מתקדמת באירופה: מדיגוס חתמה על הסכם הפצה למערכת ה-SRS II באיטליה
חברת מדיגוס הודיעה היום (ג') כי חתמה על הסכם להפצת מערכות SRS II של החברה באיטליה, עם יבואנית ומפיצה של ציוד רפואי מתקדם באותה מדינה. הסכם זה שהיקפו מוערך בשוק בסכום של מיליון שקל, מתווסף להסכמי ההפצה של החברה בספרד, יוון, קפריסין וסרי לנקה.
המפיצה תשמש מפיצה בלעדית של מערכות ה-SRS II באיטליה במשך תקופה ראשונית בת שנים עשר חודשים. במהלך תקופה ראשונית זו, בכוונת המפיצה לפעול להקמת מספר "מרכזי מצוינות" ברחבי איטליה, בהם יבוצעו פרוצדורות במטופלים ויקוימו סדנאות לאימון רופאים מקומיים בשימוש במערכת.
המפיצה התחייבה לפעול לקבלת אישורים מקומיים הנדרשים ליבוא ושיווק המערכת, לנקוט בפעולות שיווק על פי תוכנית שנתית אשר תתואם עם החברה, וכן לשמש כמוקד שירות למערכות באיטליה. ההסכם כולל הוראות בדבר הגנה על זכויות הקנין הרוחני של החברה, סודיות, שיפוי, הגבלת אחריות הצדדים, וכן הוראות נוספות כמקובל בהסכמים בדבר הפצת מכשירים רפואיים.
מערכת האנדוסקופיה SRS II מיועדת לביצוע טיפול זעיר-פולשני בGastroesophageal Reflux Disease - GERD, שהינה אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בעולם. המערכת כוללת אנדוסקופ לשימוש חד-פעמי.
בנוסף, הודיעה החברה היום כי הוגשו בקשות פורמאליות על ידי שלושה מרכזים רפואיים בגרמניה, אשר בכוונתם לבצע פרוצדורות באמצעות מערכת ה- SRS II של החברה, להגדלת סכום השיפוי אשר המרכזים הרפואיים זכאים לקבלו בגין הפרוצדורות. הבקשות הנן מסוג NUB ("שיטות חדישות לאבחנה וטיפול") והן הוגשו לרשות הממשלתית בגרמניה הממונה על תשלומי בתי חולים, המכונה InEK. למיטב ידיעת החברה, על הרשות הנ"ל להשיב לבקשות עד סוף חודש ינואר 2013.
במידה ותתקבלנה הבקשות במלואן, אזי בנוסף לשיפוי בסך כ-4,500 אירו אשר למיטב ידיעת החברה מרכזים רפואיים בגרמניה זכאים לקבלו בגין הפרוצדורה בהתאם לקודי שיפוי קיימים, יהיו המרכזים הרפואיים זכאים לסכום שיפוי נוסף בסך של עד 3,300 אירו, ובכך השיפוי הכולל שיכול ויתקבל על ידי מרכז רפואי בגין הפרוצדורה יגיע עד כ-7,800 אירו.
- 2.קדימה! להעלות ערך! חיכינו המון שנים.... (ל"ת)06/11/2012 18:32הגב לתגובה זו
- 1.חנפש 06/11/2012 14:41הגב לתגובה זו2013 מסתמנת כשנה חזקה מאוד למדיגוס . כזו שתאיר את הדרך למי שלא רואה למרחק
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
