הרבה כתבות פורסמו בכל הקשור לכדאיות מעבר לרכב חשמלי, ואם כן אז מתי. ברשותכם אציג את נקודת המבט שלי, כמי שעשה את המעבר לחשמל לפני שנתיים וחצי, עם שתי המכוניות המשפחתיות של בעלת הבית ושל עבדכם הנאמן. 

  איוניק 5

 

ראשית – כן. עכשיו מיד!

אני אומר את זה בכל מקום אפשרי, כן, כן, כן – תעברו לחשמל כמה שיותר מהר. אפילו המעבר האישי שלי היה באיחור משהו של כשנה. ככל שתקדימו לעבור לרכב חשמלי ככה תגדילו את החסכון עד שהמיסים יעלו.

 

תנאי בסיסי הכרחי - טעינה ביתית

התנאי הבסיסי וההכרחי על מנת לעבור לחשמל הוא שיש לכם אפשרות להתקין עמדת טעינה ביתית. אם יש לכם אפשרות כזו, תעברו עכשיו לחשמל. אם אין לכם אפשרות לעמדת טעינה ביתית אל תעברו לחשמל, וחפשו רכב היברידי.

הנחות בסיסיות:

כמה הנחות יסוד חשובות על מנת שנקיים כאן דיון מקצועי וענייני:

1. למדינת ישראל אינטרס משמעותי שתעברו לרכב חשמלי. המעבר לרכב חשמלי קריטי להתייעלות האנרגטית של המדינה, ובאמצעות מעבר כזה המדינה יכולה לחסוך עלויות אנרגיה משמעותיות.
2. אין שום יתרון  לרכב רגיל שאינו חשמלי על פני רכב חשמלי – החל מכלי רכב קטנים כמו קיה פיקנטו או יונדאי i10  ועד כלי רכב גדולים עם שבעה מקומות. רכב חשמלי יהיה יעיל יותר משמעותית. לרכב מסחרי כשהוא מועמס, יש חסרונות במעבר לחשמל, אבל גם כאן יש פתרונות.
3. טעינה – הנכון הוא להטעין לרוב את הרכב החשמלי בטעינת AC (טעינה ביתית / טעינה איטית) ולא בטעינת DC.
4. המיסים המוטלים על כלי רכב חשמליים, ומחירי כלי הרכב במגמת עליה קבועה.

• סמוטריץ': "קוראים לישראלים לבוא הביתה" - הרפורמה במיסוי ההייטק יוצאת לדרך
• צי הרכבים הממשלתי עובר להנעה אלטרנטיבית, חשמלית והיברידית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טעינה ביתית: הסיבה לחשיבות של עמדת טעינה ביתי היא כפולה:

1. עלות - ראשית עלות החשמל הביתית כיום היא 61.45 אג' לכל קוט"ש. עלות טעינה ציבורית איטית AC תהיה בין שקל לשקל וחצי לקוט"ש. עלות קוט"ש בטעינה DC מהירה מגיעה לסביבות ה 2.5 ₪ לקוט"ש ויש כאלה שגובים יותר. כלומר בהיבט הכלכלי הטהור, הרכב משתלם באמת אם אתם 'מתדלקים' אותו בבית בעלות דלק זולה. (ואם יש לכם אפשרות לשים פאנלים סולריים על הגג, הכדאיות רק הולכת וגדלה).
2. נוחות – הגעתם הביתה מהעבודה, יצאתם בערב וחזרתם – חברו את הרכב לטעינה. את היום שלמחרת אתם מתחילים עם סוללה טעונה, לא חייב להיות ב 100%, יכול להיות גם 80% או 70% אבל כמות חשמל שתספיק לכם למשימות היומיות שלכם. לחזור בערב מהעבודה ולהתחיל לחפש עמדת טעינה ציבורית איטית פנויה זה לא כיף גדול, ובמהרה אתם תקללו את מי שהמליץ לכם לעבור לחשמל. זה פשוט לא שימושי.

מיסוי

בשלב זה אנחנו לא יודעים אילו מיסים יושתו על כלי רכב חשמליים, אבל ברור שמיסים כאלה ככל הנראה יוטלו, ומיסים קיימים יוכבדו:

1. מס קנייה – כיום שיעור המס עומד על 35%. אם לא תתקבל כל החלטה אחרת, ב 1.1.25 שיעור המס יעלה ל 83% ובכך יושווה למס המוטל על כלי רכב רגילים / היברידיים / פלאג אין. כרגע בדיונים האם לאמץ מתווה עליית מיסים עדכני, כזה שהחל מ 2025 המס יעלה לסביבות 45%-50%, שנה לאחר מכן לסביבות ה 65% ורק ב 2028 השוואה ל 83%.
2. תחת מס קנייה עלה גם רעיון נוסף – גבייה של מס נמוך יותר על כלי רכב שעולם עד סכום של 200,000 ₪ ומס גבוה יותר על כלי רכב שעולם מעל 200,000 ₪. מצד אחד יש בזה משהו הוגן, שעדיין מאפשר לציבור להצטייד בכלי רכב חשמליים זולים יחסית, מצד שני יש בזה פתח ל'הנדסת מחירים' על ידי יבואני הרכב.
3. מס נסועה – המדינה החליטה לגבות מס נסועה של 15 אג' לכל ק"מ ברכב חשמלי, החל ב 1.1.26 . לאחר מכן הבינה המדינה שעליה לבנות מנגנון מורכב למדי שיאפשר את גביית המס, שכן פרטי חדש לא צריך לעבור 'טסט' במכון רישוי, ובשלוש השנים הראשונות הבעלים רק משלם את אגרת הרישוי. עכשיו נשאלת השאלה איך גובים את המס הזה, ומה יעשה בעלים של רכב שמגיע בתום שלוש שנים ו 50,000 ק"מ, ופתאום נדרש לשלם למדינה מס בגובה 7500 ₪. כמה סטרטאפים ישראלים כבר פועלים בתחום שכל מטרתו להעביר כסף מהארנק שלכם לכיסים העמוקים של המדינה. המס הזה הוא משמעותי. 
4. אגרת רישוי. אגרת הרישוי לרכב חשמלי עומדת היום על סכום קבוע של 567 ₪ בלבד, לא משנה איזה רכב חשמלי יש ברשותכם. המדינה קיבלה החלטה שהחל ב 1.1.25 אגרת הרישוי תהיה זהה לזה של רכב רגיל, לפי המדרגות המקובלות, כלומר התייקרות של כ 1800 בשנה בממוצע לרכב 'רגיל' והרבה מעבר לכך לרכב יקר.

אז אם לסכם את פרק המס – המדינה היא ג'אנקי של מיסים, בכל תחום אפשרי. כלי הרכב החשמליים אינם שונים ולכן אתם כבר מבינים שהמס על כלי רכב חשמליים יעלה בעתיד.

חלק מעליות המיסים יחולו על כולם כמו אגרת רישוי או מס נסועה, וחלק מעליות המיסים יחולו רק על מי שיקנה בעתיד ולא כרגע. המסים יכולים לגרום לכך שהכדאיות הכלכלית בין רכב חשמלי לרכב על בנזין תשתנה. זה לא אפשרי בטווח הבינוני והארוך כי זה מה שהמדינה אמרה - היא רוצה לעודד את הרכבים החשמליים. מעבר לזה, יש גם את העניין האישי - כל אחד יעדיף לנסוע ברכב פחות מזהם. כלכלית זו שאלה פתוחה לזמן הקרוב, אבל לדעתי ברורה בטווח הבינוני והארוך:

• מס הקנייה על רכבים חשמליים צפוי לעלות
• טלקאר משיקה את KGM טורס ההיברידי - החל מ 175,000 ש"ח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שיא ישראלי חדש - פרארי ב-18,000,000 שקל

 

הבדלים טכניים

יש מספר הבדלים שמספקים יתרונות גדולים לרכבים חשמליים.

1. כלי רכב חשמליים שונים במהותם מכלי רכב בעלי מנועי בעירה פנימית. בכלי רכב חשמליים יש הרבה פחות חלקים נעים, והמשמעות היא הרבה פחות בלאי.
2. היעילות האנרגטית של מנוע בעירה פנימית עומד במקרה הטוב על כ 25% - 30% - כלומר מתוך האנרגיה הנוצרת במנוע, מרבית האנרגיה מתבזבזת על חיכוך וחום, ורק כרגע ממנה הופכך לתנועה. במנוע חשמלי הנצילות האנרגטית היא מעל 95% - כלומר בפועל כל האנרגיה המושקעת במנוע הופכת לתנועה. יעילות – אמרנו כבר.
3. סוללה – כמות המלל השגוי על איכות ושרידות הסוללות היא גדולה מאוד. בפועל כבר נצבר נסיון עם סוללות של כלי רכב. היצרנים והיבואנים נותנים אחריות לסוללות לשבע או שמונה שנים ובין 150,000 ק"מ ל 200,000 ק"מ. להבין מה המשמעות של 'אחריות' יש לקרוא היטב את האותיות הקטנות של תעודות האחריות, עם זאת, בד"כ מדובר על ירידה של קיבולת הסוללה ביותר מ 30% לתקופת האחריות. בפועל, מכלי הרכב החשמליים שכבר נוסעים היום על הכבישים, הירידה בקיבולת הסוללה לא מגיעה לאחוז וחצי בשנה, כלומר כדי להגיע לאותם 30% יידרשו לא פחות מ 20 שנים. במאמר מוסגר – מי שיטעין את הרכב שלו באופן קבוע בטעינה מהירה, יגרום לנזק מצטבר לסוללה, ולכן יש להטעין את הרכב באופן קבוע בטעינת AC שהיא טעינה ביתית או טעינה ציבורית איטית. למען הסר ספק, אין שום בעיה להטעין את הרכב בטעינה מהירה כאשר אתם נוסעים לטיול או שנדרשת טעינה מהירה. הדגל האדום מונף על טעינה מהירה קבועה, ולא כזו מזדמנת מדי פעם.

רוצה לומר – כל מי שמפחיד אתכם שאחרי חמש / שש /שמונה שנים תידרשו להחלפת סוללה בעלות כזו או אחרת – מדובר באמירות נטולות כל בסיס עובדתי, כאשר יש בסיס עובדתי להניח הפוך – לא תידרש החלפת סוללה. אגב, גם אם סוללה נפגעת בצורה כזו או אחרת, ניתן לתקן אותה. סוללה של רכב חשמלי מורכבת מכ 200 תאים שונים. אם תא אחד או שניים או עשרה נפגמים, לא צריך להחליף את כל הסוללה, אלא רק את התאים הפגומים. בארץ יש כבר מעבדות מוסמכות לתיקונים כאלה, בד"כ הן מיותמות מעבודה.

4. תחזוקה שוטפת – רכב עם מנוע בעירה פנימית נדרש לתחזוקה שוטפת של החלפת שמנים, פילטרים ועוד, כל שנה או 15,000 ק"מ. לטיפול זה עלויות שיכולות להגיע גם למעל 1000 ₪ בשנה. רכב חשמלי אינו נדרש לתחזוקה זו כלל, למעט שני דברים – החלפת פילטר מזגן (כמו בכל רכב אחר) ובחלק מכלי הרכב נדרשת החלפת נוזל קירור של הסוללה כל כמה עשרות ק"מ או מספר שנים.   

 

5. בלימה רגנרטיבית – כלי רכב חשמליים מצויידים במערכת שנקראת בלימה רגנרטיבית. מערכת בלימה זו מאפשרת להאט ואף לבלום את הרכב באופן מוחלט. מערכת זו למעשה הופכת את המנוע החשמלי של הרכב למערכת בלימה שבמקום לקבל חשמל ולהסתובב, הוא מאט את הרכב ומייצר חשמל ומטעין את הסוללה. קחו רכב חשמלי לירידה ארוכה ובסוף הירידה יהיה לכם בסוללה יותר חשמל ממה שהיה לכם בתחילת הירידה. המשמעות היא הרבה פחות שימוש במערכת הבלמים של הרכב, וכפועל יוצא אתם יכולים להתחיל לשכוח את ה'קנס' הקבוע במוסך של 'חייבים להחליף צלחות / רפידות'.

 

יבואנים, חברות ליסינג ולוביסטים

1. יבואני כלי הרכב, כמו מדי שנה, יקדימו לשחרר ממיסים כמה שיותר כלי רכב על מנת למכור אותם במחירים הישנים. חלק יצליחו וחלק לא. זה גם תלוי ביכולת של היבואן להכניס את כלי הרכב לארץ, ועכשיו גם נכנסה מגבלה חדשה עליה קראתם לראשונה אצלנו בביזפורטל, עם מגבלה שהטילה המדינה על איחסון כלי רכב בנמלים.
2. ליבואני רכב לובי חזק בכנסת, אולם הם לא מפעילים אותו בכל הקשור למיסי כלי רכב חשמליים. גם חברות הליסינג הגדולות נמנעות מהפעלת לובי בנושא. גם היבואניות וגם חברות הליסינג הן ספקיות כלי רכב למדינה באמצעות מכרזים. המדינה מחזיקה צי כלי רכב של עשרות אלפי כלי רכב. אף אחת מהשחקניות, על אף שהן חזקות ועשירות לא רוצה 'להסתכסך' עם פקידי האוצר, ולהפעיל לחצים, וכך יוצא שמעט מאוד מהלחץ האמיתי שהמדינה תשית על הציבור אכן מגיע לחברי הכנסת שעסוקים כמו תמיד בעיקר בעצמם.

 

סיכום

אתם תעברו לרכב חשמלי. היום / מחר / בעוד שנה או בעוד שלוש שנים, אבל אתם תעברו לרכב חשמלי. ככל שתקדימו את המעבר לרכב חשמלי, אתם תגדילו את החסכון שתייצרו לעצמכם.