דנה עזריאלי: "עליתי לארץ כדי לבנות בישראל. בנורבגיה אני רוצה להצליח, אבל כאן המקום שלי"
יו"ר קבוצת עזריאלי, אחת מאנשי השנה של ביזפורטל, בשיחה על ההצלחה הפנומנלית בתחום הדטהסנטרס (תשואה שנתית של 40%), על השנה העסקית הטובה, על הכוונה להיכנס לשוק המגורים ועל ציונות
דנה עזריאלי היא אחת מאנשי השנה של ביזפורטל לשנת 2024. עזריאלי עומדת בראש קבוצה שנסחרת בשווי של 37 מיליארד שקל שמצליחה כל שנה לייצר ערך משמעותי למשקיעים בסיכון יחסית נמוך. חברת קניונים ומשרדים מובילה, הכי מובילה בישראל שנכנסה לתחומים נוספים לרבות דיור מוגן, דטהסנטרס ועם כוונה להיכנס לתחום הנדל"ן למגורים. הדטהסנטרס סיפק לחברה צמיחה מרשימה בשנים האחרונות והחברה נערכת להמשך גידול.
"אני רוצה להמשיך לבנות את הארץ"
"הלחם והחמאה שלנו זה בניית הארץ, בניית הקניונים והמשרדים", אומרת עזריאלי בראיון בוועידת ההשקעות של ישראל, "אחרי ה-7.10 הייתה נבואה לשנה עסקית מאוד קשה, אבל למרות הכל הייתה שנה עסקית פנטסטית. זה מוזר, זה לא נוח להגיד את זה, כולנו כואבים את המלחמה הקשה והמצב, אבל כלכלית זו שנה שהקמעונאים עד כה עשו פדיונות מאוד גבוהים. איך מסבירים את זה? היו שמיים סגורים, אנשים נשארו בארץ, אנשים אוהבים ללכת לקניונים, זה מקום סגור, מוגן. היה כסף להוציא. זה הרצון לחיות.
"ומה קרה במשרדים? חששו כי אולי החברות הבינלאומיות יאטו עסקאות, אבל יש חוזים ל-3-4 שנים. הלוקיישנים של עזריאלי הם AAA. אנחנו שומרים על התחזוקה זה בדנ"א שלנו, ולכן גם במשרדים היו בסדר גמור. אולי תהיה האטה בשנה הבאה, אבל אני אופטימית. אנחנו מאוד חזקים גם בעולם המשרדים, וכמובן גם בדיור מוגן"
- עזריאלי רוכשת את צמח המרמן - לפי שווי של 855 מיליון שקל
- עזריאלי רוכשת 50% מפרויקט רמת בקע של שו"ב אנרגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך גיליתי את תחום הדטהסנטרס?
לפני מספר שנים איתרת מנוע צמיחה נוסף - פעילות הדטהסנטרס, ספרי לנו עליה?
"ב-2017 נחשפתי לתחום וב-2019 השקענו בו לראשונה. הייתי בארה"ב בכלל בנושא אחר ודיברתי עם מתווך על בניין משרדים, ובדרך כדרך אגב הוא אמרו משהו על תחום הדטה סנטרס ושחבל על הזמן כי זה לא יעניין אותי. בחנו על הבניין, זה לא היה מעניין. אמרתי לצוות הדטהסנטרס מעניין. היה ברור לי שזה העתיד, אם השרתים ימשיכו לגדול זה צריך להיות ממוקם איפשהו. הם יצטרכו לשכור מקומות, אז למה שלא ישלמו לי? אם זה לא פר מטר זה יהיה פר מגה וואט, אין שום בעיה. צריך רק ללמוד את התחום, לבחון אותו ולהתקדם.
"לקח לנו מ-2017 עד 2019 ללמוד את הנושא. נכנס איל חנקין לתפקיד המנכ"ל וחקרנו את הנושא, עד שמצאנו את החוות שרתים הראשונה שהשקענו בה במיעוט, שזה לא האופי שלנו, אבל ידעתי שאני צריכה ללמוד את הנושא והייתי מוכנה להיות בהחזקת מיעוט, העיקר ללמוד את התחום.. לאט לאט הגדלנו את האחזקות ל-33%. ההשקעה הראשונה הייתה 330 מיליון דולר ומכרנו כמה שנים אחרי לפי תשואה שנתית של 40%. זו תשואה נהדרת, והבנו שאנחנו רוצים להמשיך ולהתרחב בתחום. ידעתי שזה יכול להיות מנוע צמיחה והבנתי שאני צריכה להתקדם לאירופה שם יש את התנאים הבסיסים והרגולטורים שמאפשרים הגברת פעילות בתחום הזה".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"באמצע הקורונה מצאנו חברה בנורווגיה. הנהלה טובה, בסיס טוב. החלטנו לרכוש את גרין מאונטיין. זה היה תהליך מדהים. רכשנו אותם ב-2021 ב-2.8 מיליארד שקל. אז לחברה היה 25 MW והיום יש לה 150 MW ב-6 אתרים. היום אנחנו בשיחות מתקדמות עם ההייפרסקיילרים להקמת עוד חוות ב-120 MW, ועוד 54 MW. אני מתכוונת לענקיות הטכנולוגיה שמחפשות להרחיב את הקיבולת של חוות השרתים. אלה סדרי הגודל שמדברים עליהם היום וזה הולך וגדל. המטרה שלנו שהחברה תמשיך לגדול באירופה ולכן חנקין עובר לאירופה להוביל את התחום הזה".

"לא עליתי לישראל כדי לבנות את נורבגיה"
"אני ממשיכה כל בוקר לבנות את מדינת ישראל, לא עליתי לישראל כדי לבנות את נורווגיה. חשוב לי להצליח שם, זה חשוב לקבוצת עזריאלי, אבל המטרה שלי היא לבנות כאן בישראל. זה מה שעשינו וזה מה שאנחנו עושים ואנחנו נכנסים גם לתחום המגורים".
מה יהיה היקף הדטהסנטרס מהמכלול של עזריאלי?
"כשהנפקנו היו לנו רק משרדים וקניונים. היום 17% זה הדטהסנטרס ואנחנו כאמור רוצים גם לבנות רגל נוספת של מגורים. אני מאוד מאמינה באוכלוסייה הישראלית. אנחנו נגדל במספרים מאוד גדולים ב-2050 יהיו פה כ-16 מיליון איש. איפה נגור? צריך לבנות לגובה, גם בשביל הסביבה, צריך לבנות בצורה אחראית בניין הספירלה שלנו יהיה בנוי 100% מאלומיניום ממוחזר, הראשון בעולם מהבחינה הזו. אנחנו בונים אחראית ובצורה ידידותית לסביבה. אנחנו רוצים להמשיך ולבנות את הארץ גם במגורים. נבנה בדרום, בצפון, אנשים צריכים מקום לגור".
"דיווחנו על המשא ומתן לעסקה. יש לנו דיור להשכרה, זה לא תפס בגלל ריביות ועלות הקרקע אבל זה יתפוס. צריך לבנות את זה לאט ולעבוד עם הרגולטור. זה צריך לקרות כי הדירות מאוד יקרות ויש מקום לשוק השכירות ארוכת הטווח.
לגבי העסקה בתחום המגורים, אני מאוד מקווה, ואני אומרת בזהירות, שזה יצליח. המטרה היא להיכנס לתחום המגורים כי אני פשוט מאמינה שזה תחום שצריך לפתח אצלנו. אף פעם לא הייתי במגורים למכירה, זה חדש לי, אבל אני מוכנה להיות גמישה במחשבה - לא היינו פעם בדטהסנטרים ובדיור מוגן ונכנסו לשם. דיברו כאן לפני על תשוקה ואמונה. ראסל אלוונגר דיבר על תשוקה, יצחק תשובה דיבר על אמונה, וזה נכון ואני מחזקת את זה ראסל דיבר על תשוקה, תשובה דיבר על אמונה, וזה נכון ואני מחזקת את זה."
5-6 שנים קדימה, המגורים יהיו מרכיב משמעותי בקבוצה?
"קשה לי לעשות פעילות משמעותית ביחס לגודל שלנו , אנחנו פעילות גדולה, אבל אנחנו עובדים על זה"
- 8.ישי 22/01/2025 20:23הגב לתגובה זומי משלם את המחיר הגבוה עמך ישראל בקופות הרשתות שבזמנם מעבירים חלק מהגזל לקבוצה מי הם בעלי המניות החוגגים מיעוט מנותק זו הדרך להעביר את מעמד הבניים לקו העוני רק בישראל לא בנורבגיה
- עברי 28/01/2025 14:13הגב לתגובה זומחיר השכירות גבוה מפני שיש מי שמוכן לשלם את זה יכול להיות שהמעמד הבינוני נשחק אני מבין אלה אבל אפשר לא לבקר בקניונים אני חמשל אין סיבה לקנות בגדים שישכבו בארון על תגיותיהם בהרבה בתים בארץ זה קורה
- סטיבי 22/01/2025 21:11הגב לתגובה זורוב ואולי אפילו כל החנויות בקניונים מרוויחות.השוכרים שמחים לשלם את מחירי השכירות.זכותם לעזוב אם לא מסתדר להם עם מחיר השכירות.זה שעסקים נשארים בקניון על אף המחיר אומר שזה כדאי להם.זכותו של המשכיר להנות בחגיגההכללית.אחד נהנה השני לא חסרבהצלחה לכולם
- 7.קש 22/01/2025 11:57הגב לתגובה זובקשר לדנה החמודה אבא היה גאון פיננסי ואדריכל בחסד כאשר הוא עלה לארץ הוא היה כבר אז מיליארדר וגאון בראייה לעתיד ובלי קומבינות הון שלטון
- 6.נהוראי 22/01/2025 10:24הגב לתגובה זועם כל הכבוד לך אבל רוב העמך צעירי העם ויותר מי זה חיים בבתים של האמא הסבתא בזכות דיור ציבורי אנשים כאן חיים בלי בית נולדנו כאן לערבים יש בתים בלי סוף ובלי חשבון ליהודי אין בית מי יכול לקנות בית עם הון עצמי צו השעה לבנות דיור ציבורי ללא מטרות רווח ואין למכור את הדירה היא עוברת לילדים.
- 5.רן 22/01/2025 10:03הגב לתגובה זויזמים הם החמצן של מדינה. הממשלה לא מתפקדת ולא מתעניינת בחיים של האזרחים.
- 4.סווינגר 22/01/2025 09:15הגב לתגובה זוולהשחיל את הציבור מקרוב ומבפנים.אבל אני תקוע בישראל בכל מקרה ללא אזרחות זרה וללא הון בעל יכולת השחלה.מה שנשאר לצפות מהצד איך אחרים משחילים ישראלים ולבנות דרכי הקשה החוצה ממדינת הזגל והשוד.
- 3.יש לה אחריות מרכזית על יוקר המחיה בארץ תחזרי לנורבגיה בבקשה (ל"ת)שי.ע 22/01/2025 09:03הגב לתגובה זו
- 2.ארנון 22/01/2025 08:23הגב לתגובה זומיליארדרים מחזיקים בעורכי דין ורואי חשבון כדי לשלם אחוז זעיר של מס.בעוד שחצי משכר שכיר הולך למיסים המאיון העליון משלם אחוזים בודדים.הגיע הזמן שישלמו מס אמת ככה ניתן לגבות מאות מיליארדי שקלים מידי שנה.
- 1.יעלי 22/01/2025 08:20הגב לתגובה זובתל אביב והרצליה יש להמיר משרדים שבבנייה או בתכנון למגורים.יש עודף משרדים בתל אביב והרצליה.
- עברי 28/01/2025 14:16הגב לתגובה זויותר פשוט לפנות משרדים מדירות מגורים יש אלפי כאלה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
