אמבאק ו-MBIA אומרות שלום לדירוגים הנחשקים: המניות איבדו גובה
ענקית הדירוגים, מוד'יס, חתכה היום את דירוגי ה-AAA של מבטחות האג"ח, MBIA ואמבאק, בטענה כי החברות הציגו יכולת ליקוייה בגיוס והון וביצירת עסקים חדשים. זאת, לאחר שמודיס הזהירה מוקדם יותר החודש מפני הורדת הדירוגים לשתי החברות ל-A בשל ירידת מחירי מניותיהן ויכולתן המוגבלת בגיוס הון חדש.
נזכיר כי כבר בתחילת החודש, ענקית הדירוגים, חברת S&P, הודיעה על הורדת הדירוג למבטחות האג"ח, אמבאק פיננשל (סימול: ABK) ו-MBIA (סימול: MBI), לרמה של AA מרמה של AAA. המעניין הוא שפרסום הורדות הדירוג דווקא העביר את מניות השתיים מירידות של 5% ו-7% לעליות שערים חדות בסגירה.
היום, מודיס הורידה את דירוגה של אמבאק ביטוחים בשלוש דרגות ל-AA3 - דרגת ההשקעות המדורגת במקום הרביעי מבין הדירוגים הגבוהים, בעוד שדירוגה של אמבאק פיננשל ירידה ל-A3 – דרגת ההשקעות המדורגת במקום השביעי מבין הדירוגים הגבוהים. מנגד, הדירוג של MBIA ביטוחים נחתך בחמש דרגות ל-A2, בעוד הדירוג של חברת MBIA ירד ל-BAA1 – שלוש רמות מעל "זבל".
התחזית בעבור החברות נותרה שלילית, בשל אי הוודאות האופפת את תוכניות העסקים של החברות. ראוי לציין, שתחזית שלילית מרמזת על אפשרות להורדת דירוג נוספת במהלך 12-18 החודשים הקרובים.
בהצהרה רשמית של חברת MBIA נאמר, כי החברה מבולבלת ומאוכזבת מהניתוח של חברת מוד'יס. "עם מקורות לתשלומים בהיקף של 16 מיליארד דולר, יש לנו הון מספק בכדי לענות על דרישותיהם של קובעי המדיניות", כך נמסר מהחברה. "בסיס ההון החזק של החברה, אף תחת התרחישים הקיצוניים של מודיס, תאפשר הישרדות במשבר האשראי".
בחברת אמבאק גם הגיבו באכזבה לניתוח של מודיס ואמרו כי אינם מסכימים עם התחזית השלילית. כמו כן, מסרו כי הם מצפים לראות תוצאות חיוביות מתהליכי הריפוי של החברה. בנוסף, באמבאק מסרו כי להורדת הדירוג לא תהיה שום השפעה על התחייבויות החברה ועל עסקיה הפיננסים.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
