הכפר הגלובלי - כבר לא כל כך גלובלי
בשנים שעברו מאז הגיע האינטרנט לפתחו של כל בית ועסק בעולם המערבי, התרגלנו לחשוב על העולם כעל כפר גלובלי. היכולת לקבל מידע מכל מקום בעולם בתוך עשיריות-השנייה, במקביל לדיגיטציה של כמעט כל סוגי האינפורמציה הפכה את כולנו לשכנים.
במקום לחכות חודשים או שנים עד שאחד הערוצים המקומיים יואיל לשדר סדרה אמריקאית או בריטית מוצלחת, יכול כל משתמש להוריד את הפרקים דרך רשתות שיתוף-קבצים בתוך שעות בודדות מרגע השידור המקורי, ובמקום לקוות שיבואן כלשהו יחליט לשווק בישראל מוצר-להיט, יכול כל אחד לגלוש לאתר היצרן ולקבל את המוצר לביתו בתוך ימים בודדים (וגם לחסוך קצת מיסים באותה הזדמנות). עד כה, הכל טוב ויפה, אך גם בעולם אידיאלי, יש מי שחושף שיניים.
בשנים האחרונות, עם הפיכתן של רשתות שיתוף הקבצים השונות ללהיט היסטרי, אנו עדים למאבקם של חברות וארגונים המייצרים תכנים בטכנולוגיה המאפשרת לכל אחד לקבל את התכנים הללו ללא תשלום. הארגונים הפעילים ביותר הם RIAA, ארגון תעשיית ההקלטות האמריקאית, ו-MPAA, ארגון אולפני הסרטים האמריקאי. אף על פי שלכל בר-דעת ברור שלא ניתן לעצור את שיתוף הקבצים הפיראטי, שני הארגונים הללו נאבקים מזה שנים בנחשול האדיר באמצעים שונים, טכנולוגיים ומשפטיים.
בין השאר, תובעים הארגונים על בסיס שגרתי משתמשים וחברות הקשורים לשיתוף קבצים. אתר האינטרנט TorrentSpy ההולנדי הוא אחד מאלה שבהם נלחמים הארגונים בשצף-קצף, מכיוון שהוא אחד מהאתרים הגדולים ביותר בתחום, ומציע מאגר ענק של קישורים להורדה בתוכנת שיתוף הקבצים Bittorrent.
ביקוש לתוכן פיראטי
בחודש מאי השנה, בעקבות תביעה שהגיש MPAA נגד האתר, הורו בתי המשפט בארה"ב לאתר לבצע מעקב אחרי גולשי האתר (Logging), כאשר מידע זה יוכל לאפשר לאתר במדויק את משתפי ומורידי קבצים פיראטיים לפי כתובת ה-IP שלהם. בהמשך, הפעיל האתר מערכת בשם FileRights המאפשרת לו לחסום קישורים לתוכן פיראטי, אך היעילות של טכנולוגיות כגון זו ידועה כבלתי יעילה. לאחרונה, ביצע האתר צעד חסר-תקדים והחליט לחסום באופן חד צדדי משתמשים מארה"ב משימוש במנוע החיפוש שבאתר.
כך, גולשים מארה"ב המבצעים חיפוש מקבלים הודעה לאקונית המבשרת להם כי ההחלטה נובעת מאקלים משפטי בלתי-ברור בנושא פרטיות המשתמשים ומתיחות בין חוקי הגנת הפרטיות של ארה"ב והאיחוד האירופי.
אין ספק ש-MPAA ו-RIAA יראו את העניין כניצחון, אך ברור שלא תהיה לזה השפעה ממשית על שיתוף הקבצים. בארה"ב פעילים מאות אתרים אחרים בתחום ואין ספק שהם יצליחו לספק את הביקוש לתוכן פיראטי, אך הדבר מעלה שאלה חשובה: האם סוגיית זכויות היוצרים עתידה לשלוח את הכפר הגלובלי שאליו התרגלנו בחזרה למאה הקודמת?
דוגמא נוספת למאבק בין-לאומי ניתן לראות במאבק לסגירת אתר שיתוף המוסיקה AllOfMP3 שפעל ברוסיה. למרות שהאתר פעל בהתאם לחוקי רוסיה, ועשה זאת בהצלחה במשך שנים רבות, הצליחו שלטונות ארה"ב לכופף את ידי ממשלת רוסיה ולהביא לסגירת האתר בנובמבר 2006. במשך כל אותן שנים ניסו הארגונים לסגור את האתר באמצעים שונים, אך ללא הועיל. הקש ששבר את גב הגמל הוא רצונה של רוסיה להצטרף ל-World Trade Organization, מה שאיפשר לארה"ב לסחוט ממנה את סגירת האתר בתמורה להסרת ההתנגדות האמריקאית להצטרפותם לארגון.
בשורה התחתונה, המאבק של RIAA, MPAA וארגונים אחרים בפיראטיות נכשל בצורה דרמטית. שיתוף הקבצים מתפשט וגדל מיום ליום והטכנולוגיה משתכללת כל הזמן. הניסיון של RIAA לתבוע משתמשים פרטיים על הורדת קבצים פיראטית נכשל גם הוא, ואפילו גרם ל-Backfire אחד או שניים, כמו במקרה של טניה אנדרסן, שנתבעה על ידי RIAA וזוכתה, וכעת תובעת את הארגון בחזרה על חדירה לפרטיות והוצאת דיבה. השביל הנוכחי שבו צועדת RIAA הוא קל ובטוח, יחסית - אתרים פרטיים אינם מסוגלים לעמוד פיננסית במאבק משפטי ולכן מעדיפים לסגור את שעריהם, ברוב המקרים, כפי שקרה גם בישראל.
אצלנו הביאה הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות להפסקת פעילותם של אתרי שיתוף קבצים כגון LionNetwork, Lala ואחרים בדרך דומה. התגובה של Torrent Spy מראה על עזות-מצח והחלטיות, ואין ספק שאתרים אחרים ברחבי העולם ילכו בדרך זו גם הם. הבעיה היא שצעדים אלה עלולים להביא לבידוד טכנולוגי של ארה"ב ואולי אף לפילוג טכנולוגי של העולם כולו. היום, אתרי שיתוף הקבצים הם מטרה גדולה ויפה להילחם בה, אך ישנם אמצעים רבים אחרים, כגון UseNet. ציד המכשפות הבלתי מבוקר עלול להגיע למצב בו בעלי אתרים יחששו לפתוח את אתרם לציבור הרחב, פן יידרשו גם הם לנהל מעקב אחרי כתובות IP ולהתמודד עם תביעות ענק, וכך יותר ויותר אתרים יהיו פתוחים רק לקהל מקומי.
אולי הגיע הזמן שממשלת ארה"ב והנהגת האיחוד האירופי יתחילו לגלות עניין במתרחש, ויתערבו בנושא לפני שהדורסניות של RIAA ו-MPAA תדרדר את כל העולם למלחמת תרבויות חדשה.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.04% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול בוטוקס צילום: ביזפורטלרופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
ד"ר מריאנה בר לב, בעלת קליניקה פרטית לאסתטיקה רפואית, חשודה שלא דיווחה לרשות המסים על תשלומים שקיבלה מלקוחות. היא ניסתה להסביר את הכספים בהלוואות משפחתיות אבל ברשות חושדים שמדובר במסמכים מזויפים
חקירה של רשות המסים חושפת חשד חמור נגד ד"ר מריאנה בר לב, רופאה בתחום האסתטיקה הרפואית, לפיו העלימה הכנסות בהיקף של כ-2 מיליון שקל במשך מספר שנים. על פי החשד, הרופאה - שמפעילה קליניקה פרטית להזרקות בוטוקס - לא רשמה את כל ההכנסות שקיבלה מלקוחות, וניסתה להסתיר את הכספים באמצעות הצגת מסמכים כוזבים על הלוואות מבני משפחה.
הפרשה נולדה בעקבות ביקורת ניהול ספרים שבוצעה במרפאה שלה, שם עלו סימנים לאי רישום של הכנסות. בעקבות הממצאים הועבר התיק לפקיד שומה חולון, שם נערכה בדיקת הצהרות ההון של הרופאה, אשר חשפה פערים בין ההון המדווח בתקופות שונות - פערים המעידים, לפי רשות המסים, על גידול הון שאינו מוסבר.
כשנדרשה להסביר את ההפרשים, טענה ד"ר בר לב כי קיבלה הלוואות מקרובי משפחתה, והציגה מסמכים המעידים לכאורה על העברות כספים. אלא שבשלב הזה התעורר חשד נוסף: במס הכנסה העריכו שהמסמכים שהוצגו אינם אמיתיים, ושהם נועדו להסוות הכנסות שהתקבלו בפועל מהפעילות הרפואית של הקליניקה. בשל כך הועבר התיק ליחידת החקירות של פקיד שומה חקירות מרכז, שהחלה בבדיקת עומק של חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של הרופאה.
בהמשך לזה החקירה עברה לחקירה גלויה כשנערכו חיפושים בבית ובמרפאה של החשודה. במקביל, ד"ר בר לב ובני משפחתה שנחשדים במעורבות - נלקחו לחקירה. היום היא הובאה לבית משפט השלום בראשון לציון ושוחררה בתנאים מגבילים, בעוד החקירה נמשכת. מרשות המסים נמסר כי החשד המרכזי הוא שד"ר בר לב תיאמה עם בני משפחתה גרסה שלפיה ההכנסות שזרמו לחשבונה מקורן בהלוואות - בעוד שלמעשה מדובר, לפי החשד, בתשלומים מלקוחות שלא דווחו.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום האסתטיקה הרפואית, נחשב לאחת מהתעשיות הצומחות ביותר בשוק הרפואה הפרטית. טיפולים כגון הזרקות בוטוקס, חומרי מילוי, לייזר וטכנולוגיות קוסמטיות אחרות הפכו למצרך נפוץ, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, והיקף הפעילות בענף מוערך במיליארדי שקלים ומשכך יש גם קרקע פוריה להעלמת הכנסות.
