רשות ני"ע והפיקוח הבנקים אישרו פיתרון למגבלת ה-5%, ומניות הבנקים קופצות
בנקים רשות ני"ע יחד עם משרד המפקח על הבנקים בבנק ישראל הוציאו היום הודעה דרמטית לעניין מדד הבנקים בבורסה בת"א. מדובר בהודעה שלמעשה נותנת מענה ל"בעיית מגבלת ה-5% של הגופים המוסדיים".
הגופים המוסדיים יכולים להחזיק במניות הבנקים בשיעור של עד 5%, כלומר לגוף כמו אקסלנס למשל אסור להחזיק מעל 5% מבנק הפועלים או כל בנק אחר. הבעיה הייתה שבמידה והציבור ביקש לקנות את התעודה של 'קסם' (מבית אקסלנס) על מדד הבנקים בזמן שאקסלנס כבר מחזיקים בפועלים ב-5%, אז קסם מחוייבים לקנות, ומצד שני תינתן הוראה לגמל או לקרנות למכור את מניית פועלים בכדי שלא לחרוג ממגבלת ה-5%.
הפיתרון של הפיקוח על הבנקים ורשות ניירות ערך הוא השקה של תעודות סל "שקופות" , מדובר בפיתרון שהוצע על ידי איגוד תעודות הסל. בתעודות סל אלה מיוחסת ההחזקה במניות הבנקים למשקיעים הסופיים, ולא למנפיק תעודת הסל. באופן זה מתאפשרת הנפקת תעודות על מדד ת"א בנקים, מבלי שהחזקה במניות הבנקים תיוחס לבית ההשקעות שהנפיק את תעודת הסל לצורך בחינת עמידה במגבלה הקבועה בחוק הבנקאות, לפיה לא ניתן להחזיק יותר מ-5% מאמצעי השליטה בבנק ללא קבלת היתר החזקה מנגידת בנק ישראל.
מגבלת ה-5% זה אחד הפרמטרים שהעיבו על מניות הבנקים בשנים האחרונות. פשוט כי המוסדיים שרובם קרובים מאוד ל-5% בבנקים, למעשה יצאו מהמשחק. הפיתרון הנ"ל למעשה מחזיר את המוסדיים לסקטור הבנקים.
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת מדד ת"א בנקים הייתה חד משמעית היום. המדד שנסחר בירידות של 1.2% טרם הדיווח, עבר לעליות של 0.6%. הדיווח העביר גם את מדד ת"א 25 מירידות של 0.65% לעליות של 0.4%.
בגרף - המדד בתוך יומי:
- 4.סוחר נוסטרו 31/05/2015 21:48הגב לתגובה זולא עוד בנקים שנסחרים ב0.7 על ההון ובאותו זמן יודעים לעשות 10% על ההון. להחזיק מניות בנקים כבטוחות במקום מזומן באותו הבנק בדיוק... אם כי מכרים בשוק תעודות הסל סיפרו לי שזה קשקוש שלא יעבור....מדובר בצעד מבורך, אבל צריך להיזהר לא לנפח בועות
- 3.איך התדרדרתם לניסוח חידות בכותרות ? (ל"ת)אורי 31/05/2015 15:41הגב לתגובה זו
- 2.בנק לאומי 31/05/2015 15:00הגב לתגובה זואחרי דוחות הכי חזקים מבין כל הבנקים, היעד שלו זה לפחות 1600
- לאומי 31/05/2015 17:14הגב לתגובה זומה קורה שם?.....
- 1.רוצים לגמור את 31/05/2015 14:59הגב לתגובה זולגמרי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
