מבוטח שרכבו נגנב גילה מאוחר מדי שההרחבה החשובה ביותר בפוליסה - "תוספת שווי רכב", נעלמה בחידוש. פסק דין של השופט צבי כוחן מעלה שאלות קשות על אחריות סוכני הביטוח ומדגיש: גם ב-120 חידושים בחודש, אין תירוץ לרשלנות מקצועית.

רן נוימן חשב שהכל בסדר. הוא ביקש מסוכנת הביטוח שלו, הילה שגיא מסוכנות "ימית י.פ", לחדש את פוליסת הביטוח המקיף לרכבו החדש בדיוק באותם התנאים של השנה הקודמת. היא אישרה בווטסאפ: "הפוליסה היא אותה פוליסה בדיוק". חמישה חודשים אחר כך, כשרכבו נגנב, התברר שההרחבה הקריטית - "תוספת שווי רכב" שמבטיחה החזר מלא של מחיר הרכישה,  פשוט לא הייתה שם.

פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בקריות חושף כשל מערכתי מדאיג בענף הביטוח: סוכנים שלא בודקים את הפוליסות שהם מחדשים, מבוטחים שסומכים עליהם באופן עיוור, וחברות ביטוח שמתנערות מאחריות כשהדברים משתבשים.

"בערך 120 חידושים ואני לא בודקת"

העדות המרכזית בתיק הגיעה דווקא מהילה שגיא עצמה, נציגת הסוכנות שטיפלה בחידוש. בחקירה נגדית היא הודתה: "יש לי בערך 120 חידושים ואם אני יודעת שפוליסה שאני מחדשת עוברת בין אחד לאחד עם אותם סעיפים עם אותם כיסויים, אז אני לא בודקת כי אני יודעת שזה אותו דבר".

• איך הרכב החשמלי משנה את עולם ביטוח הרכב בישראל?
• משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כשנשאלה ישירות האם ראתה את הפוליסה שהופקה, התשובה הייתה חד-משמעית: "לא".

ההודאה הזו הייתה קריטית. היא חשפה שהסוכנת לא רק שלא סימנה את ההרחבה הנדרשת בטופס החידוש למנורה, אלא גם לא טרחה לבדוק את הפוליסה החדשה כשהתקבלה. רק אחרי הגניבה, כשפנתה למנורה בבקשה נואשת להוסיף את ההרחבה רטרואקטיבית, היא כתבה במייל: "בטעות בחידוש לא שמנו את הכיסוי של חדש תמורת ישן".