האם תשס"ו תחייך למחזיקי המניות בתל אביב?
"אני לא מכיר סחורה בעלת ערך גדול יותר מאשר מידע", גורדון גקו, הסרט "וול סטריט".
אין כמו גורדון גקו, הברוקר הקר ותאב הבצע מהסרט "וול סטריט" (בימוי אוליבר סטון, כתיבה: אוליבר סטון וסטנלי וייזר) בכדי לתאר את שנת תשס"ה בבורסה התל אביבית. עידן הבונוסים, התגמולים והעמלות לא חלף גם השנה מעל הסיטי התל אביבית, ונמשכה ההתעניינות הרבתית בתואר "מנהל תיקים".
הציניות של עשיית ההון בסיטי התל אביבי מתבטאת אולי גם בסוג ההנפקות החדש שאנחנו רואים במהלך השנה האחרונה - קזינו. ואת הג'קפוט לא עשו כאן, אלא איפה שאפשר - בלונדון. ייתכן שהמאפיונרים שהקימו את לאס ווגאס כמכבסת מזומנים, וכמקום מרוחק מכל עיר שיאפשר להם לקבור ביתר נוחות את המהמרים, לא יכלו לחלום על מכבסה יותר טובה לחלומות ההתעשרות והלבנת השם שלהם.
זה די דוחה וגורם לי להתגעגע לנאיביות המסוימת של תקופת הדוט.קום מלפני כמה שנים. עולם פחות ציני? מאה שנעלמה? נכון שתאוות הבצע היתה שם באותם סדרי הגודל, אבל מתחת לכל הסתתר לא פעם מניע של הקמת טכנולוגיה לשירות האזרחים, ולא לחליבת אנשים מהמרים מכספם בצורה "נקייה" ווירטואלית.
זאת היתה השנה שבה המניות שוב טיפסו וטיפסו ונתנו תשואות מטורפות. שמונים אחוזי תשואה מתחילת 2005 זה לא דבר נדיר גם במדד הכי יוקרתי ומוביל בבורסה - מדד ת"א 25. "הדבר העיקרי בקשר לכסף, באד, הוא שהוא גורם לך לעשות דברים שאתה לא רוצה לעשות." אומר לו מאנהיים (השחקן האל הולברוק) בסרט "וול סטריט" לבאד פוקס (צ'ארלי שין). והרבה אנשים עושים היום בשביל הכסף ולמען הכסף דברים שהם לא רוצים.
שוק החיתום עבד בתשס"ה כמו מגהץ קיטור עצום, והאדים לא היו גדולים יותר מהמים שרתחו במיחם. הסאמובר סימן לא אחת שהוא עומד להתפוצץ ממים רותחים שחיפשו דבר אחד - לבעבע בבורסה התל אביבית. שוק התשקיפים גאה בסוף 2004, ובסוף 2005 אנו יכולים לקבל שיטפון נוסף. יאמרו ועדת ברנע, יאמרו הזרים, יאמרו הריביות. יאמרו ויצדקו. הכסף עובר מיד ליד ויש מתעשרים חדשים רבים. אם עושרם החדש מוצדק - קרי, אם הם מתכוונים לנצל אותו לעשיית עוד עסקים? זאת יוכיח העתיד. העתיד הקרוב - למתאגחים, והעתיד הרחוק, אם בכלל, למנפיקי המניות.
שנת תשס"ה היתה השנה של הברוקרים הפרטיים. הם הביטו בהשתאות על שוק ההשקעות המקומי וראו את העכברים, המשקיעים הקטנים, צובאים על דלתותיהם, כמו אותם עכברים שיצאו מהעיירה לצלילי החלילן מהמלין. תפקיד שמילאו השנה (עד אוגוסט) נתניהו ובכר. הגופים הפרטיים הם האימפרייה הבאה של שוק ההון, אך האם היא זאת שתיתן פייט של ממש לבנקים? האם הרגולטורים יצליחו לשנות את המבנה של ה"עסקים הגדולים" בישראל? הבנקים לא מתכוונים להפסיד.
בכל מקרה, הצלחה נמדדת בזמן, ואם ישראל מזנקת באיכות העסקים המתבצעת בה, ולא מתנפחת לנו סתם בועה - ובכן, אין לנו בשורה. אנחנו באמת לא יודעים. ימים יגידו. שנת תשס"ו תוכל לספר הכל.
אז רגע לפני שנגמרת תקופת החגים, וקוראי האתר הזה כחלק מקהילת המשקיעים בישראל, עומדת לצלול שוב לאחוזים, למספרים, למניות ולסטטיסטיקות. אני מאחל לכם שנה של התקרבות לדברים החשובים בחיים: אהבה, הישגים, הצלחה אישית. הרבה בריאות ואושר, ובכל זאת - גם יותר עושר.
שנה טובה ומוצלחת.
מאת: חזי שטרנליכט.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
