אשת השיווק בחודש אוגוסט - אודליה אורבך, סמנכ"ל השיווק של המשביר לצרכן
אודליה אורבך סמנכ"לית שיווק של המשביר לצרכן, נבחרה על ידי ועדת השיווק של איגוד השיווק הישראלי לאשת השיווק של חודש אוגוסט בזכות יישום האסטרטגיה השיווקית תקשורתית בקמפיינים הרשתיים, והן בפעילויות ברצפת המכירה תוך שימת דגש על צרכי ורצונות הלקוח.
עם כניסתה לתפקיד בנובמבר 2008, לקחה על עצמה אורבך עמדת מפתח בהובלת הזרוע השיווקית של החברה, אחת הפונקציות המכריעות בענף הקמעונאות, בו המגע עם הלקוח הוא רציף ובעל השפעה רבה על שורת הרווח של החברה.
האסטרטגיה העסקית של המשביר מכתיבה תרבות ארגונית של "סכין בין השיניים" המבוססת על תוצאות יומיות. למרות היות הרשת בעלת 36 סניפים ומעל ל-4,000 עובדים ולמרות פריסתה הרחבה ומגוון החזיתות שבה היא פועלת, מצליחה החברה לשמור על מנטליות ניהולית דינאמית וחדשנית. תרבות העבודה הזו באה לידי ביטוי בהובלה במבצעים, בגמישות הצעות המכר ובפעילות מוכוונת מדידה יומית.
המשביר לצרכן מחזיק באמתחתו שני נכסים אסטרטגיים אותם הוא מיטיב למנף על מנת לייצר יתרון תחרותי מובהק מול המתחרים:
הקונסיגנציה- המודל העסקי של המשביר עובד כך שהסחורה אינה בבעלות המשביר אם כי בבעלותם של הספקים עד רגע הרכישה. כתוצאה מכך, עלויות הרכש, השינוע, האחסון וההפצה של המשביר הנן מינימאליות ומאפשרות להציע מחירים נמוכים מאלו ברצפת המכירה של המתחרים.
מועדון הלקוחות - מועדון הלקוחות מהווה משענת עסקית משמעותית עבור המשביר. נאמנותם של חברי המועדון מהווה מנוע משמעותי לצמיחה, שמוכיח את עצמו לאורך השנים האחרונות. במהלך השנה האחרונה צמח מספר חברי המועדון בקצב דו ספרתי לכ- 480 אלף בתי אב המהווים כ-80% מפדיון הרשת.
כיום, כחלק ממהלך לרענון האסטרטגיה התקשורתית של החברה וחיזוק תפיסת הכלבו של החנות וחווית ה-one stop shop שהוא מקנה, הוחלט לקדם את המשביר כרשת שנותנת יותר למשפחה. אגף השיווק של המשביר בניהולה של אודליה, הגיע למסקנה כי מיצוב זה יהיה נכון יותר לקהל היעד של המשביר ולאמת המוצרית שלו.
כתוצאה ממכלול הפעולות ומקידום התרבות הארגונית האגרסיבית השיג המשביר לצרכן, למרות המיתון והלחצים הרבים מצד הסביבה התחרותית, צמיחה של 10% ברשת כולה לכדי פדיון שנתי של כ-1.2 מיליארד שקל ב-2009 ושמר על מגמת הצמיחה הדו ספרתית.
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי.
אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.
דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.
שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך, זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.- "רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”
