התקדמות בכן-פייט: סיימה את גיוס החולים לניסוי שלב II לטיפול בסינדרום העין היבשה
חברת כן פייט ביופרמה הודיעה היום כי השלימה את גיוס החולים לניסוי קליני מבוקר שלב II בתרופת ה-CF101 לטיפול בסינדרום העין היבשה. בניסוי משתתפים כ-80 חולים ב-6 מרכזים רפואיים בישראל. החולים נוטלים את התרופה במשך 12 שבועות ונמצאים תחת מעקב שבועיים נוספים. להערכת החברה, תוצאות הניסוי יפורסמו ברבעון השני של 2009. ניסוי זה הוא השני בסדרת הניסויים הקליניים המתקדמים בתרופת ה-CF101 בהם הסתיים שלב גיוס החולים, כזכור דיווחה החברה לאחרונה כי גם בניסוי Phase IIb מתקדם בדלקת מפרקים שגרונית הסתיים שלב גיוס החולים. החברה אף עורכת ניסוי קליני Phase II נוסף בתרופה במחלת הפסוריאזיס אולם בניסוי זה טרם הסתיים שלב גיוס החולים. להערכת החברה, הניסוי הנוכחי להתוויה של טיפול בסינדרום העין היבשה, פותח לחברה צוהר לתחום מחלות העיניים. כזכור החברה אף בודקת את יעילות התרופה לטיפול בחולי אובאיטיס (Uveitis, דלקת הענביה, גם היא מחלת עיניים) בשיתוף עם ה-NIH אולם טרם החלה בביצוע ניסויים קליניים בהתוויה זו. פרופ' פנינה פישמן, מנכ"ל החברה, ציינה: "סיום קליטת החולים לניסוי הנוכחי ולניסוי בדלקת מפרקים שגרוניתית הינם הישג משמעותי בתכנית הפיתוח הקליני של תרופת ה-CF101. במידה ותוצאות הניסוי בסינדרום העין היבשה תהיינה חיוביות יפתח לחברה אפיק נוסף במסחור התרופה לחברות המתמחות בתחום מחלות העיניים למחלה שאין לה עדיין מענה יעיל". יובש בעיניים הינה מחלה כרונית אשר גורמת לפגיעה בייצור הדמעות, וכתוצאה מכך גרויי ואי-נוחות בעיניים ולעיתים גם לפגיעה זמנית או קבועה בראיה. מחלה זו מופיעה לעיתים מזומנות בחולי דלקת מפרקים שגרונית. בארה"ב לבדה יותר מ- 6 מיליון אנשים סובלים מעין יבשה. מעבר לטיפול סימפטומאטי ושימוש בתרופות לדיכוי כללי של מערכת החיסון, אין בנמצא תרופות ספציפיות לטיפול במחלה זו. היקף השוק הנוכחי לטיפול בסינדרום העין היבשה מוערך כיום בכ-1 מיליארד דולר, להערכת החברה גודל השוק במידה ותוכח יעילות התרופה יגדל בצורה משמעותית. ההתפתחות במישור הקליני בכן פייט, מתבצעת במקביל להתפתחויות עסקיות. לפני כשבועיים דיווחה החברה כי השלימה את שלב ה"קלוזינג" של הסכם שיתוף הפעולה שלה עם חברת קוואנג דונג הקוריאנית (KDP). עם השלמת העסקה, העבירה KDP סכום של כ-2.2 מיליון שקל (כ-560 אלף דולר) לידי כן-פייט. על פי ההסכם, העניקה כן-פייט לקוואנג דונג רישיון לפיתוח ושיווק תרופת ה- CF101 בשוק בקוריאה, כאשר ההסכם מתייחס אך ורק להתוויה המיועדת לטיפול בדלקת מפרקים שגרוניתית. הסכם זה מצטרף לשיתופי פעולה נוספים שיש לכן-פייט עם גורמים מובילים בתחום הפארמה, ובראשם השת"פ עם חברת SKK היפנית, במסגרתו קיבלה כבר כן-פייט תקבולים בסך של כ-6 מיליון דולר מתוך כ-20 מיליון דולר שאמורים להתקבל בסך הכל.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
