האם תשס"ו תחייך למחזיקי המניות בתל אביב?
"אני לא מכיר סחורה בעלת ערך גדול יותר מאשר מידע", גורדון גקו, הסרט "וול סטריט".
אין כמו גורדון גקו, הברוקר הקר ותאב הבצע מהסרט "וול סטריט" (בימוי אוליבר סטון, כתיבה: אוליבר סטון וסטנלי וייזר) בכדי לתאר את שנת תשס"ה בבורסה התל אביבית. עידן הבונוסים, התגמולים והעמלות לא חלף גם השנה מעל הסיטי התל אביבית, ונמשכה ההתעניינות הרבתית בתואר "מנהל תיקים".
הציניות של עשיית ההון בסיטי התל אביבי מתבטאת אולי גם בסוג ההנפקות החדש שאנחנו רואים במהלך השנה האחרונה - קזינו. ואת הג'קפוט לא עשו כאן, אלא איפה שאפשר - בלונדון. ייתכן שהמאפיונרים שהקימו את לאס ווגאס כמכבסת מזומנים, וכמקום מרוחק מכל עיר שיאפשר להם לקבור ביתר נוחות את המהמרים, לא יכלו לחלום על מכבסה יותר טובה לחלומות ההתעשרות והלבנת השם שלהם.
זה די דוחה וגורם לי להתגעגע לנאיביות המסוימת של תקופת הדוט.קום מלפני כמה שנים. עולם פחות ציני? מאה שנעלמה? נכון שתאוות הבצע היתה שם באותם סדרי הגודל, אבל מתחת לכל הסתתר לא פעם מניע של הקמת טכנולוגיה לשירות האזרחים, ולא לחליבת אנשים מהמרים מכספם בצורה "נקייה" ווירטואלית.
זאת היתה השנה שבה המניות שוב טיפסו וטיפסו ונתנו תשואות מטורפות. שמונים אחוזי תשואה מתחילת 2005 זה לא דבר נדיר גם במדד הכי יוקרתי ומוביל בבורסה - מדד ת"א 25. "הדבר העיקרי בקשר לכסף, באד, הוא שהוא גורם לך לעשות דברים שאתה לא רוצה לעשות." אומר לו מאנהיים (השחקן האל הולברוק) בסרט "וול סטריט" לבאד פוקס (צ'ארלי שין). והרבה אנשים עושים היום בשביל הכסף ולמען הכסף דברים שהם לא רוצים.
שוק החיתום עבד בתשס"ה כמו מגהץ קיטור עצום, והאדים לא היו גדולים יותר מהמים שרתחו במיחם. הסאמובר סימן לא אחת שהוא עומד להתפוצץ ממים רותחים שחיפשו דבר אחד - לבעבע בבורסה התל אביבית. שוק התשקיפים גאה בסוף 2004, ובסוף 2005 אנו יכולים לקבל שיטפון נוסף. יאמרו ועדת ברנע, יאמרו הזרים, יאמרו הריביות. יאמרו ויצדקו. הכסף עובר מיד ליד ויש מתעשרים חדשים רבים. אם עושרם החדש מוצדק - קרי, אם הם מתכוונים לנצל אותו לעשיית עוד עסקים? זאת יוכיח העתיד. העתיד הקרוב - למתאגחים, והעתיד הרחוק, אם בכלל, למנפיקי המניות.
שנת תשס"ה היתה השנה של הברוקרים הפרטיים. הם הביטו בהשתאות על שוק ההשקעות המקומי וראו את העכברים, המשקיעים הקטנים, צובאים על דלתותיהם, כמו אותם עכברים שיצאו מהעיירה לצלילי החלילן מהמלין. תפקיד שמילאו השנה (עד אוגוסט) נתניהו ובכר. הגופים הפרטיים הם האימפרייה הבאה של שוק ההון, אך האם היא זאת שתיתן פייט של ממש לבנקים? האם הרגולטורים יצליחו לשנות את המבנה של ה"עסקים הגדולים" בישראל? הבנקים לא מתכוונים להפסיד.
בכל מקרה, הצלחה נמדדת בזמן, ואם ישראל מזנקת באיכות העסקים המתבצעת בה, ולא מתנפחת לנו סתם בועה - ובכן, אין לנו בשורה. אנחנו באמת לא יודעים. ימים יגידו. שנת תשס"ו תוכל לספר הכל.
אז רגע לפני שנגמרת תקופת החגים, וקוראי האתר הזה כחלק מקהילת המשקיעים בישראל, עומדת לצלול שוב לאחוזים, למספרים, למניות ולסטטיסטיקות. אני מאחל לכם שנה של התקרבות לדברים החשובים בחיים: אהבה, הישגים, הצלחה אישית. הרבה בריאות ואושר, ובכל זאת - גם יותר עושר.
שנה טובה ומוצלחת.
מאת: חזי שטרנליכט.

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
