אמבאק ו-MBIA אומרות שלום לדירוגים הנחשקים: המניות איבדו גובה
ענקית הדירוגים, מוד'יס, חתכה היום את דירוגי ה-AAA של מבטחות האג"ח, MBIA ואמבאק, בטענה כי החברות הציגו יכולת ליקוייה בגיוס והון וביצירת עסקים חדשים. זאת, לאחר שמודיס הזהירה מוקדם יותר החודש מפני הורדת הדירוגים לשתי החברות ל-A בשל ירידת מחירי מניותיהן ויכולתן המוגבלת בגיוס הון חדש.
נזכיר כי כבר בתחילת החודש, ענקית הדירוגים, חברת S&P, הודיעה על הורדת הדירוג למבטחות האג"ח, אמבאק פיננשל (סימול: ABK) ו-MBIA (סימול: MBI), לרמה של AA מרמה של AAA. המעניין הוא שפרסום הורדות הדירוג דווקא העביר את מניות השתיים מירידות של 5% ו-7% לעליות שערים חדות בסגירה.
היום, מודיס הורידה את דירוגה של אמבאק ביטוחים בשלוש דרגות ל-AA3 - דרגת ההשקעות המדורגת במקום הרביעי מבין הדירוגים הגבוהים, בעוד שדירוגה של אמבאק פיננשל ירידה ל-A3 – דרגת ההשקעות המדורגת במקום השביעי מבין הדירוגים הגבוהים. מנגד, הדירוג של MBIA ביטוחים נחתך בחמש דרגות ל-A2, בעוד הדירוג של חברת MBIA ירד ל-BAA1 – שלוש רמות מעל "זבל".
התחזית בעבור החברות נותרה שלילית, בשל אי הוודאות האופפת את תוכניות העסקים של החברות. ראוי לציין, שתחזית שלילית מרמזת על אפשרות להורדת דירוג נוספת במהלך 12-18 החודשים הקרובים.
בהצהרה רשמית של חברת MBIA נאמר, כי החברה מבולבלת ומאוכזבת מהניתוח של חברת מוד'יס. "עם מקורות לתשלומים בהיקף של 16 מיליארד דולר, יש לנו הון מספק בכדי לענות על דרישותיהם של קובעי המדיניות", כך נמסר מהחברה. "בסיס ההון החזק של החברה, אף תחת התרחישים הקיצוניים של מודיס, תאפשר הישרדות במשבר האשראי".
בחברת אמבאק גם הגיבו באכזבה לניתוח של מודיס ואמרו כי אינם מסכימים עם התחזית השלילית. כמו כן, מסרו כי הם מצפים לראות תוצאות חיוביות מתהליכי הריפוי של החברה. בנוסף, באמבאק מסרו כי להורדת הדירוג לא תהיה שום השפעה על התחייבויות החברה ועל עסקיה הפיננסים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
