דנה עזיראלי (שלומי יוסף)
צילום: דנה עזיראלי (שלומי יוסף)
ועידת ההשקעות

דנה עזריאלי: "עליתי לארץ כדי לבנות בישראל. בנורבגיה אני רוצה להצליח, אבל כאן המקום שלי"

יו"ר קבוצת עזריאלי, אחת מאנשי השנה של ביזפורטל, בשיחה על ההצלחה הפנומנלית בתחום הדטהסנטרס (תשואה שנתית של 40%), על השנה העסקית הטובה, על הכוונה להיכנס לשוק המגורים ועל ציונות

דנה עזריאלי היא אחת מאנשי השנה של ביזפורטל לשנת 2024. עזריאלי עומדת בראש קבוצה שנסחרת בשווי של 37 מיליארד שקל שמצליחה כל שנה לייצר ערך משמעותי למשקיעים בסיכון יחסית נמוך. חברת קניונים ומשרדים מובילה, הכי מובילה בישראל שנכנסה לתחומים נוספים לרבות דיור מוגן, דטהסנטרס ועם כוונה להיכנס לתחום הנדל"ן למגורים. הדטהסנטרס סיפק לחברה צמיחה מרשימה בשנים האחרונות והחברה נערכת להמשך גידול.




"אני רוצה להמשיך לבנות את הארץ"


"הלחם והחמאה שלנו זה בניית הארץ, בניית הקניונים והמשרדים", אומרת עזריאלי בראיון בוועידת ההשקעות של ישראל, "אחרי ה-7.10 הייתה נבואה לשנה עסקית מאוד קשה, אבל למרות הכל הייתה שנה עסקית פנטסטית. זה מוזר, זה לא נוח להגיד את זה, כולנו כואבים את המלחמה הקשה והמצב, אבל כלכלית זו שנה  שהקמעונאים עד כה עשו פדיונות מאוד גבוהים. איך מסבירים את זה? היו שמיים סגורים, אנשים נשארו בארץ, אנשים אוהבים ללכת לקניונים, זה מקום סגור, מוגן. היה כסף להוציא. זה הרצון לחיות. 

"ומה קרה במשרדים? חששו כי אולי החברות הבינלאומיות יאטו עסקאות, אבל יש חוזים ל-3-4 שנים. הלוקיישנים של עזריאלי הם AAA. אנחנו שומרים על התחזוקה זה בדנ"א שלנו, ולכן גם במשרדים היו בסדר גמור. אולי תהיה האטה בשנה הבאה, אבל אני אופטימית. אנחנו מאוד חזקים גם בעולם המשרדים, וכמובן גם בדיור מוגן"


איך גיליתי את תחום הדטהסנטרס?


לפני מספר שנים איתרת מנוע צמיחה נוסף - פעילות הדטהסנטרס, ספרי לנו עליה?

"ב-2017 נחשפתי לתחום  וב-2019 השקענו בו לראשונה. הייתי בארה"ב בכלל בנושא אחר ודיברתי עם מתווך על בניין משרדים, ובדרך כדרך אגב הוא אמרו משהו על תחום הדטה סנטרס ושחבל על הזמן כי זה לא יעניין אותי. בחנו על הבניין, זה לא היה מעניין. אמרתי לצוות הדטהסנטרס מעניין. היה ברור לי שזה העתיד, אם השרתים ימשיכו לגדול זה צריך להיות ממוקם איפשהו. הם יצטרכו לשכור מקומות, אז למה שלא ישלמו לי? אם זה לא פר מטר זה יהיה פר מגה וואט, אין שום בעיה. צריך רק ללמוד את התחום, לבחון אותו ולהתקדם.


"לקח לנו מ-2017 עד 2019 ללמוד את הנושא. נכנס איל חנקין לתפקיד המנכ"ל וחקרנו את הנושא, עד שמצאנו את החוות שרתים הראשונה שהשקענו בה במיעוט, שזה לא האופי שלנו, אבל ידעתי שאני צריכה ללמוד את הנושא והייתי מוכנה להיות בהחזקת מיעוט, העיקר ללמוד את התחום.. לאט לאט הגדלנו את האחזקות ל-33%. ההשקעה הראשונה הייתה 330 מיליון דולר ומכרנו כמה שנים אחרי לפי תשואה שנתית של 40%. זו תשואה נהדרת, והבנו שאנחנו רוצים להמשיך ולהתרחב בתחום. ידעתי שזה יכול להיות מנוע צמיחה והבנתי שאני צריכה להתקדם לאירופה שם יש את התנאים הבסיסים והרגולטורים שמאפשרים הגברת פעילות בתחום הזה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


"באמצע הקורונה מצאנו חברה בנורווגיה. הנהלה טובה, בסיס טוב. החלטנו לרכוש את גרין מאונטיין. זה היה תהליך מדהים. רכשנו אותם ב-2021 ב-2.8 מיליארד שקל. אז לחברה היה 25 MW והיום יש לה 150 MW ב-6 אתרים. היום אנחנו בשיחות מתקדמות עם ההייפרסקיילרים להקמת עוד חוות ב-120 MW, ועוד 54 MW. אני מתכוונת לענקיות הטכנולוגיה שמחפשות להרחיב את הקיבולת של חוות השרתים. אלה סדרי הגודל שמדברים עליהם היום וזה הולך וגדל. המטרה שלנו שהחברה תמשיך לגדול באירופה ולכן חנקין עובר לאירופה להוביל את התחום הזה".



דנה עזריאלי (שלומי יוסף)
דנה עזריאלי (שלומי יוסף) 




"לא עליתי לישראל כדי לבנות את נורבגיה"



"אני ממשיכה כל בוקר לבנות את מדינת ישראל, לא עליתי לישראל כדי לבנות את נורווגיה. חשוב לי להצליח שם, זה חשוב לקבוצת עזריאלי, אבל המטרה שלי היא לבנות כאן בישראל. זה מה שעשינו וזה מה שאנחנו עושים ואנחנו נכנסים גם לתחום המגורים".



מה יהיה היקף הדטהסנטרס מהמכלול של עזריאלי?

"כשהנפקנו היו לנו רק משרדים וקניונים. היום 17% זה הדטהסנטרס ואנחנו כאמור רוצים גם לבנות רגל נוספת של מגורים. אני מאוד מאמינה באוכלוסייה הישראלית. אנחנו נגדל במספרים מאוד גדולים ב-2050 יהיו פה כ-16 מיליון איש. איפה נגור? צריך לבנות לגובה, גם בשביל הסביבה, צריך לבנות בצורה אחראית בניין הספירלה  שלנו יהיה בנוי 100% מאלומיניום ממוחזר, הראשון בעולם מהבחינה הזו. אנחנו בונים אחראית ובצורה ידידותית לסביבה. אנחנו רוצים להמשיך ולבנות את הארץ גם במגורים. נבנה בדרום, בצפון, אנשים צריכים מקום לגור".



את מדברת על מגורים, אבל בינתיים אין לכם פעילות. יש עסקה בדרך עם צמח המרמן?

"דיווחנו על המשא ומתן לעסקה. יש לנו דיור להשכרה, זה לא תפס בגלל ריביות ועלות הקרקע אבל זה יתפוס. צריך לבנות את זה לאט ולעבוד עם הרגולטור. זה צריך לקרות כי הדירות מאוד יקרות ויש מקום לשוק השכירות ארוכת הטווח.

לגבי העסקה בתחום המגורים, אני מאוד מקווה, ואני אומרת בזהירות, שזה יצליח. המטרה היא להיכנס לתחום המגורים כי אני פשוט מאמינה שזה תחום שצריך לפתח אצלנו. אף פעם לא הייתי במגורים למכירה, זה חדש לי, אבל אני מוכנה להיות גמישה במחשבה - לא היינו פעם בדטהסנטרים ובדיור מוגן ונכנסו לשם. דיברו כאן לפני על תשוקה ואמונה. ראסל אלוונגר דיבר על תשוקה, יצחק תשובה דיבר על אמונה, וזה נכון ואני מחזקת את זה ראסל דיבר על תשוקה, תשובה דיבר על אמונה, וזה נכון ואני מחזקת את זה."



5-6 שנים קדימה, המגורים יהיו מרכיב משמעותי בקבוצה?


"קשה לי לעשות פעילות משמעותית ביחס לגודל שלנו , אנחנו פעילות גדולה, אבל אנחנו עובדים על זה"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ישי 22/01/2025 20:23
    הגב לתגובה זו
    מי משלם את המחיר הגבוה עמך ישראל בקופות הרשתות שבזמנם מעבירים חלק מהגזל לקבוצה מי הם בעלי המניות החוגגים מיעוט מנותק זו הדרך להעביר את מעמד הבניים לקו העוני רק בישראל לא בנורבגיה
  • עברי 28/01/2025 14:13
    הגב לתגובה זו
    מחיר השכירות גבוה מפני שיש מי שמוכן לשלם את זה יכול להיות שהמעמד הבינוני נשחק אני מבין אלה אבל אפשר לא לבקר בקניונים אני חמשל אין סיבה לקנות בגדים שישכבו בארון על תגיותיהם בהרבה בתים בארץ זה קורה
  • סטיבי 22/01/2025 21:11
    הגב לתגובה זו
    רוב ואולי אפילו כל החנויות בקניונים מרוויחות.השוכרים שמחים לשלם את מחירי השכירות.זכותם לעזוב אם לא מסתדר להם עם מחיר השכירות.זה שעסקים נשארים בקניון על אף המחיר אומר שזה כדאי להם.זכותו של המשכיר להנות בחגיגההכללית.אחד נהנה השני לא חסרבהצלחה לכולם
  • 7.
    קש 22/01/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
    בקשר לדנה החמודה אבא היה גאון פיננסי ואדריכל בחסד כאשר הוא עלה לארץ הוא היה כבר אז מיליארדר וגאון בראייה לעתיד ובלי קומבינות הון שלטון
  • 6.
    נהוראי 22/01/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לך אבל רוב העמך צעירי העם ויותר מי זה חיים בבתים של האמא הסבתא בזכות דיור ציבורי אנשים כאן חיים בלי בית נולדנו כאן לערבים יש בתים בלי סוף ובלי חשבון ליהודי אין בית מי יכול לקנות בית עם הון עצמי צו השעה לבנות דיור ציבורי ללא מטרות רווח ואין למכור את הדירה היא עוברת לילדים.
  • 5.
    רן 22/01/2025 10:03
    הגב לתגובה זו
    יזמים הם החמצן של מדינה. הממשלה לא מתפקדת ולא מתעניינת בחיים של האזרחים.
  • 4.
    סווינגר 22/01/2025 09:15
    הגב לתגובה זו
    ולהשחיל את הציבור מקרוב ומבפנים.אבל אני תקוע בישראל בכל מקרה ללא אזרחות זרה וללא הון בעל יכולת השחלה.מה שנשאר לצפות מהצד איך אחרים משחילים ישראלים ולבנות דרכי הקשה החוצה ממדינת הזגל והשוד.
  • 3.
    יש לה אחריות מרכזית על יוקר המחיה בארץ תחזרי לנורבגיה בבקשה (ל"ת)
    שי.ע 22/01/2025 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארנון 22/01/2025 08:23
    הגב לתגובה זו
    מיליארדרים מחזיקים בעורכי דין ורואי חשבון כדי לשלם אחוז זעיר של מס.בעוד שחצי משכר שכיר הולך למיסים המאיון העליון משלם אחוזים בודדים.הגיע הזמן שישלמו מס אמת ככה ניתן לגבות מאות מיליארדי שקלים מידי שנה.
  • 1.
    יעלי 22/01/2025 08:20
    הגב לתגובה זו
    בתל אביב והרצליה יש להמיר משרדים שבבנייה או בתכנון למגורים.יש עודף משרדים בתל אביב והרצליה.
  • עברי 28/01/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
    יותר פשוט לפנות משרדים מדירות מגורים יש אלפי כאלה
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.