עצומת תמיכה בעין השביעית

העצומה שייסד יאיר טרצ'יצקי, וכן רשימת החותמים עליה עד כה, לפניכם
דבורית שרגל |

מצורפת עצומת עיתונאים, שמביעה תמיכה באתר העין השביעית ומדגישה את חשיבותו לעולם העיתונות ולדמוקרטיה בישראל. העצומה נכתבה על רקע החלטת המכון הישראלי לדמוקרטיה לקצץ חלק ניכר מתקציב האתר, שהובילה לצמצום משמעותי בפעילותו. מטרת העצומה היא לעודד את המכון לשקול מחדש את ההחלטה, ובמקביל לקרוא לגופים אחרים לשקול לסייע במימון.

כל עיתונאי שמעוניין להצטרף לעצומה מתבקש לשלוח מייל לכתובת: [email protected]

במייל ציינו את שמכם המלא, את המערכת שאליה אתם משתייכים ואת תפקידכם. כמו כן הוסיפו פרטים ליצירת קשר במקרה הצורך (מייל או טלפון), שלא יפורסמו בעצומה.

אנא הפיצו עצומה זו בקרב עמיתיכם. לשאלות והערות ניתן לפנות בטלפון או במייל ליאיר טרצ'יצקי, 054-8104567 [email protected]

עצומת תמיכה באתר "העין השביעית"

אנו, העיתונאים החתומים מטה, מבקשים לבטא את חשיבותו של אתר "העין השביעית" ואת תרומתו לענף התקשורת. "העין השביעית" - ראשית כמגזין מודפס ולאחר מכן כאתר אינטרנט המתעדכן על בסיס יומי - משמש זה 14 שנה כבמה יחידה כמעט לביקורת תקשורת בישראל. מעבר לכך הוא מהווה לנו כעיתונאים כלי מקצועי לשיפור העשייה היומיומית ומקור חשוב לאינפורמציה בתחום, לניתוח מגמות ולהתבוננות מעמיקה על ההתנהלות השוטפת. בהיותו כלב השמירה של כלב השמירה, תורם "העין השביעית" תרומה מכרעת לדמוקרטיה הישראלית.

פעילותו של "העין השביעית" התאפשרה הודות למימונו המתמשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מימון זה, ללא כל כוונת רווח, איפשר למגזין לשמור על איכותו, להתרחק מתכתיבים מסחריים ופופוליסטיים ולבצע את תפקידו כהלכה.

באחרונה דווח על כוונת המכון הישראלי לדמוקרטיה לקצץ את התקציב המופנה ל"העין השביעית", במסגרת שינוי סדר עדיפויות פנימי, ועל ניסיון למצוא גורם נוסף שישתתף במימון. בינתיים פעילותו של האתר הצטמצמה באופן דרמטי וכך גם יכולתו למלא את תפקידו החשוב.

אנו קוראים למכון הישראלי לדמוקרטיה לשקול מחדש את החלטתו, וגם פונים לכל גוף שעיתונות איכותית והגנת הדמוקרטיה עומדים לנגד עיניו להצטרף למימון האתר.

החותמים:

אבי שרף, ראש דסק, הארץ

אביב דילבסקי, עורכת, הארץ (דה מרקר)

אביב לביא, גלי צה"ל, מעריב וערוץ הספורט

אביבה לורי, כתבת מגזין, הארץ

אברי גלעד, מגיש, גלי צה"ל

אהוד קינן, כתב, Ynet

אורי תובל, סגן עורך מוסף הארץ

אורנה זילכה, עורכת ומפיקה, ערוץ 1

אייל דץ, עורך תרבות, וואלה

אילה בלופולסקי, כתבת עצמאית

אילן לוקאץ', כתב תרבות, חדשות ערוץ 2

איציק יושע, קול ישראל

איתי רום, כתב, גלובס

איתמר ב"ז, עורך, nrgמעריב

אלון רון, צלם, הארץ

אלונה שרת, עורכת התוכנית ביקורטיווי, ערוץ 1

אלי אושרוב, כתב מגזין, זמן ירושלים

אריה אבנרי, יו"ר חטיבת ותיקי התקשורת באגודת העיתונאים תל אביב

ב. מיכאל (מיכאל בריזון), כותב עצמאי

בני דודקביץ', כתב, קול ישראל

ברוך מאירי, פנסיונר ממעריב, חבר הנהלת אגודת העיתונאים בירושלים

בשמת בידרמן, מגיהה, טיים אאוט

גדעון עשת, פרשן, ידיעות אחרונות

גידו רן, עורך חדשות, Ynet

גילי גוראל, ראש דסק ועורכת, nrg מעריב

גל גבאי, מגישה, הטלוויזיה החינוכית

גלעד הלפרן, כתב בפריז, Ynet

דאה הדר, כתבת, הארץ

דורון סולומון, ידיעות חיפה

הגר מזרחי, עורכת חדשות, הארץ

ורד פלמן, כתבת, ערוץ 1

טל שורר, ראש דסק ספורט, גלי צה"ל

יאיר טרצ'יצקי, כתב עצמאי

יאיר נתיב, עורך ערוץ חברה, nrgמעריב

יאיר קראוס, כתב ערוץ 1 וחדשות מקומיות בצפון

יהושע (ג'וש) בריינר, כתב לענייני צבא ומתנחלים, וואלה! חדשות

יואב ריבק, עורך הדעות וסגן ראש מערכת החדשות, מעריב

יובל בן-עמי, כתב ומבקר, ישראל היום

יובל גנור, מנהל רדיו 88FM

יונת פרילינג, מפיקת שטח,פוקס ניוז בירושלים

יונתן ובר, עורך דסק החוץ, Ynet

יניב מורוזובסקי, מנהל רדיו קול רמת השרון

יצחק בן-חורין, כתב בוושינגטון, Ynet

ירון טן-ברינק, עורך, תסריטאי ומבקר תקשורת, פרילנס

כרמית ראובן, כתבת בריאות, קול ישראל

ליאור לרנר, עורך ערוץ חברה, nrgמעריב

ליאור קודנר, כתב הארץ במערב ארצות הברית

מיה בנגל, כתבת פוליטית, מעריב

מנחם ברייער, כתב, רשת קו עיתונות דתית

מתן חודורוב, כתב כלכלי, חדשות 10

נדב אפל, מבקר אמנות, טיים אאוט

נורית קנטי, עורכת ראשית "מה בוער", גלי צה"ל

ניב ליליאן, עורך ערוץ מחשבים ואינטרנט, Ynet

ניר נון נוה, מנהל פרוייקטים, נענע 10

נמרוד בוסו, עורך, nrgמעריב

נעמה שוחט, עורכת חדשות, גל"צ

נעמי דרום, כתבת מגזין, הארץ (דה מרקר)

סיון שדמון, רכז מערכת, עיתון ידיעות הקיבוץ

עדי עוז, עורכת תרבות, העיר

עדן לנג, עורך חדשות, הארץ

עומר כביר, כתב טכנולוגיה ואינטרנט, כלכליסט

ענת באלינט, כתבת מגזין, הארץ/דה מרקר

ענת דוידוב, עורכת ומגישה, קול ישראל

פאדי עיאדאת, כתב, הארץ

צבי זינגר, כתב, ידיעות אחרונות

צבי לביא, כתב, Ynet

קרן לויתן, כתבת מגזין, טיים אאוט ירושלים

קרן נויבך, מגישה, קול ישראל וערוץ 1

רוני שני, כתבת עצמאית

רועי ברק, עורך חדשות, הארץ

רן בנימיני, כתב כנסת, קול ישראל

רן רזניק, כתב ראשי, מגזין הבריאות מנטה, קבוצת ידיעות אחרונות

שוקי שדה, כתב מגזין, הארץ (דה מרקר)

שייקה קומורניק, עורך חדשות ואינטרנט, קול ישראל בערבית

שירלי זינגר, עורכת ראשית (במשותף), ידיעות הקיבוץ

שרון מולדאבי, כתב מוזיקה, גלובס

תומר זלצר, כתב בנקים, כלכליסט

תמי ריקליס, אתר העוקץ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל