הרכישה הגדולה של גילת: קונה חברה ביטחונית בארה"ב בכ-130 מיליון דולר

ווייבסטרים האמריקנית מפתחת מגברים עבור תקשורת לוויינים בעיקר לשוק הביטחוני. הכנסות המאוחדות צפויות להסתכם ביותר מ-300 מיליון דולר בשנה
אריאל אטיאס |

חברת גילת רשתות לוויין פותחת את הארנק ורוכשת את חברת ווייבסטרים (Wavestream) האמריקנית, בעסקה הגדולה ביותר שביצעה בעשור האחרון, תמורת כ-130 מיליון דולר במזומן. העסקה הצפויה להיסגר תוך 3 חודשים, תמומן ממקורותיה העצמיים. ווייבסטרים מפתחת ומייצרת ציוד לתקשורת לוויינית. מוצרי החברה נמכרים בעיקר לחברות אינטגרציה גדולות ומשמשים כמכלול במסופים לתקשורת באמצעות לוויין המשווקים על ידי חברות אלה ללקוחות בשוק הביטחוני בארצות הברית. המוצרים של ווייבסטרים מיועדים הן למערכות תקשורת לוויינית נייחות והן למערכות ניידות. נכון לסוף הרבעון השני של 2010 היו בידי גילת כ-155 מיליון דולר מזומנים בקופה וחוב של 10 מיליון דולר לטווח ארוך. במהלך הרבעון השלישי רשמה החברה די הרבה תנועות כספיות: קיבלה כ-10 מיליון דולר כחלק מהסכם הפשרה עם מאיר שמיר ומנגד השלימה את רכישת חברת רייסאט אנטנה סיסטמס (RaySat Antenna Systems), שנחתמה במארס האחרון, תמורת כ-25 מיליון דולר. על-פי הערכות אחרי השלמת עסקת ווייבסטרים תפנה גילת לחפש מקורות מימון נוספים. הכנסות של למעלה מ-300 מיליון דולר ב-2011 ווייבסטרים מייצרת מוצרים המהווים רכיב משמעותי בחלק מתכניות ההצטיידות בתחום התקשורת של משרד הביטחון האמריקני, והיא נחשבת לספקית מובילה של מכלולים בשווקים בהם היא פועלת. חברת גילת מצפה לצרף את הטכנולוגיה של ווייבסטרים לסל המוצרים הנמכר על ידי חברת הבת, SIGS (Spacenet Integrated Government Solutions) במגזר הממשלתי והביטחוני בארצות הברית. הכנסות ווייבסטרים לשנת 2010 צפויות להגיע לכ- 70 מיליון דולר עם שיעורי רווחיות של EBITDA בטווח שבין 15%-20% - שווה ערך ל-14 מיליון דולר. לאחרונה, זכתה החברה בהזמנה בהיקף של כ-19 מיליון דולר לאספקת מוצרים לחברת ג'נרל דינמיקס עבור הצבא האמריקני והמארינס. גילת מוכרת כבר לשוק הביטחוני ומצפה שעסקה תיצור לה סינרגיה בעתיד ותניב לה דריסת רגל בשוק המספק מוצרים למשרד ההגנה האמריקני (DOD). ההכנסות המאוחדות של החברות צפויות לעבור ב-2011 את ה-300 מיליון דולר. "הרכישה היא חלק מהאסטרטגיה של גילת להרחבת פעילותה מול משרד ההגנה האמריקני ומול גופים ביטחוניים נוספים בעולם, והיא משתלבת עם הרכישה הקודמת של חברת רייסאט, הפועלת בתחום האנטנות", אמר היום עמירם לוינברג, יו"ר ומנכ"ל גילת. גילת מסרה, כי עם השלמת העסקה, ווייבסטרים תפעל כחטיבה עסקית נפרדת. ההנהלה של החברה תישאר בתפקידיה, והמנכ"ל, קליף קוק, ימשיך לנהל את החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסך

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פרדו

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסך

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פרדו

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.