בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בקשה של נאשמים בביצוע עבירות מין לחשוף את חומרי הגלם שצולמו במסגרת כתבה שנערכה עם המתלוננת כדי שישמשו כחומרי חקירה.

המבקשים הואשמו בביצוע מעשים מגונים ואונס במתלוננת בעת שהייתה קטינה, וביקשו להורות לחברת החדשות של ערוץ 10 ולמדינה להעביר לעיונם את חומר הגלם שצולם במסגרת כתבה שנערכה עמה ושודרה במהדורת החדשות. לטענתם, מדובר בחומר חקירה הכולל גרסה נוספת ומפורטת של המתלוננת על ההתרחשויות, שיש בה כדי להשליך על מהימנותה. המבקשים טענו כי על המקרה לא חל החיסיון העיתונאי וכי זכות המתלוננת לפרטיות נסוגה אל מול זכותם למשפט הוגן.

* לאתר תקדין - לחצו כאן

לטענת ערוץ 10, המתלוננת הסכימה להתראיין לכתבה ולחשוף פרטים אינטימיים רק לאחר שקיבלה התחייבות כי כל אותם קטעים שישודרו יהיו כפופים לאישורה המפורש. כך גם הוסכם שאותם קטעים שלא קיבלו את אישורה המפורש יישארו חסויים ולא יועברו לכל גורם אחר. הערוץ ציין כי החומר המבוקש הוא תיעוד שיחות שהמתלוננת קיימה עם כתב הערוץ, שבכללן תיאור של עבירות המין החמורות שעברה, וכי מסירתו תפגע פגיעה אנושה בפרטיותה ובאמון המאפשר את העבודה העיתונאית.

בית המשפט קבע כי הצילומים המתעדים את השיחה בין המתלוננת לכתב, שבהם היא מתארת את האירועים שהתרחשו, מהווה חומר חקירה בהגדרה, ועל כן על ערוץ 10 להעבירם לעיון ולבחינת הפרקליטות, ובהמשך יהיה על הפרקליטות להעבירם לידי הנאשמים.

השופט רון שפירא דחה את טענת הערוץ כי על השיחה בין המתלוננת לכתב חל חיסיון עיתונאי וקבע כי הצורך להעניק חיסיון על המידע עצמו, בניגוד לחשיפת זהות המקור, הוא משני ואינו מחייב מתן חיסיון מיוחד. המבחן לחשיפת החומר הוא מידת הפגיעה בפרטיות מוסר המידע אל מול חיוניות החומר שמוחזק על ידי העיתונאי להגנת נאשם.

השופט שפירא ציין כי התחייבות שלא להעביר חומר המהווה חומר חקירה לפרקליטות במסגרת הליך פלילי, כאשר החומר אינו חושף את מוסר המידע, אינה יכולה לעמוד בנסיבות כאלה.

עוד נקבע כי גם הזכות לפרטיות המוגנת בחוק היא חלקית וכפופה לחריגים, כאשר האינטרס הציבורי מחייב את חשיפת הפרטים. השופט שפירא ציין אמנם כי על פניו לא נמצא כי יש בחומר הגלם מידע שהעברתו לצדדים תפגע בפרטיות המתלוננת, אך קבע כי הקלטות יועברו תחילה לידי הפרקליטות שתבחן אותן ותראה אם יש להסוות או למנוע את העברתן לידי הנאשמים.