יוניליוור מסתערת על קטגוריית הדיאודורנטים; משיקים את מותג רקסונה

למרות הקניבליזציה הצפוייה למותגי יוניליוור 'אקס' ו'דאב' משיקה חברת הענק את מותג רקסונה הבינלאומי בארץ. תשקיע בקמפיין ההשקה 12 מיליון שקל ותנסה להגדיל את נתח השוק מ-%24 ל-50%
משה בנימין |

קונצרן מוצרי הצריכה הענק יוניליור לא מסתפק בנתח השוק בו הוא מחזיק בקטגוריית הדיאודורנטים בארץ וינסה להשתלט באופן מאסיבי על הגזרה באמצעות השקת המותג הבינלאומי רקסונה - Rexona.

מותג הדאודורנטים יושק בישראל עם סדרת מוצרים המונה 24 פריטים, חציים לקהל יעד של גברים וחציים לקהל של נשים. ההשקה תלווה בקמפיין רחב היקף, תחת המסר "הוא לא יאכזב אותך", באמצעות משרד הפרסום מקאן אריקסון, בהשקעה כוללת של לא פחות מ-12 מיליון שקל.

ביוניליוור ישראל מסבירים היום, כי למרות צניחה בנתחי השוק של שאר המותגים הפעילים, הנתח שלהם ושל מותג שסטוביץ' דווקא גדל עם 12% ו-4% בהתאמה.

לשאלת הקניבליזציה הצפויה לשאר מותגי יוניליוור הפעילים בקטגוריה - אקס ודאב אומרים אנשי יוניליוור כי הנושא נלקח בחשבון והם צופים פגיעה של כ-5% במכר. עם זאת בראייה לטווח ארוך הצפי לנתח שוק של יוניליוור עומד על 50% מהעוגה הכללית אותה הם מקווים לכבוש תוך כ-5 שנים. בתאגיד מוצרי הצריכה מסמנים את סופם של המותגים הקטנים והזולים בשוק הדיאודורנט שעתידים להיעלם מהמפה וישלמו את המחיר עם כניסתו של רקסונה, כאשר צפי נתח השוק לטווח הקרוב עומד על כ-20% למותג.

רקסונה מתוכננת על-פי יוניליוור למצוא את מקומה על סקאלת המוצרים במקום טוב באמצע. השוק מפולח על-ידם למותגים קטנים וזולים ולמותגים יוקרתיים והקטגוריה פועלת ללא אמצע. מוצרי הספריי מוצעים במחיר של 21.99 שקל למיכל בנפח 175 מ"ל, מוצרי הרול און מוצעים במחיר של 21.99 שקל לדאודורנט בנפח 50 מ"ל ומוצרי הסטיק מוצעים במחיר של 24.99 שקל לדאודורנט במשקל 50 גר' .

עוד התייחסו ביוניליוור היום לאפשרות שתושק גרסה נשית למותג המצליח אקס ואמרו כי "למרות שהשאלה הזו נשאלת באופן עקבי דבר כזה לא יקרה לעולם מהפחד שהמהלך לא יצלח ובנוסף גם יפגע בדימוי הגברי עליו נשען אקס".

שוק הדאודורנטים בישראל מוערך ב- 166 מיליון ₪ בשנה. את הקטגוריה מובילה יוניליוור המחזיקה בנתח שוק של 23.7% עם המותגים דאב ואקס, אחריה שסטוביץ המחזיקה בנתח שוק של 21.1% עם המותגים ספיד סטיק וליידי ספיד סטיק, קרליין/פרמגיס/נקה עם נתח שוק של 11.7% עם המותגים קרליין, טיטניום ואדם, פרוקטר אנד גמבל עם נתח שוק של 11.5% עם המותג ג'ילט ואחרים. (נילסן, כספי, רבעון ראשון 2010).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.