אשת השיווק בחודש אוגוסט - אודליה אורבך, סמנכ"ל השיווק של המשביר לצרכן
אודליה אורבך סמנכ"לית שיווק של המשביר לצרכן, נבחרה על ידי ועדת השיווק של איגוד השיווק הישראלי לאשת השיווק של חודש אוגוסט בזכות יישום האסטרטגיה השיווקית תקשורתית בקמפיינים הרשתיים, והן בפעילויות ברצפת המכירה תוך שימת דגש על צרכי ורצונות הלקוח.
עם כניסתה לתפקיד בנובמבר 2008, לקחה על עצמה אורבך עמדת מפתח בהובלת הזרוע השיווקית של החברה, אחת הפונקציות המכריעות בענף הקמעונאות, בו המגע עם הלקוח הוא רציף ובעל השפעה רבה על שורת הרווח של החברה.
האסטרטגיה העסקית של המשביר מכתיבה תרבות ארגונית של "סכין בין השיניים" המבוססת על תוצאות יומיות. למרות היות הרשת בעלת 36 סניפים ומעל ל-4,000 עובדים ולמרות פריסתה הרחבה ומגוון החזיתות שבה היא פועלת, מצליחה החברה לשמור על מנטליות ניהולית דינאמית וחדשנית. תרבות העבודה הזו באה לידי ביטוי בהובלה במבצעים, בגמישות הצעות המכר ובפעילות מוכוונת מדידה יומית.
המשביר לצרכן מחזיק באמתחתו שני נכסים אסטרטגיים אותם הוא מיטיב למנף על מנת לייצר יתרון תחרותי מובהק מול המתחרים:
הקונסיגנציה- המודל העסקי של המשביר עובד כך שהסחורה אינה בבעלות המשביר אם כי בבעלותם של הספקים עד רגע הרכישה. כתוצאה מכך, עלויות הרכש, השינוע, האחסון וההפצה של המשביר הנן מינימאליות ומאפשרות להציע מחירים נמוכים מאלו ברצפת המכירה של המתחרים.
מועדון הלקוחות - מועדון הלקוחות מהווה משענת עסקית משמעותית עבור המשביר. נאמנותם של חברי המועדון מהווה מנוע משמעותי לצמיחה, שמוכיח את עצמו לאורך השנים האחרונות. במהלך השנה האחרונה צמח מספר חברי המועדון בקצב דו ספרתי לכ- 480 אלף בתי אב המהווים כ-80% מפדיון הרשת.
כיום, כחלק ממהלך לרענון האסטרטגיה התקשורתית של החברה וחיזוק תפיסת הכלבו של החנות וחווית ה-one stop shop שהוא מקנה, הוחלט לקדם את המשביר כרשת שנותנת יותר למשפחה. אגף השיווק של המשביר בניהולה של אודליה, הגיע למסקנה כי מיצוב זה יהיה נכון יותר לקהל היעד של המשביר ולאמת המוצרית שלו.
כתוצאה ממכלול הפעולות ומקידום התרבות הארגונית האגרסיבית השיג המשביר לצרכן, למרות המיתון והלחצים הרבים מצד הסביבה התחרותית, צמיחה של 10% ברשת כולה לכדי פדיון שנתי של כ-1.2 מיליארד שקל ב-2009 ושמר על מגמת הצמיחה הדו ספרתית.
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותרפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
רפאל חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
