האם תשס"ו תחייך למחזיקי המניות בתל אביב?

שנת תשס"ה מאחורינו והרבה אנשים צוחקים ערב ראש השנה, קצת או הרבה יותר, עשירים. זאת היתה השנה של הברוקרים הפרטיים, ובעלי הקאזינו המקוון, מה יהיה בשנה הבאה?
חזי שטרנליכט |

"אני לא מכיר סחורה בעלת ערך גדול יותר מאשר מידע", גורדון גקו, הסרט "וול סטריט".

אין כמו גורדון גקו, הברוקר הקר ותאב הבצע מהסרט "וול סטריט" (בימוי אוליבר סטון, כתיבה: אוליבר סטון וסטנלי וייזר) בכדי לתאר את שנת תשס"ה בבורסה התל אביבית. עידן הבונוסים, התגמולים והעמלות לא חלף גם השנה מעל הסיטי התל אביבית, ונמשכה ההתעניינות הרבתית בתואר "מנהל תיקים".

הציניות של עשיית ההון בסיטי התל אביבי מתבטאת אולי גם בסוג ההנפקות החדש שאנחנו רואים במהלך השנה האחרונה - קזינו. ואת הג'קפוט לא עשו כאן, אלא איפה שאפשר - בלונדון. ייתכן שהמאפיונרים שהקימו את לאס ווגאס כמכבסת מזומנים, וכמקום מרוחק מכל עיר שיאפשר להם לקבור ביתר נוחות את המהמרים, לא יכלו לחלום על מכבסה יותר טובה לחלומות ההתעשרות והלבנת השם שלהם.

זה די דוחה וגורם לי להתגעגע לנאיביות המסוימת של תקופת הדוט.קום מלפני כמה שנים. עולם פחות ציני? מאה שנעלמה? נכון שתאוות הבצע היתה שם באותם סדרי הגודל, אבל מתחת לכל הסתתר לא פעם מניע של הקמת טכנולוגיה לשירות האזרחים, ולא לחליבת אנשים מהמרים מכספם בצורה "נקייה" ווירטואלית.

זאת היתה השנה שבה המניות שוב טיפסו וטיפסו ונתנו תשואות מטורפות. שמונים אחוזי תשואה מתחילת 2005 זה לא דבר נדיר גם במדד הכי יוקרתי ומוביל בבורסה - מדד ת"א 25. "הדבר העיקרי בקשר לכסף, באד, הוא שהוא גורם לך לעשות דברים שאתה לא רוצה לעשות." אומר לו מאנהיים (השחקן האל הולברוק) בסרט "וול סטריט" לבאד פוקס (צ'ארלי שין). והרבה אנשים עושים היום בשביל הכסף ולמען הכסף דברים שהם לא רוצים.

שוק החיתום עבד בתשס"ה כמו מגהץ קיטור עצום, והאדים לא היו גדולים יותר מהמים שרתחו במיחם. הסאמובר סימן לא אחת שהוא עומד להתפוצץ ממים רותחים שחיפשו דבר אחד - לבעבע בבורסה התל אביבית. שוק התשקיפים גאה בסוף 2004, ובסוף 2005 אנו יכולים לקבל שיטפון נוסף. יאמרו ועדת ברנע, יאמרו הזרים, יאמרו הריביות. יאמרו ויצדקו. הכסף עובר מיד ליד ויש מתעשרים חדשים רבים. אם עושרם החדש מוצדק - קרי, אם הם מתכוונים לנצל אותו לעשיית עוד עסקים? זאת יוכיח העתיד. העתיד הקרוב - למתאגחים, והעתיד הרחוק, אם בכלל, למנפיקי המניות.

שנת תשס"ה היתה השנה של הברוקרים הפרטיים. הם הביטו בהשתאות על שוק ההשקעות המקומי וראו את העכברים, המשקיעים הקטנים, צובאים על דלתותיהם, כמו אותם עכברים שיצאו מהעיירה לצלילי החלילן מהמלין. תפקיד שמילאו השנה (עד אוגוסט) נתניהו ובכר. הגופים הפרטיים הם האימפרייה הבאה של שוק ההון, אך האם היא זאת שתיתן פייט של ממש לבנקים? האם הרגולטורים יצליחו לשנות את המבנה של ה"עסקים הגדולים" בישראל? הבנקים לא מתכוונים להפסיד.

בכל מקרה, הצלחה נמדדת בזמן, ואם ישראל מזנקת באיכות העסקים המתבצעת בה, ולא מתנפחת לנו סתם בועה - ובכן, אין לנו בשורה. אנחנו באמת לא יודעים. ימים יגידו. שנת תשס"ו תוכל לספר הכל.

אז רגע לפני שנגמרת תקופת החגים, וקוראי האתר הזה כחלק מקהילת המשקיעים בישראל, עומדת לצלול שוב לאחוזים, למספרים, למניות ולסטטיסטיקות. אני מאחל לכם שנה של התקרבות לדברים החשובים בחיים: אהבה, הישגים, הצלחה אישית. הרבה בריאות ואושר, ובכל זאת - גם יותר עושר.

שנה טובה ומוצלחת.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הונאת פונזי

כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום. 


משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם. 

בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?


 


מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח


לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.

האם היו סימנים מקדימים?

במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.


שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה

מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?