האם תשס"ו תחייך למחזיקי המניות בתל אביב?

שנת תשס"ה מאחורינו והרבה אנשים צוחקים ערב ראש השנה, קצת או הרבה יותר, עשירים. זאת היתה השנה של הברוקרים הפרטיים, ובעלי הקאזינו המקוון, מה יהיה בשנה הבאה?
חזי שטרנליכט |

"אני לא מכיר סחורה בעלת ערך גדול יותר מאשר מידע", גורדון גקו, הסרט "וול סטריט".

אין כמו גורדון גקו, הברוקר הקר ותאב הבצע מהסרט "וול סטריט" (בימוי אוליבר סטון, כתיבה: אוליבר סטון וסטנלי וייזר) בכדי לתאר את שנת תשס"ה בבורסה התל אביבית. עידן הבונוסים, התגמולים והעמלות לא חלף גם השנה מעל הסיטי התל אביבית, ונמשכה ההתעניינות הרבתית בתואר "מנהל תיקים".

הציניות של עשיית ההון בסיטי התל אביבי מתבטאת אולי גם בסוג ההנפקות החדש שאנחנו רואים במהלך השנה האחרונה - קזינו. ואת הג'קפוט לא עשו כאן, אלא איפה שאפשר - בלונדון. ייתכן שהמאפיונרים שהקימו את לאס ווגאס כמכבסת מזומנים, וכמקום מרוחק מכל עיר שיאפשר להם לקבור ביתר נוחות את המהמרים, לא יכלו לחלום על מכבסה יותר טובה לחלומות ההתעשרות והלבנת השם שלהם.

זה די דוחה וגורם לי להתגעגע לנאיביות המסוימת של תקופת הדוט.קום מלפני כמה שנים. עולם פחות ציני? מאה שנעלמה? נכון שתאוות הבצע היתה שם באותם סדרי הגודל, אבל מתחת לכל הסתתר לא פעם מניע של הקמת טכנולוגיה לשירות האזרחים, ולא לחליבת אנשים מהמרים מכספם בצורה "נקייה" ווירטואלית.

זאת היתה השנה שבה המניות שוב טיפסו וטיפסו ונתנו תשואות מטורפות. שמונים אחוזי תשואה מתחילת 2005 זה לא דבר נדיר גם במדד הכי יוקרתי ומוביל בבורסה - מדד ת"א 25. "הדבר העיקרי בקשר לכסף, באד, הוא שהוא גורם לך לעשות דברים שאתה לא רוצה לעשות." אומר לו מאנהיים (השחקן האל הולברוק) בסרט "וול סטריט" לבאד פוקס (צ'ארלי שין). והרבה אנשים עושים היום בשביל הכסף ולמען הכסף דברים שהם לא רוצים.

שוק החיתום עבד בתשס"ה כמו מגהץ קיטור עצום, והאדים לא היו גדולים יותר מהמים שרתחו במיחם. הסאמובר סימן לא אחת שהוא עומד להתפוצץ ממים רותחים שחיפשו דבר אחד - לבעבע בבורסה התל אביבית. שוק התשקיפים גאה בסוף 2004, ובסוף 2005 אנו יכולים לקבל שיטפון נוסף. יאמרו ועדת ברנע, יאמרו הזרים, יאמרו הריביות. יאמרו ויצדקו. הכסף עובר מיד ליד ויש מתעשרים חדשים רבים. אם עושרם החדש מוצדק - קרי, אם הם מתכוונים לנצל אותו לעשיית עוד עסקים? זאת יוכיח העתיד. העתיד הקרוב - למתאגחים, והעתיד הרחוק, אם בכלל, למנפיקי המניות.

שנת תשס"ה היתה השנה של הברוקרים הפרטיים. הם הביטו בהשתאות על שוק ההשקעות המקומי וראו את העכברים, המשקיעים הקטנים, צובאים על דלתותיהם, כמו אותם עכברים שיצאו מהעיירה לצלילי החלילן מהמלין. תפקיד שמילאו השנה (עד אוגוסט) נתניהו ובכר. הגופים הפרטיים הם האימפרייה הבאה של שוק ההון, אך האם היא זאת שתיתן פייט של ממש לבנקים? האם הרגולטורים יצליחו לשנות את המבנה של ה"עסקים הגדולים" בישראל? הבנקים לא מתכוונים להפסיד.

בכל מקרה, הצלחה נמדדת בזמן, ואם ישראל מזנקת באיכות העסקים המתבצעת בה, ולא מתנפחת לנו סתם בועה - ובכן, אין לנו בשורה. אנחנו באמת לא יודעים. ימים יגידו. שנת תשס"ו תוכל לספר הכל.

אז רגע לפני שנגמרת תקופת החגים, וקוראי האתר הזה כחלק מקהילת המשקיעים בישראל, עומדת לצלול שוב לאחוזים, למספרים, למניות ולסטטיסטיקות. אני מאחל לכם שנה של התקרבות לדברים החשובים בחיים: אהבה, הישגים, הצלחה אישית. הרבה בריאות ואושר, ובכל זאת - גם יותר עושר.

שנה טובה ומוצלחת.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".