אמיר ירון בנק ישראל
צילום: המכללה למנהל

האם הריבית תרד מחר? אלה השיקולים המרכזיים בעד ונגד הורדה

עקום המק"מ מגלם כיום עוד 2 -3 הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה לרמה של 3.75% עד 4% בעוד שנה; בנוגע להודעת הריבית מחר (ב-16:00), כעת בשוק נותנים הסתברות של כ-30% בלבד להורדה
קובי ישעיהו | (6)

האם הוועדה המוניטארית של בנק ישראל תחליט מחר להוריד את גובה הריבית במשק? אם השאלה הזאת הייתה נשאלת לפני מספר שבועות כנראה שהתשואה הייתה "כן" ברור, אבל כעת זה בכלל לא בטוח.

רמת האינפלציה במשק נכנסה בחודשיים האחרונים לתוך היעד של בנק ישראל (עומדת על כ-2.5% ב-12 החודשים האחרונים ופחות מ-2% בששת החודשים האחרונים) אבל, מנגד, נרשמה עלייה חדה בשער הדולר מול השקל לאחרונה, התנודתיות בשווקים קפצה, המשק חזר לצמוח בקצב יפה ושיעור האבטלה נמוך יחסית, יש את הסיכונים הגיאו-פוליטיים ואיך אפשר לשכוח את הגירעון הממשלתי שממשיך להיות גבוה. 

האג"ח הממשלתיות השקליות רשמו ירידות של עד 0.8% היום לקראת הודעת הריבית מחר ולאחר ירידות שנרשמו באג"ח של המימשל האמריקאי בסוף השבוע. התשואה על הסדרות הקצרות (מח"מ של עד 3 שנים) עלתה לכ-4.06%-4.08% והתשואות בארוכות טיפסו עד ל-5.09%. 

עקום המק"מ מגלם כיום עוד 2-3 הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה לרמה של 3.75% עד 4% בעוד שנה. כעת בשוק נותנים הסתברות של כ-30% בלבד להורדה מחר, לעומת כ-65% לפני כשבוע.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, כותב בסקירתו השבועית כי "בנק ישראל אמור להוריד את הריבית השבוע במסגרת הגישה שלו לבצע הורדות ריבית בצורה מדורגת ומתונה. הנתונים היבשים תומכים בכך. האינפלציה נמצאת בתוך היעד (2.5%). אינפלציית הליבה, ללא מזון, פירות וירקות ואנרגיה, עומדת על 1.9%. הקצב השנתי של האינפלציה ב-3 ו-6 החודשים האחרונים מנוכה עונתיות עומד על 1.5% ו-1.9% בהתאמה. גם אם בנק ישראל יחליט הפעם לא להוריד את הריבית, הוא לא צפוי לשנות את מדיניותו אלא רק לדחות את המשך הורדות הריבית. השוק כבר נערך לתוואי מתון יותר של הורדות ריבית כפי שמשתקף בעלייה בציפיות לריבית בעוד שנה".

עוד הוא כותב כי "אי הורדת ריבית יכולה להקטין סיכון לתנודתיות בטווח הקצר, אך היא מגבירה אותו לטווח ארוך יותר. המשך החזקת ריבית גבוהה על רקע קשיים פיננסיים של מגזרים שונים במשק שהוחרפו בתקופת המלחמה מגדילה סיכון להרעה בכלכלה. האטה משמעותית או אף מיתון בכלכלה עלול להוביל לפיחות מהיר של השקל, זאת כאשר יכולת להפעיל מדיניות מוניטארית ו/או פיסקאלית מרחיבה בתנאים אלה תהיה מוגבלת".

כלכלני הפועלים מציינים בסקירה שפרסמו היום כי "הסיכוי להפחתת ריבית מחר פחת – מעבר לגורמים העולמיים שמרחיקים את הפחתות הריבית בעולם, בישראל עלה סיכון האינפלציה בשל הפיחות בשער השקל וכן הרעה משמעותית במצב הפיסקאלי. אם מחפשים טיעונים שתומכים בהפחתת ריבית, אז אלו בעיקר מתבססים על ירידה מהירה באינפלציה בחודשים האחרונים, אם כי אלו הושפעו במידה רבה מהשפעות קצרות טווח של המלחמה. שיקול נוסף שתומך בהפחתת ריבית הוא סיוע לממשלה לגלגל את החוב בריביות נמוכות יותר, זה אמנם שיקול לגיטימי אך ריבית נמוכה שלא תואמת את סיכון המשק ולחצי האינפלציה עשויה להביא להתללה נוספת של עקום התשואות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בר 08/04/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
    ריב בית
  • 5.
    ימית 08/04/2024 03:04
    הגב לתגובה זו
    כמובן שכן בתנאי שתנאי השוק יאפשרו ובכפוף להחלטתו כלכלנית במקצועי ומומחית, מאוניברסיטה ידועה בארץ.
  • 4.
    הנגיד הזה מחכה לארה״ב , הוא נגרר בכל המדיניות שלו, 07/04/2024 23:37
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הזה מחכה לארה״ב , הוא נגרר בכל המדיניות שלו, העלה את יתרות המט״ח בזמן מלחמה ויבוא צבאי, ועם שע״ח גבוה. אולי עשה זאת אף בכוונה, להצדיק את אי הפחתת הריבית. איפה סטנלי פישר.
  • 3.
    אוהד 07/04/2024 23:00
    הגב לתגובה זו
    כאן . להורדה הקודמת היתה מטרה פסיכולוגית להחזיר ביקושים ולשדר שהריביות בדרך למטה
  • 2.
    ברכה 07/04/2024 20:33
    הגב לתגובה זו
    גם תמריץ צמיחה וגם עזרה לאזרחי ישראל בעידן ממשלה מנותקת ומשותקת .
  • 1.
    אורטל 07/04/2024 20:18
    הגב לתגובה זו
    עד שיש ריבית נורמלית בפיקדונות, תנו להנות מזה עוד קצת.. ובתקווה מחירי הדיור גם יקבלו קצת שפיות
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?