צרות בקבוצת אפריקה: המנכ"ל אבי מוטולה משך 2 מיליון שקל מקופת נגב שלא כדין

פיטוריו של אבי מוטולה הובילו לכך שגורם מהחברה מסר מידע על אי סדרים חמורים בהתנהלות של הקבוצה. הנה הפרטים
תומר קורנפלד | (6)

לפני כחודש וחצי פוטר אבי מוטולה מקבוצת אפריקה ישראל. באפריקה לא הסבירו מדוע פוטר המנכ"ל שהוביל את נגב קרמיקה משחקנית קטנה בתחום הקרמיקה לאחת מהחברות הגדולות במשק. שבוע וחצי מאוחר יותר ציינה אפריקה תעשיות כי נתגלו אי סדרים בחברת הבת ורישום הכנסות יתר. והיום מתברר כי מדובר בחשדות של ממש כנגד מוטולה.

בהודעה לבורסה מציינת החברה כי גילו אסמכתאות על כך שמוטולה נטל כספים שלא כדין מחברות קבוצת נגב ללא אישור וללא דיווח לגורמים המוסמים. משרד חקירות חיצוני גילה כי יש ממש בחשדות האלו ולמשיכות כספים אישיות בהיקף של כ-2 מיליון שקל. בקבוצת אפריקה מציינים כי לקופתה של נגב הוחזרו חלק מהכספים אך אך החברה ממשיכה להתקדם בהליכי הבדיקה.

עד להשלמת הבדיקה הודיעה אפריקה תעשיות על ביטול זכויותיו של מוטולה בחברה שעוד הגיעו לו. מדובר בקופות גמל, פיצויי פיטורין, קרן השתלמות, מענק הסתגלות, תגמול בונוס מיוחד ואופציות. בחברה מציינים כי העבירות בוצעו במהלך תקופתו כמנכ"ל החברה ומסבירים את פיטוריו בדוחות הכספיים החלשים. נתון מפתיע נוסף שעולה מהדיווח המיידי כי רק לאחר פיטוריו של מוטולה, פנה גורם בחברה ומסר את המידע הראשוני בדבר אי הסדרים - דבר אשר החל את הבדיקה.

בעקבות הממצאים, באפריקה תעשיות ייאלצו לפרסם תיקון מחדש של הדוחות הכספיים ולהפחית את ההון העצמי נכון לסוף שנת 2014 בשיעור של 49-59 מיליון שקל. פרט לכך ייתכן ולכל הסיפור יהיו השלכות נוספות כגון השלכות מס. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אריאל שרון 07/05/2015 10:18
    הגב לתגובה זו
    הרובל מתחזק והנפט בעליה.שני הסיבות שהפילו את אפריקה הם אלו הסיבות שיטיסו אותה
  • 3.
    אריאל שרון 03/05/2015 11:26
    הגב לתגובה זו
    מאירועים כאלו אפריקה רק תצמח.ניקוי האורוות מאנשים שסרחו וגורמים לנזק לחברה ישפרו את פעילות הקבוצה .
  • 2.
    מה יהיה עם הקליין ? (ל"ת)
    גבי 30/04/2015 18:55
    הגב לתגובה זו
  • ומה עם המוח שלך - היכן הוא נשכח (ל"ת)
    בוריס 03/05/2015 22:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אגח 30/04/2015 12:15
    הגב לתגובה זו
    קונה מחוץ לבורסה במחירים גבוהים, אגח לא סחיר של דוראה,לידקום,אולימפיה,מטיס,סנטראל יורו,סיביל ג'רמני ועוד. מוכר כמגן מס לקיזוז מול הפסדים. פרטים במייל: [email protected]
  • מה אתה מבלבל פה את המוח עם הזבל הזה (ל"ת)
    מוזס 03/05/2015 11:27
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.