בדירוגא דשמיא: סיכום החציון הראשון במשרדי הפרסום במגזר החרדי

נתי יעקובי, מנכ"ל 'יפעת בקרת פרסום': "המיתון רשמית מאחורינו. בחציון ה-1 של 2010 נרשם גידול כספי של 20% בהוצאה לפרסום". בולטון פוטנציאל במקום ה-1 בין המשרדים
משה בנימין |

חודש אלול בפתח ורגע לפני שהמגזר החרדי מתחיל את חשבון הנפש לקראת המאזן השנתי, מאזן מסוג אחר ובעל עניין גדול עבורם מתפרסם - דירוג הפרסום במגזר הדתי לסיכום החציון הראשון של שנת 2010, על-פי 'יפעת בקרת פרסום'.

נתי יעקובי, מנכ"ל "יפעת בקרת פרסום": "המיתון רשמית מאחורינו. בחציון הראשון של 2010 נרשמו גידולים נאים בהיקפי האינצ'ים בעיתונות הדתית, שמניבים גידול כספי של כ- 20 אחוזים בהוצאה לפרסום במגזר. נראה כי המפרסמים הגדולים במשק הפנימו כי על מנת להגיע למגזר הדתי חרדי, יש לפרסם באמצעי המדיה מהם הוא ניזון".

דירוג משרדי הפרסום במגזר החרדי

*גל אורן BSD ואפיקים חולקים את המקום השני

"בולטון פוטנציאל" ממשיך להוביל את טבלת משרדי הפרסום בפער ניכר עם גידול של כ-46 אחוזים בהוצאה לפרסום. הלקוחות הגדולים של בולטון הם ספרי "אור החיים", קבוצת "שטראוס" ורשת "שופרסל" הפועלת במגזר הדתי תחת המותג "יש". כמו כן, "בולטון פוטנציאל" מציג רשימה מכובדת של לקוחות חדשים שלא פרסמו דרכו בחציון הראשון של 2009 ובינהם: אופנת "בגיר", "סלקום", "הנקל סוד", "אלדן", וקמפיין השקת הסניף החדש של "איקאה" בראשל"צ.

את המקום השני בטבלה חולקים "גל אורן BSD" הצומח ב-42 אחוזים ו"פרסום אפיקים" הגדל ב-5 אחוזים. הלקוחות הגדולים של "גל אורן BSD" הם "תנובה", קבוצת "אגד" ו"חוגלה קימברלי". כמו כן, מפרסם המשרד את "דיור ברמה", "פלדהיים", קבוצת "מכשירי תנועה" ו"אמישראגז" אותם לא פרסם בחציון המקביל אשתקד. "אפיקים" מפרסם החציון את "סנו", את "בזק" שמרחיבה את טווח פעילותה עם חידון שמירת הלשון, פרסום לשיחות פנים ופרסום לטלכרד, ואת קבוצת "אסם".

פרסום "מימד", שבין לקוחותיו "החברה המרכזית למשקאות", "סנו" ו"יוניליוור ישראל", מתמקם במקום הרביעי עם גידול של 33 אחוזים בעיקר בזכות פרסום הגלידות של נסטלה, אקמולי של טבע ובניין שלם- עמותת דיור.

משרד הפרסום "טריו" במקום החמישי עם גידול של 60 אחוזים שחלק ניכר ממנו הוא תולדה של הגידול בפרסום של חברת "פרוקטר & גמבל", "טרקלין חשמל", "יוניברסל מוטורס" ו"תמי 4".

את טבלת משרדי הפרסום סוגרים "פרסומי ישראל" ו"מאיר ואקנין" במקומות התשיעי והעשירי עם גידול של כ-70 אחוזים בתקציב הפרסום של כל אחד מהם. "פרסומי ישראל" בולטים עם פרסום ל"ליימן שליסל", "אולמי ירוק בהיר" ו"אולמי שירת ירושלים", ואילו "מאיר ואקנין" בולט עם פרסום ל-"U.D.V וויסקי ג'וני ווקר ווודקה", "יקבי רמת הגולן" ו"טויס אר אס".

נתי יעקובי, מנכ"ל "יפעת בקרת פרסום" מסכם: "חוקי המשחק במגזר הדתי שונים, ומשרדי הפרסום הגדולים במגזר הכללי, שרק שניים מהם מתמקמים בעשירייה הפותחת, אינם שחקנים משמעותיים במגזר, הנשלט על ידי משרדים המתמחים בתחום".

תתי ענפים: עם הספר האמיתי נמצא במגזר החרדי

קטגוריית הספרים ממשיכה להתחזק ומובילה בחציון החולף את טבלת תתי הענפים המושקעים בפרסום. הוצאות "פלדהיים" ו"אור החיים" מנהלות מלחמה פרסומית עזה שעולה בקנה אחד עם הגידול במספר הסניפים שלהן.

במקום השני ממוקמת קטגוריית הארגונים והעמותות שחזרה לפרסם בהיקפים גדולים בארץ וזאת לאחר סיום המשבר הכלכלי, במהלכו ריכזה מאמצים לגיוס תרומות בחו"ל. הבולטים בפרסום בין האגונים והגופים הם: "קופת העיר בני ברק", ארגון "יד לאחים", "ועד הרבנים", ו"עזר מציון".

קטגוריית רשתות השיווק גדלה בכ-40 אחוזים לעומת החציון המקביל אשתקד. בשונה מהפרסום במגזר החילוני, מאופיינת קטגוריה זו במגזר הדתי בתחרות בין הרשתות לחנויות הפרטיות. המותגים המובילים בפרסום בקטגוריה הם: "יש" של "שופרסל"- איחוד של הרשתות הותיקות "זול פה" ו"אלף".

במקום השני בקטגוריה ממוקמת "ברכת הארץ" הפועלת ללא משרד פרסום ומפרסמת שלל מודעות מבצעים. במקום השלישי ממוקמת "שפע שוק" של "הריבוע הכחול" המפרסמת באמצעות משרד הפרסום "תוצאות אפקטיביות" מבצעים בלעדיים, מבצעי פסח ועוד. עוד עולה מנתוני "יפעת בקרת פרסום" כי בחציון הראשון של 2010, הגדילו החברות "ששת ו"ניו פארם" את תקציבי הפרסום בקטגוריה זו באופן משמעותי.

קטגוריית מוצרי החשמל ממוקמת במקום הרביעי עם גידול של כ-60 אחוזים, תוך שהיא מנסה להתחרות על לבם של אלפי הזוגות הצעירים הנישאים בכל שנה במגזר וזקוקים לסל מוצרי חשמל. "טרקלין חשמל" היא המובילה בפרסום בקטגוריה עם מבצע "חבילת חתונה" באמצעות משרד הפרסום "טריו". "מחסני חשמל" של "אלקטרה" מורידים בחציון החולף ווליום פרסומי וממוקמים במקום השני. במקום השלישי ממוקם "גולן ווסט ליין" עם מוצרי ווסטינגהאוז באמצעות פרסום "לין & לין".

נתי יעקובי, מנכ"ל "יפעת בקרת פרסום": "קטגוריית מוצרי החשמל שהפכה בשנים האחרונות תחרותית מאד בכל המגזרים, מאופיינת בחציון החולף במגזר הדתי בכניסתם של שחקנים חדשים כמו 'קנווד', 'אבי סופר', 'ביג בוקס' ועוד".

המפרסמים הבולטים: תנובה, שטראוס וסנו

"תנובה" היא המפרסמת הגדולה במגזר הדתי בחציון הראשון של 2010. החברה מכפילה את תקציב הפרסום שלה ומשיקה שפה תקשורתית חדשה באמצעות משרד הפרסום "גל אורן BSD" תחת הסלוגן "לגדול בבית למהדרין זו חוויה". "תנובה" גם נלחמת ב"שטראוס" שקיבלה לאחרונה הכשר מהדרין על מוצריה בענף הגבינות, ופרסמה בחציון החולף את הגבינה הלבנה ואת גבינת הקוטג' שלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו
שאלה - תשובה

"ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"

ההצעה של וואן זירו לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 5.5% לשנה נראית לא אמיתית - כולם מציעים בקושי 4%, אז איך וואן זירו נותן 1.5% יותר מהאחרים; כולם מחפשים את הקאץ', לא בטוח שהפעם מסדרים אתכם    

צלי אהרון |

בנק וואן זירו, בבעלותו של אמנון שעשוע ובניהולו של אייל גפני, מציע ללקוחות חדשים פיקדון שקלי בריבית קבועה של 5.5% לשנה. זה נשמע "חלום" למשקיעים הסולידיים, ביחס לריבית על פיקדונות שקליים במקומות אחרים. אתם לא תקבלו מעל 4% בבנקים הגדולים, אלא אם אתם לקוחות מאוד גדולים וחשובים. בממוצע תקבלו כ-3.8%, וזה עוד לפני החלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 

הבנק פרסם כי הוא מציע ריבית של 5.5% לשנה עד סכום של 100 אלף שקל ללקוח - "זו הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית", הסבירו בוואן זירו, "לקוחות המעוניינים בפיקדון זה לא נדרשים לעזוב את הבנק שלהם כיום, ויוכלו לפתוח פקדון וליהנות מהריבית הגבוהה, לצד המשך פעילות בבנק הקודם שלהם".

אנחנו כבר יודעים ש"אין ארוחות חינם". ובמקביל לשאלות שעולות על הפיקדונות והפיקדון הספציפי הזה - "זה אמיתי?" הרמנו טלפון למוקד. דיברנו עם נועם. חיפשנו את הקאץ'. מסתבר שיש צורך לפתוח חשבון. "אי אפשר בלי חשבון", היא אמרה, "יש שלושה מסלולים של חשבונות - "שניים עם דמי ניהול ואחד פטור מדמי ניהול, אבל אם יש ניירות ערך או מט"ח יהיו עמלות". 

אני רוצה רק את הפיקדון - להעביר 100 אלף שקל ולקבל עוד שנה 105,500 שקלים. מה הכי זול, איזה מסלול?

"הזירו. אתה לא משלם עמלות בכלל"

את בטוחה, כן

"כן, זה חשבון ללא עמלות". 


בקיצור, אם אתם רוצים לקבל תשואה בטוחה של 5.5% בשנה שהיא מעל הבנקים האחרים, הרבה מעל האחרים. יש לכם פתרון. רגע, אין דבר כזה בלי סיכון. גם פיקדון בבנק לאומי ופועלים עם סיכון במידה והבנקים יקרסו, אבל ברור שזו סבירות אפסית. האם וואן זירו מסוכן? לא. יש את המפקח על הבנקים שבודק בשוטף, הוא אמור להיות תעודת הביטוח של הציבור.

  

אבל, משהו המשיך להטריד אותנו. בנקם לא אוהבים להפסיד. נכון, וואן זירו רוצה לקוחות במיוחד על רקע התחרות החזקה והכניסה של בנק אש, ועדיין - הוא רוצה להפסיד 1.5% על כל לקוח? מה הוא מלכ"ר? צלצלנו ושאלנו - התשואה הזו היא כאשר מעבירים פעילות ומשכורת או בכל מצב?

"בכל מצב. אפשר להעביר רק את הכסף, ולקבל 5.5% במסלול זירו". 


 בריבית קבועה, נכון? לא משתנה

"בריבית קבועה"