יו"ר איגוד חברות הפרסום מתנגד לקיצוץ במימון המדרוג
בעקבות המגמה המתגבשת במועצת הרשות השנייה לקצץ את המימון לוועדת המדרוג, שלח הבוקר (ב') יאיר גלר, יו"ר איגוד חברות הפרסום, מכתב למועצת הרשות השנייה ולנורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה, הקורא להימנע מפעולה זו.
גלר קורא לרשות השנייה ולגופי השידור לשאת באחריות, במידה והחלטתם לקצץ במימון המדרוג תצא לפועל והמערכת תתפרק. לדבריו, "מערכת המדרוג משרתת את תעשיית הטלוויזיה
והכרחית עבור גופי השידור. איגוד חברות הפרסום, תומך במערכת זו וגם מימן חלק ממנה בחברותו בוועדת המדרוג,
אף על פי שאינו חייב. כל זאת על מנת שפרוייקט המדרוג יפעל באחריות ובמקצועיות".
עוד טוען גלר, כי "הרשות השנייה מחוייבת ציבורית, כלכלית ומשפטית לקיומה של מערכת מדידה. חוק הרשות השנייה מחייב אתכם למערכת מדידה. אם הרשות השנייה שתקציבה מגיע מהזכיינים, תפחית את חלקה, יתערער ההסכם שראשיה הובילו בעבר לחתימתו, וישחרר את האחרים מהחובה לממן את הועדה".
בהמשך שואל גלר: "האם אתם מעלים על דעתכם להשאיר את הזכיינים ללא נתוני מדרוג? הלא כל מערך השיווק והמכירות שלהם מושתת על נתוני רייטינג. אם הועדה הנוכחית תתפרק, המחיר יהיה יקר מאוד, שכן הקמת מערכת מדידה חליפית
תהיה באחריותכם ובמימונכם המלא ולבד".
לסיכום מבקש גלר מחברי מועצת הרשות השנייה לגלות אחריות ומנהיגות המתבקשת מתוקף תפקידם, ולהמשיך את המימון לפי חלקם בהסכם, עליו הם חתומים.
כפי שצויין, מתכוונת הרשות השנייה לקצץ את השתתפותה במימון הוועדה הישראלית במדרוג בחצי- מכ-2 מיליון שקל בשנה כיום לכמיליון שקל.
החשש הגדול הוא שבמידה ואכן יקוצץ המימון מצד הרשות השנייה, יתעוררו גם זכייניות ערוצי הטלוויזיה, הנמצאות במשבר תקציבי וירצו לקצץ בסכומים שהן משלמות על מנת לממן את הוועדה.
מנכ"ל ועדת המדרוג, מנשה סמירה, אמר היום ל-Bizportal, כי לדעתו חסרו לחברי מועצת הרשות השנייה מספר פרטים בבואם להחליט בנושא זה. "הדבר נובע מאי הבנת המשמעויות והנתונים ולבסוף השכל הישר ינצח".
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
