לידר שוקי הון: טבע צריכה להוות בסיס לכל תיק ב-2007
"השילוב של מנייה זולה (ברמת המכפילים) עם הנהלה איכותית מאוד, יוצר הזדמנות רצינית. טבע צריכה להוות בסיס של כל תיק בשנת 2007, בין אם מדובר באינדיאנים המחפשים רווח מהיר מהרחבת מכפילים ובין אם מדובר בקרן פנסיה המחפשת הנהלה איכותית שחושבת רחוק ופועלת בהתאם. אנו ממליצים בקניה עם מחיר יעד של 45 דולר למניה". כך מסכמים בלידר שוקי הון את המלצתם למניית טבע.
בבית ההשקעות מציינים את הרכישה של פליבה על ידי בר שמתבצעת בימים אלו על פי שווי של 2.5 מיליארד דולר ומצביעים על כך, כי אם חוזרים במנהרת הזמן לשנת 1998, קשה להתעלם מהדמיון בין פליבה וטבע.
שתי החברות הוקמו והתבססו בשווקים מתפתחים (קרואטיה וישראל), שתי החברות הנן וותיקות מאוד (1921 ו 1903), שתי החברות גנריות ולשתי החברות תרופה אתית בשוק שעתידה למכור כמיליארד וחצי דולר בשנת 2005 (זיטרומקס וקופקסון). בהתאם לכך, גם שווי השוק היה דומה להפליא - טבע נסחרה בשווי שוק של כשני מיליארד דולר ופליבה נסחרה בשווי שוק של כמיליארד וחצי דולר.
לאחר קרב קשה בין בר ואקטביס על פליבה, בשוק של מוכרים, נרכשה פליבה החודש ב-2.5 מיליארד דולר, מכפיל EBITDA של 14, ו-66% מעל שוויה של החברה ב-1998.
טבע סגרה את יום המסחר ביום שישי בשווי שוק של מעל ל-27 מיליארד דולר, מכפיל 11 על ה-EBITDA. בלידר סבורים, כי אם מישהו ירצה לרכוש את טבע, המחיר יהיה בפרמיה של כ-50% ממחיר השוק הנוכחי או למעלה מ-40 מיליארד דולר.
יחד עם זאת, סבורים בבית ההשקעות כי, ב-1998 היו גם הרבה הבדלים בין טבע לפליבה אבל ההבדל הגדול מכולם היה אלי הורביץ, אותו הורביץ שעלות שכרו זהה לעלות של מנכ"ל חברת יתר בינונית בביצה המקומית. באותו אופן, הורביץ הוא הסיבה שתרו, דקסון, ישקר, צ'קפוינט, מכתשים אגן ורבות אחרות אינן טבע. היכולת לתכנן ולבצע לזמן ארוך מאוד עם קריאה נכונה של התפתחות השוק והתפישה שבעלי המניות הינם שותפים אמיתיים לדרך, הזכאים להשתתף בפוטנציאל בצורה של אג"חים להמרה לא רק שמחיר המניה מנופח ובלי שיקולים של דילול "קבוצות שליטה" ו-"מבנה הון" הן אלו המפרידות את הורביץ וטבע מהשאר.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
