הירידות בת"א התחזקו בסיום: מדד המעו"ף צנח ב-3.8%, אפריקה ירדה עוד 13.4%

מדד הנדל"ן המשיך להסחר בתנודתיות חריפה - צנח היום 13.4%. יצחק תשובה רכש היום ממניות קבוצה דלק וזו הסתפקה בירידה של 1.6%
קובי ישעיהו |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות. לאורך כל היום נסחרו המדדים במגמה שלילית אך פתיחת שבוע המסחר המסחר בניו-יורק החריפה את המגמה. מחזור המסחר שהיה נמוך באופן חריג לאורך מרבית שעות המסחר, התעורר לקראת הסיום והסתכם בסופו של יום במיליארד שקלים.

בעולם - המדד בלונדון נסחר כעת בירידה של 5%, המדד בפריז יורד 5.3% והמדד בפרנקפורט יורד 5.3%. בוול סטריט נסחרים כעת המדדים בירידות של למעלה מ-5%. מוקדם יותר, בבורסות אסיה נפתח שבוע המסחר במגמה מעורבת.

במסיבת עיתונאים שקיים הבוקר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הדגיש הנגיד כי בנק ישראל תומך ביישום רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני. פישר הדגיש כי רשת הביטחון צריכה להיות ממוקדת בחוסכים שפורשים לגימלאות בעתיד הקרוב, שאין להם מקורות כספיים נוספים ועתידים להיפגע מהמשבר.

סיכום חודש נובמבר

מדד המעו"ף אמנם נמצא במומנטום חיובי אך בסיכום חודשי, נובמבר היה חודש שלילי למדד המוביל בישראל שאיבד כ-8% מערכו. מדד ת"א-75 רשם ירידה של 7.5% ומדד הנדלן-15 רשם ירידה של 15.6%. לעומת זאת, מדדי התל בונד קטעו חודשיים שליליים ורשמו עליות שערים בסיכום חודש נובמבר. התל-בונד 40 טיפס החודש בשיעור של 4.6%. התל בונד 20 רשם עלייה של 2.06%. נציין, כי בחודשים ספטמבר-אוקטובר רשם מדד התל בונד 20 ירידה של 13.5%, מדד התל בונד 20 נחתך בתקופה זו ב-26%.

מדדים מובילים

מדד ת"א 25 רשם ירידה של 3.78% ל-642 נקודות ומדד ת"א 75 נסוג ב-6.27% לרמה של 376 נקודות. מדד הנדל"ן נפל ביותר מ-11%.

מניות בכותרות

קבוצת אי.די.בי המשיכה לרכז עניין, על רקע הידיעות בנוגע לתכניות בעלי השליטה, בראשות נוחי דנקנר, למחוק חלק מחברות המקבוצה מהמסחר בבורסה. אמש דיווחנו כי דיסקונט השקעות פרסמה מתוקנת למניות נכסין ובניין. דיסקונט השקעות מציעה כעת לרכוש 11% ממניות החברה (650 אלף מניות) לפי שער של 154 שקל למניה. בסה"כ מדובר כעת ברכישה בהיקף של כ-100 מיליון שקל, זאת לעומת הוצאה של 81.9 מיליון שקלים בהתאם להצעה הקודמת.

גם החברה לישראל וכיל לא יורדות מהכותרות. אמש דיווחנו כי עידן עופר, יו"ר החברה לישראל ובעל השליטה בחברה, אחזקה במניות חברה לישראל. עופר רכש אתמול (ה-30 לנובמבר) ממניות החברה לישראל בסכום של 17.2 מיליון שקל, לפי שער של 957.8 שקל למניה.

חברת אפריקה פרסמה אתמול דוחות מאכזבים והמניה נפלה בתגובה ב-6%, היום הוסיפה המניה ירידה של 13.4%. האנליסטית גליה מיכלביץ' מלידר שוקי הון, בשיחה עם bizportal בעקבות הדוחות כי "הדוח מהווה איתות לא טוב בעיקר בגלל המחיקות הגדולות. יש עוד מה למחוק בפרוייקטים של החברה במנהטן. גם במיאמי יש מה למחוק, אם כי הרבה פחות ממנהטן". לגבי הנכסים ברוסיה, אומרת מיכלביץ' כי "המחיקה שבוצעה יחסית קטנה וגם שם כמובן שיש עוד הרבה מאוד נכסים שבגינם עלולות להתבצע מחיקות בעתיד. ההכנסות בפרוייקטים לא נפגעו אלא שיעורי היוון שגדלו". המניה רושמת ירידה חדה גם היום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.