נמרודי צריך מזומנים: 'בית מעריב' מוצע למכירה במכרז. מוערך בכ-70 מיליון שקל
בית מעריב, מקום משכנה של מערכת עיתון מעריב יועמד למכירה במכרז. הנכס, בהתאם למיקומו בליבה של העיר תל-אביב ובהתחשב בפוטנציאל הבנייה העתידי באזור, מוערך בכ-70 מיליון שקל.
ההזמנה להגיש הצעות השתתפות תתפרסם באופן רשמי ביום ראשון, 14/12/08. במסגרת המכירה יתבקשו הקונים הפוטנציאליים לאפשר למעריב לשכור את הנכס לתקופה של כשנתיים עד ארבע שנים.
"צומת מעריב", השוכן בצומת הרחובות המרכזיים מנחם בגין, קרליבך והחשמונאים ובו ממוקם הנכס הוא אחד הצמתים המרכזיים והשוקקים בעיר. סביב הצומת נמצאים מספר רב של מגדלי משרדים וביניהם מגדל רובינשטיין, מגדל סונול, מגדל המילניום, מגדל פלאטינום ועוד רבים. כמו כן, בצמוד אליו שוכן מתחם השוק הסיטונאי המהווה בימים אלה את עתודת הבנייה הגדולה ביותר במרכז תל-אביב.
כעת מוגשת לאישור תכנית בנייה עתידית על-פיה גם בשטח הנכס יבנה מגדל משרדים המתנשא לגובה של למעלה מ-20 קומות. בנוסף, מתוכנן להיבנות כחלק מהפרויקט מעבר תת-קרקעי אל תחנת הרכבת התחתית של ת"א ובו שטחים מסחריים. שיטחו של האתר הוא כ- 6,000 מ"ר, אך בהתחשב בפוטנציאל הבנייה העצום שבו הוא אינו מהווה מדד לעלותו, אשר מוערכת בכ- 70 מיליון שקל.
נדב כספי, סמנכ"ל התפעול, הרכש והנכסים של עיתון מעריב: "בית מעריב הינו אחד מנכסיה ההיסטוריים של העיר תל-אביב ושל מדינת ישראל. פרט לערכו הנוסטלגי הוא שוכן בלב ליבו של מרכז העסקים התל-אביבי. האזור, השוקק במהלך כל שעות היום, לעולם לא הפסיק לגדול ולצמוח. חשוב לציין כי ההחלטה להוציא את בית מעריב למכירה למרות המשבר הכלכלי, נובעת מהאמונה שהיותו נכס אסטרטגי תביא מתעניינים רבים".
רמי כנף, אדריכל הפרויקט, מוסיף: "הפוטנציאל הגלום בשטח הוא אדיר, בנייתה של רכבת תחתית בליבו של מרכז העסקים של העיר צפויה להפוך את האזור למתחם עסקים שוקק בדומה לאלה שאנו מכירים באירופה. המגדל המתוכנן בצומת מעריב יהפוך לנקודת ציון ראשית במרכז העסקים הראשי של תל-אביב ואין ספק כי פוטנציאל זה מגדיל באופן משמעותי את ערכו הכלכלי של הפרויקט".
דו"ח ’מעריב החזקות’ לרבעון השלישי של שנת 2008 שפורסם ב-25 בנובמבר העצים את הצורך במכירת המבנה, לאחר שהראה גידול משמעותי בהפסדים, ירידה בהכנסות ובהון העצמי. כמו כן, נציין, כי משרד רואי החשבון שערך את הדו"ח המשיך להזהיר כי המשך פעילות החברה תלוי בין השאר בעמידתה בתוכנית העסקית, בהמשך העמדת מסגרות האשראי ובמכירת בניין המערכת, ’בית מעריב’.
גילו של בניין מעריב המהווה את ביתה של מערכת העיתון הוא כ- 50 שנה. ההערכות לגבי שווי הבניין חלוקות. בעוד שמחירו אמור לעמוד על כ-70-75 מיליון שקל ההרכות הריאליות בשוק הנדל"ן מייחסות לו שווי של כ-40 מיליון בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
