לידר שוקי הון: טבע צריכה להוות בסיס לכל תיק ב-2007

מציינים, כי השקעה במניה מהווה הזדמנות "בין אם מדובר באינדיאנים המחפשים רווח מהיר מהרחבת מכפילים ובין אם מדובר בקרן פנסיה המחפשת הנהלה איכותית"
אסף מליחי |

"השילוב של מנייה זולה (ברמת המכפילים) עם הנהלה איכותית מאוד, יוצר הזדמנות רצינית. טבע צריכה להוות בסיס של כל תיק בשנת 2007, בין אם מדובר באינדיאנים המחפשים רווח מהיר מהרחבת מכפילים ובין אם מדובר בקרן פנסיה המחפשת הנהלה איכותית שחושבת רחוק ופועלת בהתאם. אנו ממליצים בקניה עם מחיר יעד של 45 דולר למניה". כך מסכמים בלידר שוקי הון את המלצתם למניית טבע.

בבית ההשקעות מציינים את הרכישה של פליבה על ידי בר שמתבצעת בימים אלו על פי שווי של 2.5 מיליארד דולר ומצביעים על כך, כי אם חוזרים במנהרת הזמן לשנת 1998, קשה להתעלם מהדמיון בין פליבה וטבע.

שתי החברות הוקמו והתבססו בשווקים מתפתחים (קרואטיה וישראל), שתי החברות הנן וותיקות מאוד (1921 ו 1903), שתי החברות גנריות ולשתי החברות תרופה אתית בשוק שעתידה למכור כמיליארד וחצי דולר בשנת 2005 (זיטרומקס וקופקסון). בהתאם לכך, גם שווי השוק היה דומה להפליא - טבע נסחרה בשווי שוק של כשני מיליארד דולר ופליבה נסחרה בשווי שוק של כמיליארד וחצי דולר.

לאחר קרב קשה בין בר ואקטביס על פליבה, בשוק של מוכרים, נרכשה פליבה החודש ב-2.5 מיליארד דולר, מכפיל EBITDA של 14, ו-66% מעל שוויה של החברה ב-1998.

טבע סגרה את יום המסחר ביום שישי בשווי שוק של מעל ל-27 מיליארד דולר, מכפיל 11 על ה-EBITDA. בלידר סבורים, כי אם מישהו ירצה לרכוש את טבע, המחיר יהיה בפרמיה של כ-50% ממחיר השוק הנוכחי או למעלה מ-40 מיליארד דולר.

יחד עם זאת, סבורים בבית ההשקעות כי, ב-1998 היו גם הרבה הבדלים בין טבע לפליבה אבל ההבדל הגדול מכולם היה אלי הורביץ, אותו הורביץ שעלות שכרו זהה לעלות של מנכ"ל חברת יתר בינונית בביצה המקומית. באותו אופן, הורביץ הוא הסיבה שתרו, דקסון, ישקר, צ'קפוינט, מכתשים אגן ורבות אחרות אינן טבע. היכולת לתכנן ולבצע לזמן ארוך מאוד עם קריאה נכונה של התפתחות השוק והתפישה שבעלי המניות הינם שותפים אמיתיים לדרך, הזכאים להשתתף בפוטנציאל בצורה של אג"חים להמרה לא רק שמחיר המניה מנופח ובלי שיקולים של דילול "קבוצות שליטה" ו-"מבנה הון" הן אלו המפרידות את הורביץ וטבע מהשאר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: