דניה סיבוס רשמה גידול של 10% בהכנסות שהסתכמו ב-703 מיליון שקל

החברה מקבוצת אפריקה ישראל רשמה בשנה החולפת רווח של כ-56 מיליון שקל מפעילות נמשכת של בעלי המניות, גידול של כ-48%
לירן סהר |

חברת הבנייה והתשתיות דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל מסכמת את הרבעון הרביעי של 2012 עם הכנסות בהיקף של כ-703 מיליון שקל, לעומת כ-639.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 10%.

הרווח מפעילות נמשכת המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם בשנת 2012 לכ-56 מיליון שקל, זאת לעומת כ-37.9 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-48% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-21.2 מיליון שקל, זאת לעומת כ-1.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי גדל בכ- 62% והסתכם בכ- 60.8 מיליון שקל לעומת כ- 37.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות של החברה לביצוע עבודות בניה ותשתיות ליום 31 בדצמבר 2012 עומד על כ- 3.940 מיליארד שקל, זאת לעומת כ- 3,410 מיליון לסוף הרבעון השלישי. לאחר תאריך המאזן נכנסו לצבר פרויקטים נוספים בהיקף של כ- 311 מיליון שקל.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2012 בכ- 228.5 מיליון שקל.

יתרת המזומנים ושווי מזומנים (לרבות פיקדונות משועבדים וניירות ערך סחירים) עלתה והסתכמה ליום 31 בדצמבר 2012 לסך של כ- 713.6 מיליון שקל.

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס: "במהלך השנה שמנו לנו למטרה להגדיל את היקף הפעילות בארץ ובעולם ואת תחום התשתיות בו, אנו רואים יתרון יחסי מובהק לחברה ומברכים על כך, שעמדנו ביעד זה בהצלחה יתרה תוך הכפלת היקף ההכנסות בתחום וגידול של מאות אחוזים בצבר ההזמנות. חברת הבת שלנו אפריקה מגורים אף היא הציגה תוצאות מצוינות במהלך השנה אותו סיכמה עם רווחי שיא. דניה סיבוס ממשיכה ליהנות ממאזן חזק ויציב לצד יתרות נזילות גבוהות המסייעות לה בחיזוק וביסוס מעמדה המוביל בענף הבניה בישראל ובמימוש ההזדמנויות עסקיות שאנו רואים בשווקי הפעילות של החברה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%