מפעל אבגול
צילום: יח"צ

אבגול: שחיקת הרווחיות הגולמית חתכה את הרווח ב-43% בשנת 2018

ההכנסות צמחו בכ-16%, אולם הרווח הגולמי ירד ב-6% כתוצאה מהפעלת קווי ייצור חדשים ומתן הנחות ללקוח מרכזי; צפוי שיפור ברבעון הראשון של 2019
ערן סוקול |

המשקיעים בתל אביב יגיבו הבוקר (ג') לתוצאותיה הכספיות של יצרנית הבדים הלא ארוגים  אבגול 0%  אשר פרסמה אתמול לאחר נעילת המסחר את דו"חותיה הכספיים לשנת 2018, עם צמיחה של 16% בהכנסות, שחיקה ברווחיות הגולמית וצניחה של 43% ברווח הנקי. מניית אבגול עלתה בכ-13% מתחילת השנה והחברה נסחרת בשווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל ובמכפיל 30 על הרווח הנקי לשנת 2018.

הכנסות אבגול בשנת 2018 הסתכמו בכ-427.8 מיליון דולר, צמיחה נאה של כ-16.3% ביחס להכנסות החברה אשתקד, אשר הסתכמו בכ-367.9 מיליון דולר. העלייה בהכנסות מיוחסת בעיקר לגידול של כ-9.8% בכמות שנמכרה וכן מעלייה במחירי המכירה הממוצעים אשר עודכנו כלפי מעלה כתוצאה מהתייקרות במחיר חומרי הגלם. ברבעון הרביעי של 2018 הסתכמו ההכנסות בכ-114.9 מיליון דולר, לעומת כ-100.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-14.4%.

שחיקת הרווחיות הגולמית חתכה את הרווח

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-11.7 מיליון דולר, ירידה של כ-43.3% ביחס לרווח נקי של כ-20.6 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי המאוחד ברבעון הרביעי של 2018 הסתכם בכ-5.7 מיליון דולר, צניחה של כ-56% לעומת כ-13 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. 

הגורם המרכזי לירידה ברווח הנקי, מיוחס לירידה ברווחיות הגולמית, כאשר למרות הצמיחה בהכנסות, הרווח הגולמי ירד בכ-6.1% בשנת 2018 והסתכם בכ-64 מיליון דולר, על שולי רווחיות גולמית של כ-15%, זאת לעומת כ-68.1 מיליון דולר על שולי רווחיות גולמית של כ-18.5% אשתקד. 

הירידה ברווח הגולמי מיוחסת בעיקר להפעלת קו ייצור חדש בדימונה ברבעון השלישי, הפעלת קו ייצור חדש בהודו ברבעון הראשון וכן מגידול בהיקף ההנחה ללקוח מרכזי של החברה. הפעלת הקווים, הביאה לגידול בהוצאות הפעילות הקבועות והוצאות הפחת של החברה בהשוואה לתקופה המקבילה, עקב יעילות נמוכה מהממוצע הנהוג בחברה במהלך החודשים הראשונים להפעלת הקווים. בנוסף, החברה מציינת כי הקו החמישי בארה"ב טרם הגיע ליעילות יצור הממוצעת המקובלת של החברה לקווים דומים.

אבל צפוי שיפור ברווחיות בהמשך

בעניין הרווחיות הגולמית, יש לציין כי שולי הרווח הגולמי של החברה עמד על כ-16.4% ברבעון הרביעי של 2018, כמו כן, במהלך הרבעון הרביעי של 2018 ותחילת שנת 2019, חלה ירידה משמעותית במחירי חומרי הגלם של החברה, בעיקר בשל ירידת מחירי הנפט, באופן אשר צפוי להשפיע לחיוב על תוצאות החברה ברבעון הראשון של 2019.

שיפור קל ברמה התפעולית

ברמה התפעולית נרשם שיפור לא מהותי, כאשר שולי הוצאות התפעול עמדו על כ-8.6% מההכנסות, לעומת כ-8.7% מההכנסות אשתקד. עם זאת, השחיקה ברווחיות הגולמית כאמור, הביאה לירידה של כ-24.5% ברווח התפעולי אשר הסתכם בכ-27.3 מיליון דולר בשנת 2018,אשר היוו כ-6.4% מההכנסות, לעומת רווח תפעולי של כ-36.2 מיליון דולר אשר היוו כ-9.9% מההכנסות אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.17%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.25%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.