יו"ר מיילן נגד טבע: "רכישת 1.35% מהמניות - עבירה על חוק ההגבלים עסקיים"
אחרי שחברת טבערכשה בשבוע שעבר מניות של חברת מיילן, יו"ר החברה עולה שוב למתקפה: "ההצהרות המעורפלות של טבע לגבי רכישת מיילן פוגעות גם בבעלי המניות של טבע בשותפיה העסקיים ובלקוחותיה", כך רוברט קורי במכתב שני למנכ"ל טבע, ארז ויגודמן.
היו"ר האמריקני של מיילן טוען כי רכישת מניות מיילן תמורת 460 מיליון דולר - עבירה על חוק הגבלים עסקיים. "מהלך זה עדות נוספת לכוונת טבע להתערב בעסקים ובאסטרטגיה שלנו, בשעה שהיא ממשיכה להיות מעורפלת בכל הנוגע לתוכניותיה כלפי מיילן".
רוברט קורי טוען גם שחברת טבע אינה מבהירה האם בכוונתה להגיש הצעת רכש רשמית למיילן, מתי ובאילו תנאים.
ענקית התרופות הישראלית מנסה לרכוש את Mylan שהמניה שלה נסחרת בנאסד"ק במחיר של 73 דולר - לפי מחיר של כ-82 דולר המשקף לחברה שוווי של כ-40 מיליארד דולר. מנכ"לית ויו"ר מיילן מתנגדים למהלך ובין הצדדים נרשמו בחודש האחרון חילופי דברים קשים.
במקביל מנסה חברת מיילן לרכוש את חברת פריגו שמניותיה נסחרות גם בתל-אביב וגם בבורסה הראשית בניו-יורק תחת הסימול PRGO. אסיפה כללית של בעלי המניות של מיילן תתקיים ברבעון השלישי במטרה לקבל אישור לעסקת הרכישה של פריגו - למרות שהאחרונה סירבה.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"לית מיילן: "טבע לפני נפילה מצוק"
- 4.יסר 02/06/2015 09:31הגב לתגובה זוזכותו לשמור לעצמו על הצלחת
- 3.יון 02/06/2015 09:19הגב לתגובה זוהוא והם בלחץ....מחר אין להם תעסוקה. טבע בדרך לקניה כדאית
- 2.תקנו ותזרקו את הדביל הזה חזרה להרי השוף. (ל"ת)סתם אחד 02/06/2015 08:54הגב לתגובה זו
- 1.טבע 02/06/2015 08:21הגב לתגובה זואבל את כיל החריגו. כי זה ממש קל להתעלל בעידן עופר לטבע עדיף שיקנו אותה . יש גבול כמה הבולען הזה יכול לקנות מתפשט כמו סרטן ולא יעזור לטבע התרופות שלה בסוף החולה ימות. לקנות מניות של מיילין איזה פדיחה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -0.09% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?
אלביט מערכות אלביט מערכות אלביט מערכות 6.14% הודיעה הבוקר על חתימת חוזה בהיקף משמעותי של כ-2.3 מיליארד דולר, שיבוצע לאורך שמונה שנים מול לקוח בינלאומי. מדובר באחת העסקאות הגדולות ביותר בתולדות החברה, ובהחלט אחת העסקאות הבולטות שנחתמו השנה על ידי תעשייה ביטחונית ישראלית. למרות גודל העסקה והמשמעויות האסטרטגיות שלה, אלביט לא חשפה מי המדינה הרוכשת, וגם לא פירטה אילו מערכות יימכרו במסגרת החוזה.
ההודעה עצמה הייתה מצומצמת, ודבירה על "פתרון אסטרטגי" ללקוח בינלאומי, תקופת ביצוע של שמונה שנים, ושווי של 2.3 מיליארד דולר. בלי פירוט של מוצרים, בלי מידע על הזירה הגיאוגרפית, ובלי כל רמז על סוג היכולות שבמרכז העסקה. גם העובדה שלא נמסר כל פריט מידע על זהות הלקוח, אפילו לא יבשת, עשויה להעיד על רמת הרגישות הגבוהה של הפרויקט. במקרים שבהם מדובר במדינה ידידותית במיוחד או בשיתוף פעולה ביטחוני מקובל, החברות נוטות לפחות לרמוז על האזור. הפעם זה לא קרה, מה שמרחיב את מנעד האפשרויות: ייתכן שמדובר במדינה שהיחסים מאפשרים רכש אסטרטגי מישראל, אך ברקע המלחמה היה קשה לבצע רכישות מהסוג הזה.
מאחר שלא פורסמו פרטים טכניים, השאלה הגדולה היא מה קונה מדינה בהיקף של 2.3 מיליארד דולר לתקופה של שמונה שנים? זהו פרויקט רב שנתי ארוך, שמרמז כמעט בהכרח על פתרון רוחבי, כזה שייתכן ומחבר מספר מערכות ומעניק ללקוח שדרוג עמוק של יכולות צבאיות, ולא רק אספקה של מוצר יחיד.
כאן נכנסת התמונה הרחבה יותר של אירופה. בשנתיים האחרונות האזור המזרחי ביבשת מתמודד עם שינוי במאזן האיומים. מלחמת רוסיה-אוקראינה הפכו את הרחפנים, המל"טים הזולים והנשק המשוטט לאיום אסטרטגי של ממש. התקפות רחפנים משביתות תשתיות, פוגעות בשדות תעופה, מערערות מערכי הגנה, ומאלצות מדינות לחפש פתרונות הגנה מהירים ויעילים.
