מגדל בוחרים מניות נדל"ן מומלצות, מספקים מחירי יעד ומתחילים לסקר את עזריאלי

בית ההשקעות מגדל שוקי הון סקר את שוק הנדל"ן המניב ואת השפעת עסקת מליסרון-בריטיש על שוק זה. כמו כן החל מגדל לסקר את קבוצת עזריאלי, שלדבריו לא צפויה להפגע
לירן סהר | (1)

עם תום הרבעון השני, בית ההשקעות מגדל שוקי הון סוקר את המניות המומלצות להשקעה בשוק הנדל"ן המניב ומתחיל לסקר את קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה). לדברי אנליסט הנדל"ן אדר עציוני, מרבית החברות הציגו תוצאות טובות עם דגש על המשך חוזקה בפעילות בישראל. "בלטה לרעה מליסרון אשר תוצאותיה חלשות מזה מספר רבעונים, כאשר החברה מתקשה לשמור על רמת שכר הדירה הנוכחית בחלק מהקניונים המובילים".

עסקת מליסרון-בריטיש ישראל

לדברי מגדל, בריטיש היא הרכישה המשתלמת ביותר בשוק הקניונים הישראלי ואחת המעניינות בשוק המניב. "צבר הפיתוח, ההשבחה והיזום של החברה אטרקטיבי וצפוי לתמוך בקצב הצמיחה המרשים שהראתה עד כה. אנו נוקטים במשנה זהירות ומעלים המלצתנו למניה ל-13 שקל, מתחת למחיר הרכישה המיועד, בציפייה להתפתחויות נוספות".

להערכת מגדל, ללא קשר לעסקה, תמחורה של בריטיש ישראל מהווה הזדמנות קנייה ואנו ממליצים להגדיל חשיפה אל המניה. לעומתה מליסרון, עוברת תקופה קשה ונאבקת לשמור על מיקומה במשחק והרכישה הינה עדות לכך. אנו ממליצים על המניה בהחזק תוך הפחתת מחיר היעד ומחכים להתפתחויות בקשר לרכישה.

יצויין כי בידי מליסרון נכסים לא משועבדים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, אומרים במגדל, כך שלא תתקשה לגייס את חלקה ברכישה גם לפי רמת מינוף שמרנית של כ-50%. רמת המינוף של החברה לאחר הרכישה, צפויה להגיע לרמות של 54-57% על שווי הנכסים, תלוי איך מסתכלים על השוויים, כך שעדיין מדובר במינוף סביר.

ארפורט סיטי- במגדל מחזקים את המלצת הקנייה לחברה ואת מחיר היעד (23 שקל) ומדגישים כי ליבת עסקי החברה כבר מזמן איננה נסמכת בלבד על ההחזקה בנצבא. "להערכתנו, מתחם אירפורט סיטי המהווה את עיקר השווי מתומחר בחסר והמניה מעניינת בשל תמחור החסר של נצבא (המומלצת אף היא בקנייה) והפוטנציאל העתידי בחברה. כמו כן , מתחם אירפורט סיטי ושוכריו האיכותיים אשר יהפוך עד סוף השנה לאחד הפרויקטים המניבים הגדולים בישראל".

אלוני חץ- "לחברה עוגנים חזקים בשוויץ ובישראל, פיזור גלובלי, יכולת מינוף עסקאות חדשות בהיקפים גדולים ותמחור נוח לעומת חברות הבנות, מביאים אותנו להעלות המלצה לאלוני חץ", מסבירים במגדל. "להערכתנו, החברה עדיפה כיום על השקעה בחברות הבנות ואנו מצפים לשמוע חדשות בקשר לרכישות שבדרך. אנו מעלים את המלצתנו לקנייה עם מחיר יעד של 21 שקל".

עזריאלי

מגדל החל הרבעון לסקר את קבוצת עזריאלי ומדווח על רבעון שני חזק עם שיפור נאה במגזר הנדל"ן המניב, הן בענף הקניונים והן בענף המשרדים. "החברה מצליחה לשפר באופן עקבי את ה-NOI מנכסים זהים בצורה מרשימה. שורת ה-FFO הראתה חולשה, אך זו מקורה בעיקר בתוצאות חלשות של גרנית אשר נבעו מירידת המרווחים".

"לעומת זאת", מסבירים במגדל, "בתחום הנדל"ן המניב, חלה דווקא עלייה ב-FFO. הקבוצה ממשיכה לבנות בקצב מהיר את 2 הקניונים בצפון הארץ וצופה כי אף תקדים את לוחות הזמנים. כמו כן, החלה בעבודות ראשונות בפרויקט המשרדים הענק בחולון (המאופיין לדעתנו באגרסיביות יתר). קצב ה- NOI השנתי על בסיס המחצית הראשונה עומד על כ-874 מיליון שקל, לעומת קצב של כ-825 מיליון בסוף 2009, בעוד אנו מעריכים כי בתום השנה הקצב יהיה גבוה מכך. להערכתנו, בסיס החברה בתחום המניב בישראל איתן ומציג צמיחה מרשימה תוך רמת סיכון נמוכה, זאת בנוסף לכושר יזמי המגובה בניסיון והצלחות מהעבר".

במגדל מציינים כי רמת המנוף הנמוכה, כ-16% מסך שווי הנכסים המוערך, ואמצעים נזילים נוכחיים של כ-2.2 מיליארד שקל, מאפשרים לקבוצה להרחיב את פעילותה הן במישור היזמות והן במישור ניצול הזדמנויות רכישה בסדרי גודל עצומים ביחס לחברות נדל"ן אחרות. "אולם, הצהרתה של החברה כי התרחבותה עתידית תעשה במסגרת תחומי הליבה במדינתנו הקטנה, עשויה להיות בעייתית, שכן גודל החברה כיום לא מאפשר עסקאות בסדר גודל קטן-בינוני. ככל הנראה, בחברה יצטרכו למצוא יעדים נוספים להרי המזומן שבקופה".

עזריאלי ועסקת בריטיש-מליסרון

במגדל לא מאמינים כי רמת המחיר בעסקת בריטיש-מליסרון רלוונטית לתמחור קבוצת עזריאלי, שכן היא נעשתה מצורך אמיתי של מליסרון לשרוד בסביבה תחרותית ובמצב הנוכחי, בו הביקוש עולה מהותית על ההיצע, יש לשלם כסף רב בעבור נכסים טובים. "השלכות יצירת קבוצה חזקה שתתחרה בעזריאלי עשויה לעורר חיכוכים בעיקר במיקומים משותפים בחיפה והקריות ובאר שבע, ופחות תשפיע על מהלך העסקים הכללי. השגת נכסים טובים לרכישה או קרקעות אטרקטיביות לפיתוח הוא עניין מאתגר וכאן עשויה להתרחש תחרות מוגברת. לצערם של השוכרים בנכסים, הם יהיו אלה שיסבלו בעיקר מהתחזקות השחקנים בענף".

במגדל מסכמים כי רמת התמחור כיום בשוק איננה רחוקה מהשווי הכלכלי שגוזר מודל הערכת השווי. רמת הדיבידנד הנוכחית נמוכה יחסית לחברות דומות ועומדת על כ-2% בלבד." אנו סבורים כי מניית ק. עזריאלי היא עוגן חשוב בתיק הנכסים ומתחילים בסיקור שוטף של החברה עם המלצת החזק במחיר יעד של 91 שקל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חולוני 20/05/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
    כתבתם שהפרוייקט מאופיין לדעתכם באגרסיביות יתר - למה הכוונה בדיוק?
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.