אמבאק ו-MBIA אומרות שלום לדירוגים הנחשקים: המניות איבדו גובה
ענקית הדירוגים, מוד'יס, חתכה היום את דירוגי ה-AAA של מבטחות האג"ח, MBIA ואמבאק, בטענה כי החברות הציגו יכולת ליקוייה בגיוס והון וביצירת עסקים חדשים. זאת, לאחר שמודיס הזהירה מוקדם יותר החודש מפני הורדת הדירוגים לשתי החברות ל-A בשל ירידת מחירי מניותיהן ויכולתן המוגבלת בגיוס הון חדש.
נזכיר כי כבר בתחילת החודש, ענקית הדירוגים, חברת S&P, הודיעה על הורדת הדירוג למבטחות האג"ח, אמבאק פיננשל (סימול: ABK) ו-MBIA (סימול: MBI), לרמה של AA מרמה של AAA. המעניין הוא שפרסום הורדות הדירוג דווקא העביר את מניות השתיים מירידות של 5% ו-7% לעליות שערים חדות בסגירה.
היום, מודיס הורידה את דירוגה של אמבאק ביטוחים בשלוש דרגות ל-AA3 - דרגת ההשקעות המדורגת במקום הרביעי מבין הדירוגים הגבוהים, בעוד שדירוגה של אמבאק פיננשל ירידה ל-A3 – דרגת ההשקעות המדורגת במקום השביעי מבין הדירוגים הגבוהים. מנגד, הדירוג של MBIA ביטוחים נחתך בחמש דרגות ל-A2, בעוד הדירוג של חברת MBIA ירד ל-BAA1 – שלוש רמות מעל "זבל".
התחזית בעבור החברות נותרה שלילית, בשל אי הוודאות האופפת את תוכניות העסקים של החברות. ראוי לציין, שתחזית שלילית מרמזת על אפשרות להורדת דירוג נוספת במהלך 12-18 החודשים הקרובים.
בהצהרה רשמית של חברת MBIA נאמר, כי החברה מבולבלת ומאוכזבת מהניתוח של חברת מוד'יס. "עם מקורות לתשלומים בהיקף של 16 מיליארד דולר, יש לנו הון מספק בכדי לענות על דרישותיהם של קובעי המדיניות", כך נמסר מהחברה. "בסיס ההון החזק של החברה, אף תחת התרחישים הקיצוניים של מודיס, תאפשר הישרדות במשבר האשראי".
בחברת אמבאק גם הגיבו באכזבה לניתוח של מודיס ואמרו כי אינם מסכימים עם התחזית השלילית. כמו כן, מסרו כי הם מצפים לראות תוצאות חיוביות מתהליכי הריפוי של החברה. בנוסף, באמבאק מסרו כי להורדת הדירוג לא תהיה שום השפעה על התחייבויות החברה ועל עסקיה הפיננסים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
