שוק המט"ח נרגע בנובמבר: נפח המסחר היומי הממוצע ירד ב-22% לרמה של 3.36 מיליארד דולר
שוק מטבע החוץ נרגע במקצת בחודש שעבר, לאחר הזעזועים שעברו על השוק בשנה האחרונה.
מבנק ישראל נמסר היום כי נפח המסחר במטבע חוץ בחודש נובמבר היה נמוך מאשר בחודש אוקטובר והסתכם בכ-37 מיליארד דולר בעסקות המרה לעומת כ-41 מיליארד דולר באוקטובר, בכ-22 מיליארד דולר בעסקות החלף (סוופ) לעומת כ-27.6 מיליארד דולר באוקטובר, ובכ-8 מיליארד דולר בעסקות אופציה מעבר לדלפק (OTC), לעומת כ-8.7 מיליארד דולר באוקטובר.
נפח המסחר היומי הממוצע ירד ב-22% לרמה של 3.36 מיליארד דולר. נפח המסחר הכולל בחודש שעבר ירד מ-77.3 ל-67.17 מיליארד דולר.
עיקר הירידה בנפח המסחר מיוחסת לתושבי חוץ, אשר חלקם היחסי בסך נפח המסחר ירד מכ-44% בחודש אוקטובר לכ-39% בנובמבר (לאחר שעמד על 51% בחודש ספטמבר). במיוחד בולטת הירידה הנמשכת בהיקף עסקות ההחלף עם המוסדות הפיננסיים הזרים אשר עמדה בנובמבר על כ-14 מיליארד דולר בהשוואה לכ-18 מיליארד דולר באוקטובר ולכ-32 מיליארד דולר בספטמבר.
סטיית התקן של השינוי בשע"ח ירדה בחודש נובמבר לרמה של 16.1% בהשוואה ל-20.5% בחודש אוקטובר. סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על מט"ח שמעבר לדלפק (OTC), עמדה בחודש נובמבר על רמה ממוצעת של 18%, בהשוואה ל-17.1% באוקטובר. בשווקים המתעוררים המשיכה הרמה של סטיית התקן לעלות בחודש נובמבר לרמה ממוצעת של 29% בהשוואה ל-25.9% באוקטובר; גם בשווקים המפותחים עלתה רמתה הממוצעת של סטיית התקן ל-21.8% בנובמבר בהשוואה ל- 19.1% בחודש אוקטובר.
במהלך חודש נובמבר פוחת השקל מול הדולר בשיעור של כ-3.6% ומול האירו בשיעור של כ-4.5%. מתחילת השנה פוחת השקל מול הדולר בשיעור מצטבר של כ-1.9% ויוסף מול האירו בשיעור מצטבר של כ-10.9%. המטבעות העיקריים בעולם נחלשו במהלך חודש נובמבר מול הדולר בכ- 1.5% בממוצע.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
