הכפר הגלובלי - כבר לא כל כך גלובלי
בשנים שעברו מאז הגיע האינטרנט לפתחו של כל בית ועסק בעולם המערבי, התרגלנו לחשוב על העולם כעל כפר גלובלי. היכולת לקבל מידע מכל מקום בעולם בתוך עשיריות-השנייה, במקביל לדיגיטציה של כמעט כל סוגי האינפורמציה הפכה את כולנו לשכנים.
במקום לחכות חודשים או שנים עד שאחד הערוצים המקומיים יואיל לשדר סדרה אמריקאית או בריטית מוצלחת, יכול כל משתמש להוריד את הפרקים דרך רשתות שיתוף-קבצים בתוך שעות בודדות מרגע השידור המקורי, ובמקום לקוות שיבואן כלשהו יחליט לשווק בישראל מוצר-להיט, יכול כל אחד לגלוש לאתר היצרן ולקבל את המוצר לביתו בתוך ימים בודדים (וגם לחסוך קצת מיסים באותה הזדמנות). עד כה, הכל טוב ויפה, אך גם בעולם אידיאלי, יש מי שחושף שיניים.
בשנים האחרונות, עם הפיכתן של רשתות שיתוף הקבצים השונות ללהיט היסטרי, אנו עדים למאבקם של חברות וארגונים המייצרים תכנים בטכנולוגיה המאפשרת לכל אחד לקבל את התכנים הללו ללא תשלום. הארגונים הפעילים ביותר הם RIAA, ארגון תעשיית ההקלטות האמריקאית, ו-MPAA, ארגון אולפני הסרטים האמריקאי. אף על פי שלכל בר-דעת ברור שלא ניתן לעצור את שיתוף הקבצים הפיראטי, שני הארגונים הללו נאבקים מזה שנים בנחשול האדיר באמצעים שונים, טכנולוגיים ומשפטיים.
בין השאר, תובעים הארגונים על בסיס שגרתי משתמשים וחברות הקשורים לשיתוף קבצים. אתר האינטרנט TorrentSpy ההולנדי הוא אחד מאלה שבהם נלחמים הארגונים בשצף-קצף, מכיוון שהוא אחד מהאתרים הגדולים ביותר בתחום, ומציע מאגר ענק של קישורים להורדה בתוכנת שיתוף הקבצים Bittorrent.
ביקוש לתוכן פיראטי
בחודש מאי השנה, בעקבות תביעה שהגיש MPAA נגד האתר, הורו בתי המשפט בארה"ב לאתר לבצע מעקב אחרי גולשי האתר (Logging), כאשר מידע זה יוכל לאפשר לאתר במדויק את משתפי ומורידי קבצים פיראטיים לפי כתובת ה-IP שלהם. בהמשך, הפעיל האתר מערכת בשם FileRights המאפשרת לו לחסום קישורים לתוכן פיראטי, אך היעילות של טכנולוגיות כגון זו ידועה כבלתי יעילה. לאחרונה, ביצע האתר צעד חסר-תקדים והחליט לחסום באופן חד צדדי משתמשים מארה"ב משימוש במנוע החיפוש שבאתר.
כך, גולשים מארה"ב המבצעים חיפוש מקבלים הודעה לאקונית המבשרת להם כי ההחלטה נובעת מאקלים משפטי בלתי-ברור בנושא פרטיות המשתמשים ומתיחות בין חוקי הגנת הפרטיות של ארה"ב והאיחוד האירופי.
אין ספק ש-MPAA ו-RIAA יראו את העניין כניצחון, אך ברור שלא תהיה לזה השפעה ממשית על שיתוף הקבצים. בארה"ב פעילים מאות אתרים אחרים בתחום ואין ספק שהם יצליחו לספק את הביקוש לתוכן פיראטי, אך הדבר מעלה שאלה חשובה: האם סוגיית זכויות היוצרים עתידה לשלוח את הכפר הגלובלי שאליו התרגלנו בחזרה למאה הקודמת?
דוגמא נוספת למאבק בין-לאומי ניתן לראות במאבק לסגירת אתר שיתוף המוסיקה AllOfMP3 שפעל ברוסיה. למרות שהאתר פעל בהתאם לחוקי רוסיה, ועשה זאת בהצלחה במשך שנים רבות, הצליחו שלטונות ארה"ב לכופף את ידי ממשלת רוסיה ולהביא לסגירת האתר בנובמבר 2006. במשך כל אותן שנים ניסו הארגונים לסגור את האתר באמצעים שונים, אך ללא הועיל. הקש ששבר את גב הגמל הוא רצונה של רוסיה להצטרף ל-World Trade Organization, מה שאיפשר לארה"ב לסחוט ממנה את סגירת האתר בתמורה להסרת ההתנגדות האמריקאית להצטרפותם לארגון.
בשורה התחתונה, המאבק של RIAA, MPAA וארגונים אחרים בפיראטיות נכשל בצורה דרמטית. שיתוף הקבצים מתפשט וגדל מיום ליום והטכנולוגיה משתכללת כל הזמן. הניסיון של RIAA לתבוע משתמשים פרטיים על הורדת קבצים פיראטית נכשל גם הוא, ואפילו גרם ל-Backfire אחד או שניים, כמו במקרה של טניה אנדרסן, שנתבעה על ידי RIAA וזוכתה, וכעת תובעת את הארגון בחזרה על חדירה לפרטיות והוצאת דיבה. השביל הנוכחי שבו צועדת RIAA הוא קל ובטוח, יחסית - אתרים פרטיים אינם מסוגלים לעמוד פיננסית במאבק משפטי ולכן מעדיפים לסגור את שעריהם, ברוב המקרים, כפי שקרה גם בישראל.
אצלנו הביאה הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות להפסקת פעילותם של אתרי שיתוף קבצים כגון LionNetwork, Lala ואחרים בדרך דומה. התגובה של Torrent Spy מראה על עזות-מצח והחלטיות, ואין ספק שאתרים אחרים ברחבי העולם ילכו בדרך זו גם הם. הבעיה היא שצעדים אלה עלולים להביא לבידוד טכנולוגי של ארה"ב ואולי אף לפילוג טכנולוגי של העולם כולו. היום, אתרי שיתוף הקבצים הם מטרה גדולה ויפה להילחם בה, אך ישנם אמצעים רבים אחרים, כגון UseNet. ציד המכשפות הבלתי מבוקר עלול להגיע למצב בו בעלי אתרים יחששו לפתוח את אתרם לציבור הרחב, פן יידרשו גם הם לנהל מעקב אחרי כתובות IP ולהתמודד עם תביעות ענק, וכך יותר ויותר אתרים יהיו פתוחים רק לקהל מקומי.
אולי הגיע הזמן שממשלת ארה"ב והנהגת האיחוד האירופי יתחילו לגלות עניין במתרחש, ויתערבו בנושא לפני שהדורסניות של RIAA ו-MPAA תדרדר את כל העולם למלחמת תרבויות חדשה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
