הצדק, תנאים אשר לא מתקיימים במקרה דנן. עוד נטען, כי החוק מתייחס במפורש ל"עקרת בית" כאישה, והמושג "עקר בית" כלל לא קיים בו. אכן החוק מבחין בין גבר ואישה, אך מתוך כוונה להטיב את מצבה של אישה שאינה עובדת ואינה עצמאית על ידי פטירתה מתשלום דמי ביטוח. לשיטת המל"ל, אין להתערב בחקיקה, ומתן הפטור המבוקש ע"י העותרים משמעותו עלות תקציבית גבוהה.
פסק דין
---------------
בג"ץ דחה את העתירה וקבע, כי לשונם של חוק הביטוח הלאומי ושל חוק ביטוח בריאות ממלכתי ברורה ואינה משתמעת לשני פנים. אין מחלוקת על כך שהחוקים מבחינים במפורש בין גבר שאינו עובד ושאינו עצמאי, לבין אישה שאינה עובדת ושאינה עצמאית. הסעד המתבקש עומד בסתירה חזיתית ללשון החוק, והלכה היא כי במקרים אלו, על ביהמ"ש לנהוג בריסון ובזהירות, קל וחומר כאשר מתבקשת התערבות בפסיקת ביה"ד לעבודה.
באשר לפגיעה הנטענת בחופש העיסוק נקבע, כי לא הוכחה פגיעה כזו במקרה דנן. החובה לשלם מס, לרבות ביטוח לאומי, שהנטל בגינה מוטל על פי הנטען על אישה שבעלה אינו עובד, אינה פוגעת בחופש העיסוק שלה, לכל היותר ניתן לומר כי זוהי פגיעה מסוימת בקניין, אולם פגיעה זו הינה מידתית ומאוזנת, מה עוד שאינה נטענה במקרה דנן.
עוד צוין, כי יתכן שיש בחוק פגיעה מסוימת בשוויון, אולם אף אם קיימת אפליה היא מעוגנת בדבר חקיקה ראשי, העומד בתוקפו זה שנים רבות.
הנוסח המשולב והעדכני של החוק נחקק בשנת 1995, אך הוראותיו, ובפרט ההוראה המתייחסת לעקרת הבית, הופיעו גם בנוסחו הקודם של החוק. ההסדר שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי מבוסס אף הוא על אותן הוראות, ובמקרה כזה חלה על החוק הוראת שמירת הדינים שבסעיף 10 לחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו, המגנה על החוק מפני תקיפה חוקתית. מטעמים אלו אין להתערב בפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה. התערבות בהסדר הקבוע בחוק, אם נדרשת כזאת, יכולה להיעשות באמצעות שינוי החקיקה ע"י הרשות המחוקקת.על הרשות לשקול הכרה בעקרת בית כמבוטחת בזכות עצמה, ולשאוף להשוואת זכויותיהם וחובותיהם של "עקרת הבית" ושל גבר שאינו עובד ואינו עצמאי.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
