ת"א תפתח את שבוע המסחר המקוצר במגמה מעורבת

כך מסמנים פערי הארביטראז' מהדואליות של המעו"ף. מדד המעו"ף יפתח ברמה של 752.69 נקודות לאחר שזינק בשבוע שעבר ב-4.4% ומדד ת"א 100 יפתח ברמה של 753.59 נק'
ליאור גוטליב |

הבורסה לני"ע בתל אביב צפויה לפתוח את שבוע המסחר המקוצר בעוד כשעה במגמה מעורבת עם נטיה לירידות, כך מסמנים פערי הארביטראז' מהדואליות של המעו"ף.

מדד המעו"ף יפתח ברמה של 752.69 נקודות, מדד ת"א 100 יפתח ברמה של 753.59 נקודות. מדד התל טק 15 יפתח ברמה של 384.85 נקודות.

המניות הדואליות של ת"א תפתחנה את המסחר במגמה מעורבת של פערי ארביטראז', זאת לאחר שוול סטריט דשדשה במהלך המסחר ביום שישי ובסוף חתמה בעליות שערים. ברקע, פרסומם של מספר נתוני מאקרו גרועים לפני ובתחילת המסחר העיבו על הסוחרים. הרושם שהתקבל היה, שהמשקיעים מודאגים מאוד מנתון מאקרו ספציפי שבלט בין כל השאר, הנתון מדד את הצריכה הפרטית האמריקנית שנפלה בחודש אוגוסט ביותר מ-0.5%.

אם מחשבים את השפעת האינפלציה הירידה בצריכה הפרטית הייתה הגדולה מאז ינואר 1987. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.49% לשער של 2,151 נקודות. מדד הדאו עלה ב-0.15% לשער של 10,568 נקודות.

3 מבין 6 הדואליות של המעו"ף תפתחנה בפערים חיוביים את המסחר: פרטנר 1.35%, ליפמן 0.13% ופריגו עם פער של 1.4%. בפערים חיוביים תפתחנה גם אלדין 6.88%, רדויז'ן 2%, וטאואר 4.7%.

מנגד, תפתחנה בפערים שליליים: 3 הדואליות הנותרות במעו"ף - טבע 0.99%-, כור 1.86%- ואלביט מערכות 0.83%-, וגם: שמיר אופטיקה 4.83%-, פרוטרום 4.44%-,ומג'יק 2.99%-.

ונחתום בהמלצה שהגיעה הבוקר מבית ההשקעות אקסלנס-נשואה על דלק נדל"ן. האנליסט ירון זר מעניק למניות דלק נדל"ן המלצת קניה, ומציב למניה מחיר יעד של 20.7 שקל, הגבוה בכ-20% ממחירה הנוכחי בבורסה, העומד על 17.2 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".